"הרבה בצבא מדברים על דוגמה אישית, והוא היה אישיות לדוגמה". חבריו של אלוף-משנה אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה שנהרג במתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מספרים על אדם נערץ מזן נדיר במיוחד. במוצאי השבת, כמעט חודשיים אחרי המתקפה, הותר לפרסם על נפילתו של חממי במהלך קרב עם מחבלים ליד קיבוץ נירים. גופתו נחטפה לעזה.
בהודעת צה"ל על דבר נפילתו של חממי צוין כי לנוכח ממצאים שאותרו, מידע שהתקבל ובאישור הרב הצבאי הראשי - תיערך לו הלוויה ביום שני ב-11:00 בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב. בני משפחתו כתבו בהודעת אבל שפרסמו: "בצער רב אנו מודיעים על נפילתו של יקירינו, שלחם בעוז ובגבורה מתוך אהבת המולדת ונפל בקרב על הגנת תושבי עוטף עזה ומדינת ישראל".
סגן-אלוף במיל' גלעד בלנק, מנהל הלחימה של החטיבה הדרומית וחבר קרוב של חממי, סיפר: "אסף מאוד ערכי וצנוע, כשצריך הוא קיבל החלטות אמיצות וקשות, הצליח לראות כל אחד ואחת מפקודיו וזה לא משנה מי הוא היה ומה דרגתו. זה חלום של כל מפקד בצה"ל. אין מפקדים כאלו, אמרתי את זה עוד בחייו. ב-7 באוקטובר ידענו שהוא נעדר. זה קשה לאבד חבר ומפקד, מאוד. הרוח של חממי הייתה פה כל הלחימה".
סרן במיל' הילה שיש, קמב"צית מילואים בחטיבה הדרומית שעליה פיקד אל"מ חממי, אמרה: "יש שני דברים בולטים אצל חממי - איש נעים עם עיניים מאירות, ממש כזה שמאיר את החדר להבדיל ממפקדים שנרתעים מהם כשהם נכנסים והוא היחיד בצה"ל שכל הפקודים שלו מאוד אהבו אותו. הוא ידע לגשת אליהם, להעביר את הכול בצורה חיובית ומקצוען ברמות מטורפות.
"הוא לא הסתפק בשום דבר שהוא לא מושלם, אני זוכרת שפעם היה גדוד שהיה צריך למפות את הצירים בגזרה אם הם חשופים לירי נ"ט והוא יחד עם המג"ד עצר את הג'יפ שלו בכל מטר, עלה על הגג ואמר 'אם אני רואה את עזה הם רואים אותי', וככה הוא מיפה את כל הגזרה. הוא הכיר את כל החיילים בשם, כולל מילואימניקים שהוא פגש פעם בתרגיל. קשה מאוד לקבל את הבשורה הקשה הזאת".
אוהד לוין לחם בגדוד צבר בזמן שחממי היה מפקד הגדוד. לאחר שנפצע, שירת לוין במפקדה של הגדוד בקשר ישיר עם חממי. "כולם קראו לנו 'הגדוד של חממי', הוא הרים אותו ואותנו למעלה", סיפר לוין. "בכל מקום שהלכנו היינו החיילים של חממי כי כולם יודעים כמה הוא גדול. מ-7 באוקטובר רצו שמועות לגבי מצבו ורצינו לא להאמין להן. כל החבר'ה מהמחזור ממש רצו לא להאמין והיום התבשרנו על הנורא מכל וזה לא נתפס.
"חממי היה לא רק מפקד אלא חבר, ועם הבשורה התקווה נמוגה והלב נשבר. לא הכרתי אדם אחד שלא אהב אותו. מודל להערצה, אפשר ללכת אחריו בעיניים עצומות וידיים קשורות ולסמוך על ההחלטות שלו כי מה שהוא אומר זה בטוח נכון. בין המפקדים הטובים שידע הצבא, ועוד הרבה שנים לא יצליחו לגדל כזה מפקד".
סרן במיל' אלחי רפואה, בוגר יחידת רימון בתקופה שחממי פיקד עליה, אמר: "רק בזכותו אני קצין. הוא ממש ראה אותי והאמין בי שזה כל מה שחייל צריך. הוא התנה בצחוק את היציאה שלי לקצונה בזה שאני אשיר בערב יחידה. זה חממי. הידיעה על נופלו שברה אותי לגמרי, כל ימי הלחימה חשבתי עליו, על המפקד האגדי שלי שנחטף לעזה.
"כל המפקדים שלי ברימון נהרגו - בניה שראל ויונתן צור זכרם לברכה. איזה אנשים, איזה אבדות. הדר גולדין היה חברי הטוב, אני סחבתי את הארון שלו בהלוויה שלו וזה אותו סרט רע עכשיו, שאנחנו מאבדים בו אנשים יקרים מול אותם מרצחים שפלים. תהיה הלוויה ביום שני אבל צריך לדאוג להחזיר אותם הביתה. להביא אותם לא במקום אנשים חיים, לא במחיר שיעלה בחיים כי גם היו מקדשים קודם כל את החיים. אני לוקח מחממי את היכולת להאמין באנשים, הוא היה מספר אחת בזה והוא שינה חיים. חייבים להמשיך להילחם בשבילם".
יחד עם חממי נהרגו בקרב על קיבוץ נירים שני לוחמים מהחפ"ק שלו: סמל-ראשון תומר יעקב אחימס (20) מלהבים שהיה קשר מפקד החטיבה, וסמל קיריל ברודסקי (19) מרמת גן. צה"ל הודיע על מותם של השניים ביום שלישי האחרון, ומסר כי גופותיהם גם כן מוחזקות בעזה.
את דרכו בצה"ל החל חממי בחטיבת גבעתי, עם גיוסו בשנת 2001. ב-2010 קיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל, ממי שכיהן אז בתפקיד, גבי אשכנזי. חממי התקדם בשרשרת הפיקוד ובין היתר שירת מ-2016 עד 2018 כמפקד גדוד צבר, מ-2018 עד 2020 כמפקד בסיס האימונים החטיבתי של חטיבת הקומנדו ובין 2020 ל-2022 כמפקד חטיבת הנגב.
לתפקיד מפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה מונה חממי במאי אשתקד. "אנשי החטיבה הדרומית, אני מקבל היום בגאווה ואחריות אדירה את הפיקוד על החטיבה", אמר בטקס חילופי התפקיד שנערך אז. "נמשיך להגן על התושבים בגזרה ולהכין את החטיבה למלחמה", הוא הצהיר עוד – כשנה וחמישה חודשים אחרי שהמלחמה שבה נפל אכן פרצה במתקפת הפתע הרצחנית של חמאס.
אל"מ חממי, בן 41 בנפלו, הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
