"לפני שבועיים ביקשת שננדור נדרים"
רס"ר (מיל') גיל דניאלס ז"ל
רס"ר (מיל') גיל דניאלס ז"ל, לוחם בפלוגת סיור בגדוד 6261, הציע לפני כחודש נישואין לבת זוגו קורל. אתמול הוא נפל בקרבות ברצועת עזה. "לפני שבועיים ביקשת שננדור נדרים, סירבתי ואתה התעקשת. והנה, אחרי שבועיים אני מספידה אותך", ספדה קורל.
"גיל, אהוב שלי, לפני שלוש שנים נפגשנו בפעם הראשונה ומאז לא נפרדנו", הוסיפה. "הלוואי ויכולת להיות פה רק כדי להגיד לי איך להתמודד. אוהבת אותך עד קץ הימים".
אחותו אודליה ספדה לו: "גילו, אח שלנו, בן שלנו. מכל הרגעים הגיע הרגע הארור הזה. קשה לי לדבר עליך בלשון עבר. יש לנו כל כך הרבה קטעים של צחוקים, קטעים של סיינפלד או תוכניות על חייזרים. מחכה לטלפון ממך".
"אחי הקטן, אני זוכר אותך צמוד לאמא לרגל, זוכר אותך החבר הכי טוב של אבא. זוכר אותך מתאמן שנה לפני שהתקבלת לסיירת גבעתי", ספד האח אלעד. "אנחנו כה שונים, אבל דומים בערכים. התווכחנו רבות על נושאים רבים עד שכולם היו משאירים אותנו לבד, שנאכל אחד לשני את הראש. אני זוכר ילד וגבר רהוט, למדן, סקרן ודעתן. לעולם לא אשכח אותך".
"הרגשת לא בנוח להשתחרר כשהחברים במלחמה"
רס"ל יהונתן מלכה ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ל יהונתן מלכה ז"ל, לוחם שריון בן 23 מבאר שבע, שנפל בקרב ברצועת עזה. "אני חושב שאין משהו שיותר יתאים מלצטט את קינת דוד. יהונתן הרגיש שלנו, יהונתן הצדיק שלנו, הצדיק של הבית", ספד לו אביו משה.
"קשה שלא לחבר את המילים האלה לכאן. עלם חמודות שהפך לגבר אמיץ ויפה", הוסיף האב. "דיברנו הרבה בתקופה האחרונה על חלומות לעתיד, על תוכניות שחלמת להגשים. השתחררת בזמן לא טוב. בחרת להמשיך להילחם אפילו שהמפקד שלך שחרר אותך. הרגשת לא בנוח להשתחרר כשהחברים שלך במלחמה. החלטת שאחרי הצבא תלך לישיבה לנקות את הראש, בסוף הלכת לישיבה של מעלה".
האם רונית ספדה לו: "יהונתן שלי, בן שלי, מתוך השלישייה שקיבלתי במתנה. הקטן שלנו, הגור שבחבורה. לוחם, גיבור אמיץ. סיימת את שירותך בסדיר ובחרת להישאר להילחם עם חבריך, אמרת 'אין תירוצים – יש תוצאות'. יוני, החלומות שלך לאורך כל הדרך נגדעו באחת".
"איך נפרדים מאח תאום שהוא חלק משלישייה? היינו יחד עוד ברחם, וחיכיתי לך כמה דקות עד שתצא", ספדה לו אחותו התאומה שירה. "היה בינינו קשר חזק ומיוחד שאי-אפשר לתאר במילים. אהבת לשתף אותי במה שעובר עליך. אף פעם לא ויתרת לעצמך, למרות הקשיים שעברת, תמיד רצית להיות הכי טוב בכל דבר שאתה עושה".
"הילדים העריצו אותו"
רס"ר (מיל') מתן דמארי ז"ל
מאות ליו למנוחות את רס"ר (מיל') מתן דמארי ז"ל, בן 31 מדימונה, שנפל בקרבות ברצועת עזה. הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים. אביו של מתן היה מורה לחינוך גופני, והוא החליט ללכת בדרכו ולהקדיש את חייו לחינוך. בין היתר הוא אימן ילדים בכדורסל ביישוב עומר.
"הוא היה בחור מדהים ומאמן מקצועי שכל כך אהב את הילדים והם אהבו אותו", כתבה לירון דדון. "היה אדם מיוחד עם לב ענק, שאהב מאוד את הילדים והם העריצו אותו". אם אחרת הוסיפה: "הוא היה אדם נעים הליכות, תמיד דיבר בגובה העיניים ונתן תחושה של ביטחון ויציבות".
"מנצחים ואנחנו ננצח"
רס"ר (מיל') עילי אליהו כהן ז"ל
מאות בני משפחה וחברים ליוו למנוחות את רס"ר (מיל') עילי אליהו כהן ז"ל, בן 23 ממושב בית נחמיה, לוחם גדוד 7008 בחטיבה 551. עילי נפל שישים יום אחרי שחברו הטוב מהמושב, רז בוקובזה ז"ל, נרצח במסיבת הטבע שליד קיבוץ רעים במתקפת הפתע של חמאס.
"אהוב ליבי היקר, הלב מסרב להאמין. בני היקר והאהוב לא ישוב יותר לא לאבא ולא לאמא. באת בסוף השבוע האחרון לחופשה, מי ידע שזאת תהיה הפעם האחרונה? הרגעת אותי שלא אדאג, שהכל בשליטה. 'שומרים עלינו' – ככה אמרת", ספדה לו האם רינת. "היו לך תוכניות לעתיד, תמיד ידעת מה אתה רוצה לעשות. לא פחדת מכלום – לא ביחידה המובחרת במגלן ולא בטיול הגדול".
"באותה שבת, ב-7 באוקטובר, קמתי פתאום, ראיתי אותך במדים של צבא וחשבתי שזה היה חלום, אבל זה לא היה חלום", סיפרה האחות נטע. "מפרוץ המלחמה שאלתי תמיד מה יהיה בסוף, מה שעילי תמיד אמר לי זה 'מנצחים ואנחנו ננצח. נהיה חזקים, לא נוותר ואנחנו ננצח. אנחנו עם חזק, נהיה מאוחדים, נדאג להכל ושום דבר לא יחסר לנו'".
שלושה מחבריו לצוות התייצבו במדים מול הקבר וספדו לעילי: "במבט ראשון עילי נראה קשוח, אבל האמת שהוא האיש עם הלב הכי ענק ורגיש שאני מכיר. התעקשת תמיד להיות משובץ לכל משימה ופעילות של הצוות, גם ברגעים האחרונים שלך עשית את המשימה שהצוות קיבל".
חבר נוסף ספד לו: "תמיד אזכור את הצחוק והחיוך הנערי. אני בוכה לא רק על מה שאבד, אלא על מה שיכול היה להיות איתך בעתיד. עילי, אתה האח שמעולם לא היה לי, החבר הכי טוב שיכולתי לבקש".