ללא מענה נפשי: שנתיים למגפת הקורונה ובמה שמסתמן כמו שיאו של הגל החמישי, דווקא המשמעויות של המשבר על בריאות הנפש של הילדים ובני הנוער עדיין נעדרות לחלוטין מהשיח, מהתקציב ומהעשייה הממשלתית.
מתברר שהמחיר בשטח הוא חמור. בין התחלואה, הבידודים, חוסר הרצף בלימודים, בתי הספר בשלט הרחוק, סיר הלחץ בבתים והמצוקות הכלכליות - נותרו בני הנוער להסתפק במענים הנפשיים הדלים שקרסו כבר בימים שלפני המגפה. עובדים סוציאליים ברחבי הארץ מדווחים על עלייה בלתי נתפסת בשנתיים האחרונות בכל הנוגע לביקוש לטיפול וסיוע נפשי, ואף אשפוז פסיכיאטרי של בני נוער - לצד זמני המתנה שרק מתארכים. התוצאה בשטח היא שהעו"סים לא מסוגלים לתת מענה בזמן אמת.
4 צפייה בגלריה
"כשיש יותר פניות - יותר קשה לנו לתת מענה". ד"ר אפרת כהן-נוימן
(צילום: אדוה שלהבת ברזילי, סטודיו בוטיקה)
"אנחנו שנתיים בתוך הקורונה ויש גידול מאוד משמעותי של פניות סביב מורכבויות נפשיות של בני נוער וילדים", הסבירה העובדת הסוציאלית מעיין ליטוין, ראש צוות נוער באגף לשירותים חברתיים ברמת גן. "אם פעם בני נוער שהופנו אלינו היו על רצף הסיכון עם סממנים עבריינים, היום רובם על רקע נפשי - חרדה, דיכאון, לא מגיעים למסגרות, הסתגרות בבית ופגיעה עצמית".
לדברי ליטוין, "הקורונה טרפה את הקלפים - אנחנו מקבלים פניות מכל חתך האוכלוסייה ומעמדות סוציו-אקונומיים. בתקופה האחרונה עם האומיקרון והבידודים זה משהו שאנחנו לא מכירים כמותו. יש לנו מקרים מאוד מורכבים של בני נוער שממשיכים להידרדר כי הם לא מקבלים מענה. בבריאות הנפש יש הרבה רצון טוב והיעדר כוח אדם. זמני ההמתנה מאוד ארוכים, אפילו במרכז הארץ. אני בקשר עם מנהלי המרפאות והם מודעים למצב והם נמצאים בחוסר אונים".
על פי נתונים חדשים של איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים, חל זינוק של 100% בדרישות לאשפוזים פסיכיאטריים בקרב מתבגרים. לא רק זאת - כ-45% מהעובדים הסוציאליים מדווחים על זמני המתנה של יותר מחודש לאשפוז, ו-25% מדווחים על המתנה של יותר משלושה חודשים לאשפוז. זמני המתנה של ילדים ובני נוער לאבחון פסיכיאטרי - 32% דיווחו על המתנה של 6-3 חודשים ו-25% דיווחו על המתנה של חצי שנה עד שנה. זמני המתנה של ילדים ובני נוער לטיפול נפשי בקהילה - 41.5% דיווחו על המתנה של חצי שנה עד שנה.
"השירותים בקהילה עניים בכל הרמות, ואני חוששת שזה יילך ויחמיר", הסבירה עטרה, עובדת סוציאלית. "אני רואה הרבה ילדים שהצרכים שלהם היו קיימים גם לפני הקורונה והמצב שלהם הוחרף. אנחנו לא רוצים שילדים יגיעו לאשפוזים כי הם לא ראו פסיכיאטר בזמן. זה מצב מסוכן. מדובר בילדים שלא מספיק רואים אותם. לא רואים את המצוקות שלהם והן לא מטופלות. הם בהחלט יכולים להיות סיכון לעצמם או לסביבה".
נתון נוסף קשור להפרעות אכילה. 45% מהעובדים הסוציאליים מדווחים על זמני המתנה של יותר מחודש לטיפול בהפרעות אכילה, ו־35% על המתנה של יותר מחצי שנה.
את הנתונים הללו חיה על בשרה לילך (שם בדוי), אמא לילדה בת 14. "הבת הצעירה שלי סובלת מהפרעות אכילה", היא סיפרה. "אנחנו מלווים בינתיים על ידי דיאטנית של קופת חולים ומנסים למצוא עבורה מקום לאשפוז יום. אנחנו מחכים כבר יותר מחודשיים לאבחון, ואחר כך צפויה לנו המתנה של כמה חודשים לטיפול. במקרה הטוב זה תהליך של חצי שנה. זה סיוט, אני צריכה עזרה לבת שלי ולא מקבלת. מצבה של הילדה לא טוב, היא שוקלת 43 קילו. אני מפחדת שזה ידרדר. היא לא מרגישה טוב, המחזור שלה הפסיק, נשירת שיער מטורפת, חולשה. המצב מאוד שברירי".
ד"ר אפרת כהן-נוימן, עובדת סוציאלית וחברה בוועד המנהל של העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה, הסבירה: "מלכתחילה מערכת הבריאות הייתה מורעבת, חסרת משאבים, תקנים ותקציב, וכשיש יותר פניות יותר קשה לנו לתת מענה. בעולם הפרעות האכילה אין כמעט מענים בקהילה ומטופלים נתקלים במחסור של מענים ברמה שקשה להסביר. ככל שאנחנו מחכים יותר זמן המצב עלול להידרדר. הם עלולים להגיע לצורך באשפוז, וגם שם הם יכולים לחכות כמה חודשים ואפילו שנה".
תגובת משרד הבריאות: "תורי ההמתנה הלכו והתארכו בתקופת הקורונה לכלל האוכלוסייה, אך ביתר שאת באוכלוסיית הילדים והנוער. בדיונים מול האוצר הושגו הסכמות לתקצוב הרחבת המענים של בריאות הנפש בדרך של מבחני תמיכה לקופות החולים. משרד הבריאות עתיד לפרסם מבחן תמיכה רחב היקף על מנת להרחיב את כלל שירותי בריאות הנפש בקהילה. המשרד מודע היטב למחסור במענים בהפרעות אכילה, הן במערך הטיפולי והן במערך השיקומי. המשרד מקדם בשנים האחרונות הקמה נרחבת של מסגרות טיפול יום, לאחר שבעבודה מאומצת מול האוצר הושג עדכון בתעריף לשירות ייעודי זה. לגבי מחסור במקומות אשפוז, אנו נמצאים בדיונים לגבי תוכנית מיטות מול משרד האוצר, ובמידה שיאשרו מיטות נוספות למערך בריאות הנפש - חלקם יהיו מיועדות להפרעות אכילה".
