"נלחמנו מול צבא טרור שנבנה כאן במשך שנים - זה לא זבנג וגמרנו". כך סיכם מפקד חטיבת גולני אלוף-משנה יאיר פלאי את 101 ימי הלחימה שעברו על הכוחות מאז 7 באוקטובר. "היה מרגש לראות את הגיבורים שלנו יוצאים אחרי שפגעו משמעותית בחמאס, עם היתקלויות מוצלחות שהיו לנו גם אתמול", אמר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet.
אחרי 101 ימי לחימה ואבדות כבדות: חטיבת גולני יוצאת מעזה
(צילום: דובר צה"ל)
"זו מלחמה אמיתית. הייתי טירון ברצועת הביטחון בלבנון אבל יצא לי להשתתף מאז בכל המבצעים וזו המלחמה המשמעותית מכולן בעיני. אני בחטיבת גולני יותר ממחצית חיי, ועד שאתה לא רואה כמו אתמול את הרוח והעוצמה שמפעמת בלוחמים שלנו, אתה לא מבין איזה דבר גדול זה. יש לנו עוד 2,000 אנשי מילואים לחטיבה, ואף אחד לא רוצה לסיים, רק להמשיך. טעינו לחשוב שיש לנו דור מפונק, כי הוא יודע בדיוק כיצד להילחם. החטיבה חטפה מכה ב-7 באוקטובר אבל קמה מהר וחזק".
אתמול בבוקר (יום שני), סמוך לשעה 10:30, נהמו נמ"רי גדוד 51 בפעם האחרונה לטווח הנראה לעין, בפרצת גדר הגבול שבין בארי לכיסופים, כשפניהם מזרחה, לעבר ישראל. רגבי האדמה הבוצית מתחת, ענני גשם מעל, ובחלוף כמה מאות מטרים קיבלו אותם עשרות אזרחים נרגשים בקריאות תמיכה ועידוד.
בשעת צהריים מוקדמת השמש כבר יצאה, לא רחוק משדות הקטל בהם נלחמו לפני 102 ימים, בבוקר 7 באוקטובר. שני גדודי חטיבת גולני שהחזיקו את הקו באוגדת עזה באותה שבת איבדו 72 לוחמים, עוד 21 חיילים נפלו משורות החטיבה במהלך התמרון הקרקעי.
אמש השלימה אוגדת החוד הסדירה 36 את יציאתה מרצועת עזה, כדילול הכוחות משמעותי ביותר שצה"ל ביצע מאז תחילת המהלך הקרקעי. כעת נותרה ברצועה אוגדה מתמרנת אחת עיקרית, 98 הפועלת עם 7 חטיבות בחאן יונס, וגם שם, לפי שר הביטחון יואב גלנט, תסתיים הפעולה בקרוב.
אוגדה 99 מחזיקה עדיין את פרוזדור הביתור נצרים, ואוגדה 162 מקיימת מעת לעת פשיטות חטיבתיות קצרות בצפון הרצועה. בשלושת השבועות האחרונים פעלה החטיבה החומה לאיתור והשמדת תעשיית הנשק הגדולה של חמאס בעיירות מרכז הרצועה, בהן אל-בורייג' ומועזי.
8 צפייה בגלריה
"פעלנו ברצף מול קיני טרור במקומות הכי קשים בעזה". יציאת הכוחות מהרצועה
(צילום: דובר צה"ל)
לפי נתוני החטיבה, לוחמי גולני חיסלו 1,500 מחבלים בתמרון הקרקעי בכל המעוזים הקשים של חמאס, משכונות שייח עג'לין בפריצה מדרום למערב העיר עזה, דרך רימאל, זייתון, שג'אעיה ועיירות המרכז. החיילים הצעירים ספגו המון מתחילת המלחמה: ממראות הזוועה בקיבוצים ובמוצבים שנכבשו, החברים הרבים שאיבדו והקרבות הבלתי פוסקים לאורך חודשים ארוכים בשטח האויב.
צה"ל העביר את הלוחמים לעיר הבה"דים, לשהיית התארגנות בת כמה ימים, חזרה לכשירות של הכלים ובעיקר הכנות לשלבים הבאים, ייתכן שבגזרת הצפון, אם וכאשר. אבל הדבר הראשון שיעשו הקצינים זה לדאוג לנפשם של הלוחמים. "נעשה היום שיחות עיבוד כדי לוודא שכולם על המסילה, אנו מלווים בגורמי מקצוע, לצד החוזק המנטלי של האנשים", סיפר אמש רב-סרן סהר, מפקד פלוגה רובאית ג' בגדוד 51, "יש נפילת מתח אבל גם תחושת סיפוק גדולה. בהרבה מובנים נעצרו לנו, כנראה לכולנו, החיים באותו הבוקר של 7 באוקטובר".
הוא הוסיף: "אני הגעתי לגזרה מחופשה מהבית. הסמ"פ שלי והקשר שלי נהרגו, ואיבדנו 7 לוחמים מהפלוגה, אבל יתר הלוחמים תפסו פיקוד, הגיבו כאריות והשיבה ברגעי גבורה עילאית. עכשיו התחושה קצת מוזרה, כי פעלנו ברצף מול קיני טרור במקומות הכי קשים בעזה, ויכולנו נגדם בכל קרב עם כל עוצמת האש והכוח של גולני, בסיוע אווירי ועם הטנקים. ראיתי רעות שאין שני לה מצד הלוחמים".
הוא סיכם: "יצאתי אתמול לעבר הישובים שלנו, כשבגבי רק חורבות, ועם לוחמים מעולים שאף אחד מהם לא נשבר למרות ההתחלה הקשה. פתאום אנשים בעורף צילמו אותנו ונופפו בדגלים, זה נתן לנו הרבה כוח, ובכלל הפכנו כגדוד לשריר שהמלחמה הזו רק חיזקה אותו. אם יצטרכו אותנו גם מחר בבוקר ובכל מקום, נגיע עוד יותר מוכנים וחזקים. עיני העם נשואות אלינו כחטיבת העם. נמשיך לתת 120% כי זה הרגיש כמלחמת קיום. עם הגשם שקיבל אותנו ביציאה חשתי שגם אלוהים התרגש קצת עבורנו".
