נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן חשף היום (ב') את פרטי המהפכה המשפטית שהוא מבקש לקדם, מהפכה שבמסגרתה ישתנה האופן שבו ממונים שופטים לבית המשפט העליון והחוקה תתוקן כך שתוגבל חסינותם של הנשיאים האמריקנים. לתוכנית אין סיכוי של ממש לקבל את אישור הקונגרס בהתחשב בפילוג העמוק ששורר בו, אך ביידן מקווה לאותת באמצעותה לבוחרים הדמוקרטים על שאיפותיה של המפלגה ועל הסכנות האורבות להם מכהונה נוספת של דונלד טראמפ, וכך לעודד אותם לצאת להצביע בבחירות בנובמבר.
5 צפייה בגלריה
הנשיא ביידן. בימי הקמפיין לנשיאות נזהר מהצעות לרפורמה
(צילום: Erin Schaff/Pool via REUTERS)
המהפכה המשפטית שביידן ואנשיו מקדמים באה על רקע השינוי הדרמטי שהתחולל בשנים האחרונות במאזן הכוחות בבית המשפט העליון אל הכיוון השמרני: העליון של ארה"ב מונה תשעה שופטים, שכל אחד מהם מכהן עד מותו או עד שהוא מחליט לפרוש, ולטראמפ הזדמנה בתקופת נשיאותו האפשרות למנות די שופטים שמרנים במקום שופטים ליברלים כדי ליצור בעליון רוב שמרני של 6 שופטים מול 3.
הרוב המוצק הזה אפשר לשופטי העליון השמרנים לקבל שורה של הכרעות היסטוריות ושנויות במחלוקת, ובראשן ביטול פסק הדין מ-1973 שחייב את כל מדינות ארה"ב לאפשר הפלות. בפסיקה מהדהדת אחרת, כתוצאה ממאמצי טראמפ למנוע את העמדתו לדין, קבע העליון החודש שנשיאי ארה"ב זכאים לחסינות על כל מעשיהם ה"רשמיים" (בניגוד למעשיהם ה"פרטיים"), ובמחנה הליברלי הזהירו כי פסיקה זו מציבה בפועל את הנשיאים מעל החוק ומגינה עליהם מהעמדה לדין בגין כל פשע, משום שכמעט כל עבירה אפשר להציג ככזו שעשה הנשיא "במסגרת מילוי תפקידו".
במחנה הדמוקרטי טוענים כי שיטת המינויים הנוכחית יצרה מצב שבו העליון נשלט על-ידי הרכב שופטים שמרני באופן קיצוני, כזה המנותק מהלכי הרוח בציבור האמריקני, שב-6 מ-7 מערכות הבחירות האחרונות לנשיאות הצביע ברובו דווקא למועמד הליברלי.
5 צפייה בגלריה
סגנית הנשיא והמועמדת הצפויה האריס. "הרפורמה תחזק את הדמוקרטיה"
(צילום: REUTERS/Nathan Howard)
את המהפכה המתוכננת חשף ביידן במאמר שפרסם היום ב"וושינגטון פוסט", ובו כתב שאמנם יש לו כבוד גדול למוסדות של ארה"ב ולהפרדת הרשויות, "אבל מה שקורה עכשיו אינו נורמלי, והוא פוגע באמון הציבור בהחלטות בית המשפט, בכלל זה ההחלטות הפוגעות בחירויות הפרט". סגנית הנשיא קמלה האריס, שצפויה להיות המועמדת לנשיאות במקום ביידן שפרש מהמרוץ בשבוע שעבר, מיהרה לפרסם הצהרת תמיכה בתוכניתו, ובה כתבה כי הרפורמה המוצעת "תעזור להחזיר את אמון הציבור בבית המשפט, לחזק את הדמוקרטיה שלנו ולוודא שאיש אינו ניצב מעל החוק".
מגבלת כהונה תסלק מיד 3 שופטים שמרנים
במסגרת המהפכה המשפטית שלו מציע ביידן לשים סוף למצב שבו שופטי עליון ממונים לכל חייהם: על פי התוכנית שהוא מבקש מהקונגרס לאשר נשיא מכהן יוכל למנות שופט עליון רק פעם בשנתיים, כדי ששום נשיא דמוקרטי או רפובליקני לא ייצור הטיה מופרזת של בית המשפט לכיוון אחד רק משום שהמזל זימן לו אפשרות למנות שופטי עליון רבים, וכל שופט שימונה – יוכל לכהן 18 שנה לכל היותר. לפי סקרים בארה"ב, רוב האמריקנים תומכים בהגבלת משך הכהונה של שופטי העליון, וסקר שפרסמה סוכנות הידיעות AP בקיץ שעבר העלה למשל ש-67% מהאמריקנים, בהם 82% מהדמוקרטים ו-57% מהרפובליקנים, תומכים בכך.
