צוות בדיקת ההדלפה של טיוטת פסק דין בג"ץ הסבירות סיים את עבודתו, לא יוגשו המלצות לפתוח בחקירה או להעמיד לדין אף שופט או עובד בבית המשפט העליון שהיה מעורב בפסק הדין שכן הצוות לא התבקש לעסוק במסקנות "אישיות".
ראש צוות הבדיקה, השופט מיכאל שפיצר, שדיווח על כך לראשונה בוועדת החוקה, מסר בפניה כי "הצוות סיים מלאכתו. הדוח בהגהות אחרונות ונשתדל במסגרת ביעור חמץ להעבירו לממלא מקום נשיא העליון עוד לפני החג". בתום בדיקת הנהלים בבית המשפט העליון, טען: "אי-אפשר לחסום לחלוטין מישהו שנחוש להדליף".
שפיצר, לשעבר מנהל בתי המשפט, אמר כי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן לא ביקש מהצוות, שהורכב גם משני יוצאי שב"כ, "לעסוק במי הדליף אלא במה ואיך". לכן הצוות ימליץ לבחון נוהלי עבודה פנימיים, לבדוק איך יכול היה לדלוף פסק הדין ולהציע פתרונות איך למנוע מקרים דומים. "לא עסקנו בפרסונות, הבדיקה הייתה נטולת סמכויות. בשונה מפסק דין הנבצרות שם דלפה התוצאה פה דלפו טיוטות וציטוטי טיוטות, דבר שמעולם לא קרה. טיוטות של פסקי דין אסור שיצאו מהסיבה הפשוטה שפסק הדין עדיין אינו חתום".
השופט שפיצר הבהיר כי הליך הבדיקה היה וולונטרי. "שוחחנו עם כל השופטים, צוותי הלשכה, מתמחים, עוזרים משפטיים. אף אחד לא התבקש להצביע על חשודים או אם זה הוא או לא הוא. בדקנו נוהלי לשכה, מצאנו שונות בנהלי העבודה של הלשכות והשיח היה מאוד נינוח. הבסיס לעבודה הוא האמון בין השופט לצוות שלו, תחושת השליחות, האחריות והמחויבות של הסגל שעובד עם השופט היא זו שכנראה קצת הביאה להתרופפות הברגים מבחינת נהלים". לדבריו, הצוות התבקש לבחון את התקלות והכשלים באבטחת המידע. "בחנו את שגרת העבודה בבית המשפט העליון ומה קיים לגבי מניעת דלף מידע.
מספר המלצות כבר הועברו למ"מ הנשיא פוגלמן. במערכת "נט המשפט" שתעלה בעתיד לבית המשפט העליון יהיה תיעוד מי נכנס לתיק ואם הוא הדפיס אותו או לא. "דיברנו על הכשרת העובדים ביחס לביטחון מידע, החתמתם על הצהרת סודיות, רענון נהלים באופן עיתי. מבחינת אמצעי אבטחה פיזיים אנחנו בוחנים נעילה של הלשכות, קודן ועוד. בחינת אמצעי אבטחה מחשוביים, מגרסות ועוד. כל הדברים הללו הוטלו על צוות הבדיקה", אמר שפיצר.
דיון ביטול עילת הסבירות בבג"ץ. ספטמבר
(צילום: נדב אבס)
במענה לשאלת הח"כים לגבי מינוי יוצאי שב"כ בצוות הבדיקה, הסביר שפיצר: "חיפשנו מומחים לאבטחת מידע, אנשים שזה עיסוקם לאורך שנים ומבינים בזה, שחיו את המטריה של אבטחת מידע ומניעת דלף והגענו לשני האנשים האלה. מדובר בשני ראשי אגפים בשב"כ ששירתו עשרות שנים את המדינה ביושר ונאמנות ושניהם מאז 7 באוקטובר לא פועלים בשום הקשר פוליטי ציבורי ואחד מהם במילואים. ראינו את התקלה בצורה מאוד קשה ורצינו את טובי המוחות לטפל בכך".
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, השיב לו: "השאלה מה הם עושים מ-7 באוקטובר לא רלוונטית. אם אתם חושבים שאדם שהפגין נגד הרפורמה או הפגין בעד הרפורמה, אף ללא מעורבות בתיק, יכול לבדוק את השופטים ולתשאל אותם באופן וולונטרי על פסק דין שעומד במוקד המחלוקת הציבורית - ואין בעיה משפטית או למראית עין - זה אירוע הזיה".
יו"ר הוועדה רוטמן, מתח ביקורת חריפה על פעילות צוות הבדיקה ותהה אם יש לחבריו סמכות חוקית לבדוק את העניין. "מתברר שממלא מקום הנשיא פוגלמן הקים לעצמו משטרה מיוחדת", טען ח"כ רוטמן בתחילת החודש. שפיצר אמר היום כי "בעניין המשמעתי-פלילי, מובן מאליו שאם היה מגיע מישהו לצוות ואומר שהמצפון הורג אותו והוא זה שהדליף, באותה שנייה היינו עוצרים את העבודה ומעבירים לגורם המשפטי להמשך טיפול. זו הייתה כוונת ההנחיה ולכן שמו לנו גדרות מאוד ברורות לכיוון הטכני ניהולי פנימי".
