אוסף מרשים של איגרות שנה טובה, שנמצא בין הריסותיו של גטו ורשה והועבר לספרייה הלאומית, חושף את חייהם של יהודי פולין לפני השואה. מרשימה עוד יותר היא הדמות מאחריהן: את האיגרות הפיק הגרפיקאי והמעצב חיים גולדברג, אמן יהודי מוכר שבשל כשרונו היה אמון על רישום הכרזות הרשמיות של היודנראט בגטו ונרצח בשואה יחד עם רעייתו ובנו יחידו.
בעבר הלא רחוק, לפני שנכנסו לחיינו אפליקציות כמו וואטסאפ ורשתות חברתיות, היה נהוג לשלוח איגרות שנה טובה לבני ומשפחה וחברים. באירופה החל הנוהג לקראת סוף המאה ה-19 כשיהודים שלחו לקרוביהם ביבשת ובארה"ב ברכות שנה טובה. בתוך שנים ספורות אימצו את המנהג החביב יהודים בכל רחבי אירופה, ובמיוחד בפולין שהייתה מרכז תרבותי משגשג ומשמעותי.
בזכות פריחת בתי הדפוס בפולין נכנסו למקצוע העיצוב, ההפקה, הציור והצילום אומנים יהודים רבים, כשהבולט והמוכר שבהם הוא חיים גולדברג, שנודע בשם העט חגי. כעת מגלה הספרייה את גלויות ברכות השנה טובה של מי שהיה המעצב היהודי החשוב בפולין, המתעדות את חייהם של יהודי פולין לפני השואה ואשר נמצאו בין הריסותיו של גטו ורשה.
גולדברג פתח בשנת 1912 סטודיו צילום בוורשה והביא ליהודים שם חידוש שלא היה מוכר להם באיגרות ראש השנה - בסטודיו שלו הוא שילב בין צילום מבוים של שחקנים, לבין הטכניקות הגרפיות שלמד בגרמניה. הודות לכישרונו כצייר, זכו הגלויות שלו להצלחה אדירה כיוון שהוא היטיב לקלוע לטעמו של הקהל היהודי-פולני. בגלויות מפולין ניצחה הנוסטלגיה והמסורת. בנוסף לציורים, גולדברג היה משלב קטעי שירים.
עם הפלישה הנאצית לפולין ב-1939 נמלטו גולדברג, אשתו ובנו היחיד אל ביאליסטוק. עם כיבוש העיר, הוא נכלא בגטו אך גם שם המשיך לעסוק בציור והוא היה מופקד על רישום הכרזות הרשמיות של היודנראט. גולדברג נספה יחד עם משפחתו בשנת 1943.
רבות מהגלויות שלו נמצאו בין הריסותיו של גטו ורשה ונמסרו לאוסף ברכות ראש השנה השמור בספרייה הלאומית. מדובר באוסף הגדול ביותר בעולם שכולל אלפים רבים של גלויות, ברכות ואיגרות ראש השנה שיהודים מכל קצוות תבל היו שולחים לקרוביהם במשך שנים רבות.
לדברי אריאל ויטרבו, ממחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית ומי שאחראי על רישום אוסף אגרות הברכה, "הציורים והאיורים של הברכות באוסף מציעים לנו נקודת מבט מרתקת על הדימויים השונים שנבחרו ללוות את הברכה לשנה החדשה. כך למשל ניתן ללמוד על החיים הדתיים של היהודים שחייו במדינות האלה אך גם על חיי היום-יום שלהם והשינויים החברתיים, התרבותיים והטכנולוגיים בקהילות היהודיות".
