שילוב נשים ביחידות לוחמה מובחרות הוא אחד הנושאים שלא מפסיקים להעסיק את צה"ל והחברה הישראלית. מהחלטת בג"ץ שחייבה את חיל האוויר לפתוח את קורס טיס, דרך פתיחת גדודי חי"ר מעורבים ועד להחלטה המסתמנת של הרמטכ"ל לשלב נשים גם בחטיבות החי"ר.
בשלושת העשורים שחלפו נשים התקדמו לעוד ועוד תפקידים ויחידות שבעבר היו סגורים בפניהן. אחת הבולטות שבהן היא אורה פלד נקש, שלפני 22 שנה הייתה האישה הראשונה שסיימה את קורס החובלים היוקרתי.
"במהלך שנת השירות אני בכלל ניסיתי להתקבל לקורס טיס", סיפרה. "אחרי שלא התקבלתי ביקשתי להתמיין לקורס חובלים ואמרו לי שאין אפשרות, זה היה סגור בפני נשים. כמה חודשים אחר כך חזרו אליי וקראו לי לגיבוש".
הסיבה לכך התבררה בדיעבד. בחורה בשם הילה שחר רצתה גם היא להתקבל לקורס היוקרתי של חיל הים ועתרה לבג"ץ בנושא. אורית אדאטו, שהייתה אז קצינת ח"ן ראשית, שכנעה את הרמטכ"ל דאז שאול מופז לפתוח את הקורס לנשים לפני ששופטי בג"ץ יתערבו.
פלד נקש הגיעה לגיבוש חובלים הראשון שנפתח לנשים, אי שם ב-1998, יחד עם הילה שחר וצעירות נוספות. ארבע נשים בלבד התקבלו לקורס, ורק פלד נקש סיימה אותו.
"לא רציתי שיעשו אג'נדות על הגב שלי"
טקס סיום קורס הקצינים של פלד נקש היה חגיגה תקשורתית, אבל היא סירבה להתראיין. "אני לא חושבת שאני אמצעי לשיווק הקורס. עשיתי את הקורס כמו כל אחד אחר, ומה שאתם עושים עכשיו זה עוול לקורס", אמרה לעיתונאים והצלמים שבאו לראיין אותה.
"הייתה המון תקשורת סביבי", היא מסבירה את התחושות שחוותה באותו ערב. "בזמן אמת לא תפסתי את עצמי כאישה שעושה משהו בשם המין הנשי. הייתי אורה, שבאה עם רעל בעיניים ורוצה לעשות את התפקיד הכי טוב שיש. לא רציתי שיעשו אג'נדות על הגב שלי. הקורס מאוד קשה ולא יכולתי גם להיות בתוך זה וגם לדברר את זה".
לצד החששות של כל אדם בתפקיד חדש, אורה פחדה להפוך לסמל. "אם הייתי יוצאת בהצהרות שאני פה בשם המאבק הפמיניסטי אז לו הייתי נכשלת זה היה משליך על כל המין הנשי. זו התפיסה באירועים כאלה, בפיילוטים. אם גבר נכשל בתפקיד זה כי הוא לא טוב או לא מתאים, אבל אם אישה נכשלת זה כי התפקיד לא מתאים לנשים. נטל כבד לשאת על הכתפיים בגיל 19".
"בשירות הסדיר הייתי פמיניסטית מעשית, לא הכרתי את כל ההיסטוריה הפמיניסטית, ובעיני גם לא הייתי מספיק סולידרית עם נשים אחרות בסביבתי. הייתי פחות קולגיאלית כלפי נשים אחרות, כי זה איים על הנוכחות שלי בתור 'הראשונה' או 'היחידה'.
"קמלה האריס סיפרה פעם שאמא אמרה לה שיהיו הרבה חדרים שהיא תהיה האישה היחידה בחדר, אבל זו גם האחריות שלה לוודא שהיא לא תהיה האחרונה. זו בדיוק ההתבגרות הפמיניסטית שלי והאג'נדה שלי שמתבשלת, מתפתחת ומשתבחת עם השנים".
"ציפיתי שיהיו היום מאות חובלות, לא עשרות"
שילוב נשים בספינות חיל הים החל כבר בשנות ה-70, כשהוחלט לפתוח קורס נפרד לחובלות. שמונה נשים השתתפו בו, וכמחציתן הוצבו באח"י נגה, אוניית אימונים ואספקה. שלוש שנים מאוחר יותר הוחלט להפסיק את שילוב החיילות בכלי השיט, למרות שעמדו ביעדים ובדרישות, זאת בשל המתח הציבורי סביב העניין.
"כל הסיפור של שירות נשים והזזת הגבולות בנושא מורכבת משרשרשת של נשים", הסבירה פלד נקש. "אני מחוברת לנשים משנות ה-70 שהיו באחי נגה, והן מחוברות לאלחוטנית שהייתה באח"י אילת בפלמ"ח. החיבור הזה מדהים, ובתחושה שלי אני עמדתי על כתפיים של ענקיות שהיו לפניי, ואני רוצה שיבואו עוד ויעמדו על כתפינו".