5 צפייה בגלריה
השופטת הליברלית סוטומאיור. מוסדות נקראו לקנות ספרים שלה
(צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein, File)
אם מגבלה של 18 שנה אכן תאושר, שלושת השופטים הראשונים שיאבדו בשל כך את כיסאם יהיו שופטים מהאגף השמרני: קלרנס תומס, שמכהן כבר 33 שנה; ג'ון רוברטס, שמכהן 19 שנה; וסמואל אליטו, שמונה לפני 18 שנה. היסטוריונים ומומחי משפט בארה"ב בדקו ומצאו שמהקמת ארה"ב ועד 1970 נמשכה תקופת כהונתו של שופט עליון בממוצע כ-17 שנה, אבל מאז 1970 עלה הממוצע ל-28 שנה, וייתכן כי עובדה זו הגבירה את התחושה של רבים כי נדרשת הגבלה ברורה.
בהצעת הרפורמה מבקש ביידן מהקונגרס גם להעביר חוק שיכפיף את בית המשפט העליון לקוד אתי שיחייב את השופטים בו לחשוף כל מתנה שהם מקבלים, להימנע מפעילות פוליטית פומבית ולפסול עצמם מעיסוק בתיקים שבהם לא רק להם – אלא גם לבני ובנות זוגם – יש אינטרסים כלכליים או אינטרסים אחרים העשויים להשפיע על פסיקתם. הדרישה הזו באה על רקע דיווחים בנוגע ליחסים מפוקפקים בין שופטים בעליון לבין בעלי הון וגורמים כלכליים אחרים. בין השאר דווח לאחרונה כי השופט השמרן קלרנס תומס קיבל מתורם גדול של המפלגה הרפובליקנית מימון לטיולי יוקרה, וכי אנשי צוותה של השופטת הליברלית סוניה סוטומאיור עודדו מוסדות שבהם התארחה לקנות עותקים של ספריה. השופט השמרן סמואל אליטו נאלץ להדוף את הדרישה שיפסול עצמו מתיקים הנוגעים לטראמפ ולפריצה של תומכיו לקפיטול ב-6 בינואר 2021, אחרי שהתגלה כי בביתו נתלו דגלים פרובוקטיביים שאפשר לפרשם כתמיכה בהסתערות ההיא על הקונגרס. אליטו טען להגנתו כי את הדגלים תלתה אשתו.
המהפך של ביידן, הקריאה של טראמפ: "עלינו להיאבק"
ברפורמה המבוקשת קורא ביידן לקונגרס גם לאשר תיקון לחוקה שיבטל למעשה את הפסיקה הדרמטית של העליון החודש שלפיה לנשיאי ארה"ב יש חסינות על מעשיהם "הרשמיים", כלומר אלה שנעשו מתוקף תפקידם. הפסיקה ההיא, נזכיר, ניתנה במסגרת הדיון של השופטים בשאלה אם טראמפ זכאי לחסינות בגין מעשים שביצע כנשיא ושכעת רוצים להעמידו לדין עליהם. יצוין כי הפעם האחרונה שבה הקונגרס אישר תיקון כלשהו לחוקת ארה"ב הייתה ב-1992, לפני 32 שנה: אז הוא אישר את התיקון ה-27, שלפיו הקונגרס יכול לעדכן את שכרם של חברי בית הנבחרים והסנאט, אך השינוי יוכל להיכנס לתוקף רק אחרי הבחירות הבאות לבית הנבחרים.
5 צפייה בגלריה
הנשיא טראמפ בעצרת במינסוטה בסוף השבוע. "עלינו להגן על ארצנו"
(צילום: Stephen Maturen / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
ההכרזה על הרפורמה המוצעת היא שינוי מדיניות דרמטי למדי מצד ביידן, שבימיו כמועמד לנשיאות נזהר מאוד מקריאות לרפורמה בעליון. במהלך כהונתו החל לדבר יותר ויותר בפומבי על אמונתו שבית המשפט העליון נעשה קיצוני והתרחק מהמיינסטרים בכל הקשור לאופן שבו הוא מפרש את החוקה. בשבוע שעבר, בנאום מהבית הלבן שבו פנה לעם האמריקני ודיבר על החלטתו לפרוש מהמרוץ לנשיאות, אמר ביידן כי בחודשיו האחרונים בתפקיד יפעל לקידום רפורמה בעליון, וכינה זאת מהלך "קריטי לדמוקרטיה שלנו".
טראמפ מצדו תוקף את הרפורמה המשפטית שמציע ביידן ומציג אותה כניסיון הטיה של הדמוקרטים. "הדמוקרטים מנסים להתערב בבחירות לנשיאות ולשבש אותן, ולהרוס את מערכת המשפט שלנו על-ידי התקפה על יריבם הפוליטי, אני, ועל בית המשפט העליון הנכבד שלנו", כתב החודש בפוסט ברשת החברתית שלו Truth Social. "עלינו להיאבק למען בתי המשפט ההוגנים והעצמאיים שלנו ולהגן על ארצנו".