לאורך השנים נשים נוספות רשמו היסטוריה בקורס חובלים, בהן סגן ירדן סל מן, שהייתה החניכה המצטיינת הראשונה של הקורס, סרן אור כהן, הראשונה שפיקדה על ספינת דבורה, סרן שירה קליגר, החובלת הראשונה על ספינת סער 6, וסרן אופיר חורי, בוגרת הקורס שמונתה למפקדת יחידת סנפיר. בקורס האחרון, שהסתיים לפני כשלושה חודשים, נרשם שיא כשרבע מהמסיימים היו נשים, בהן שתיים במגמת מכונה – לראשונה בתולדות צה"ל.
"יש משהו בצבא שהוא מאוד שמרני מחד, ומאידך, כשמשהו משתנה, זה הופך מהר מאוד לנורמה", אמרה פלד נקש. "במחזור שלי זה היה נשמע מטורף שיש נשים בקורס, ומחזור אחריי, מספר חודשים אחרי, זה כבר היה נראה טבעי".
אבל למרות המחמאות, פלד נקש הייתה בטוחה שהמצב ישתנה יותר מהר מבפועל. "השינוי מתחיל בצבא, אבל משם הוא יכול להשתכפל מהר. במקרה הזה יש לי טענות לגבי המהירות, ציפיתי שיהיו מאות חובלות אחרי 22 שנים, ולא עשרות. אני מאמינה שזה גם יבוא, צריך שינויים בשביל שזה יקרה. אני תמיד אומרת שהים לכולנו פתוח".
"לא משנה מה בג"ץ יכריע, בכל מקרה הפסדנו"
שילוב הנשים ביחידות הלוחמות תופס תאוצה בשנים האחרונות. על פניו, נראה שיש שינוי בתפיסה של צה"ל בפיקוד הרמטכ"ל אביב כוכבי בנושא. פלד נקש שמחה על הגדלת השילוב, אבל קצת חוששת. "צה"ל הוא דוגמית של החברה הישראלית. החברה בכללותה השתנתה, ויש יותר הבנה למה הדבר הזה חשוב וצודק. מצד שני, יש את הכוחות השמרניים שפועלים הפוך, לסובב את הגלגל אחורה. שילוב נשים בלוחמה הפך להיות חזית מאבק בין כוחות בחברה הישראלית, אבל זה לא נגמר בצבא".
"אנחנו שומעים אמירות היום בעקבות בג"ץ הלוחמות שגברים מהציונות הדתית לא יתגייסו אם יגיעו נשים, וזה מסר לכוכבי 'יש לך מה להפסיד'", הוסיפה. "זה לא משנה מה בג"ץ יכריע, בכל מקרה הפסדנו בדבר הזה. כי לא תהיה החלטה שצה"ל קיבל, אלא משהו שנכפה עליו. יש דרך לעבור עד שהדבר הזה יהיה נון אישיו".
בשבועות האחרונים היה מקרה שבו נמנע מקצינה בחטיבת גבעתי להנחות את טקס ההשבעה בכותל, רק מפני שהיא אישה. פלד נקש נזכרת שגם אצלה היו ניסיונות כאלה. "ב-1999 נשלחתי יחד עם עוד צוערת לטקס יום הזיכרון בכותל. הגענו לחזרות בבה"ד 1 ומיד אמרו לנו 'נשים לא צועדות בכותל'. עלינו חזרה לעכו, בבסיס התנהל ויכוח, ובסוף עמדנו במשמר הכבוד באותה השנה".
"היו אנשים שהנוכחות שלי בקורס צרמה להם, אבל בדיעבד אני בוחרת להתמקד דווקא במקרים כמו מדריך בקורס שאמר לי בשיחת סיכום שהוא חשב שנשים לא מתאימות לחובלים, אבל שיניתי את דעתו".
כיום פלד נקש מתגוררת בקיבוץ רמת דוד, נשואה ואם לשתי בנות, עובדת ב-IBM בעולמות התוכנה ופעילה פמיניסטית. בין היתר היא חברה בפורום דבורה לקידום ייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות, בשיח הציבורי ובממסד הביטחוני-מדיני. היא פועלת לשיקום נשים בזנות, וגם האישה הראשונה והיחידה בוועד המנהל של עמותת מגדלור לבוגרי קורס חובלים, שבקרוב ישנה את שמו ל"בוגרי ובוגרות קורס חובלים".
22 שנה אחרי שסירבה בתוקף להתראיין ולספר על הדרך שעברה וההיסטוריה שעשתה, כיום פלד נקש מבינה שיש לה אחריות ושהיא חייבת לשתף. "אני מבינה שאם אני רוצה עדיין להשפיע, ושההישג הזה לא יהיה סיפור נחמד מפעם, אלא משהו שיש לו עדיין השפעה על החברה והצבא, אני צריכה להנכיח את זה. לא רק לעשות את השינוי, אלא גם לדבר אותו".
פורסם לראשונה: 16:52, 04.06.22