בית המשפט הפדרלי באבו דאבי גזר כבר בערכאה הראשונה עונש מוות על תושבת חיפה פידא כיוואן (43) בגין סחר בחצי קילוגרם קוקאין. גזר הדין נכתב על 20 עמודים, והוא כולל עדויות שהשיגה התביעה באיחוד האמירויות שהפלילו את הישראלית. העדות המכריעה במשפטה ואשר גרמה להפללתה הייתה תיעוד של כיוואן מוכרת סמים לסוכן סמוי ומקבלת ממנו כסף.
מבחינת החוק האמירותי, מרגע שאדם מוכר סמים לאחר, מדובר בעבירה של סחר בסמים ללא קשר לכמות הסם שמכר. בישראל הופתעו מעונש המוות שנגזר על כיוואן, מאחר שרק לפני כמה חודשים האמירותים ביטלו את גזר הדין המחמיר. עם זאת, הם החליטו להחזיר את העונש המרתיע עקב זינוק בעבירות של סמים במדינתם.
הטיפול בפרשה שפרטיה נחשפו לראשונה ב-ynet הועבר מדובאי לאבו דאבי שכן מדובר בעבירה פדרלית חמורה. פרט לישראלית, נגזר עונש מוות על עוד שני אזרחי פקיסטן שנעצרו במסגרת אותה חקירה שבה היא מעורבת. גורמים שמעורים בחקירה ציינו כי לא מדובר בבחורה תמימה, ולראיה התיעוד שבו היא נצפתה מוכרת סמים לסוכן סמוי.
לזכות הישראלית עומדות עוד שתי ערכאות ערעור על ההחלטה, כך שהתהליך המשפטי בעניינה עוד צפוי להיות ארוך. בישראל מעריכים שכיוואן לא תוצא להורג, במיוחד לנוכח הבנת הרגישויות לגבי אזרחית ישראלית. מצד שני, די ברור שיוטל עליה עונש כבד מאוד. כתב האישום ייחס לישראלית החזקת סמים בכוונה לסחור בהם או להפיץ אותם. בגזר הדין צוין שכיוואן קיבלה מהסוכן הסמוי שני תשלומים בסך כולל של 22,950 דירהם (כ-20 אלף שקל).
מעוניינת שישראל תבקש חנינה
עוד התברר כי כיוואן הודתה בחקירתה בעבירות שיוחסו לה וגם חתמה על ההודאה. משפחתה טענה שהיא הוכתה בחקירתה ושאילצו אותה להודות בדברים שלא עשתה. ואולם, בפגישות שקיימה עם גורמים ישראלים שביקרו אותה, הדגישה כיוואן שלא הרביצו לה ושטיפלו בה יפה. כיוואן מעוניינת בכך שמדינת ישראל תבקש בשבילה חנינה. בשיחות עמה הובהר לה שהדבר אינו אפשרי עד אשר יינתן לגביה פסק דין חלוט.
"לא ידעתי מה יש בתיק, האיש שסידר לי עבודה עבד עליי ואמר לי 'תיקחי את התיק'", סיפרה כיוואן לאנשים שביקרו אותה. "אני לא קשורה לסמים, עבדו עליי. אף פעם לא התעסקתי בסמים".
משרד החוץ והנציגויות באיחוד האמירויות מעורבים מאחורי הקלעים בסיוע למשפחה בהחלפת הצוות המשפטי שלה ומלווים את הפרשה גם ברמה המדינית מול איחוד האמירויות. עיקר המאמץ הישראלי הוא להבטיח שלא תוצא להורג ושתזכה למשפט צדק. בהמשך תפעל ישראל להעביר את כיוואן לריצוי עונש מאסר בארץ.
בכיר ישראלי אמר בהתייחסו לפרשה: "אנחנו מנסים לא להגזים עם הטירוף הישראלי כדי לא להכניס את האמירותים לפינה, אבל פועלים שהפרשה הזאת לא תצא מכלל שליטה".
במקביל, משפחתה של הישראלית כבר מדברת בפומבי על אפשרות של פנייה לנשיא המדינה יצחק הרצוג כדי שיתערב עבורה. המשפחה גם השוותה בין כיוואן למעצרה של הישראלית נעמה יששכר ברוסיה, ששוחררה כזכור בינואר 2020 מהכלא הרוסי בעקבות מאמציו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.
כיוואן, בעלת סטודיו לצילום, נעצרה ב-17 במרץ בשנה שעברה לאחר שהוזמנה על ידי מכר פלסטיני לדובאי לצורך עבודה בתחום הגרפיקה. היא הגיעה לדובאי עצמאית והתמקמה בדירה שסודרה עבורה מראש. כשבוע לאחר מכן, התבצע בדירה חיפוש שבמהלכו נמצאו סמים. כיוואן טענה כי הסמים כלל לא שלה.
בגזר הדין נטען כי כיוואן הגיעה לדובאי בהזמנת מכר ירדני שהציע לה למכור סמים בתמורה למשכורת חודשים של 5,000 דירהם. את הכסף עליה להעביר באמצעות חלפן כספים לארה"ב. עם הגעתה לדובאי היא פגשה את שני הפקיסטינים המורשעים שסיפקו לה סמים והדריכו אותה על דרכי המכירה, המחירים ודרכי התקשורת.
גזר הדין מתאר גם את המבצע שבו נעצרה כיוואן. "שוטר סמוי הגיע למקום שמוכרים בו את הסמים. פידאא הגיעה ברכב, השוטר היה ברכבה, והם היו במעקב משטרתי. פידאא מסרה לו שקית עם סמים ובמקביל הוא העביר לה 1,000 דירהם. לאחר מכן היא יצאה מהאזור וכוחות משטרה רדפו אחריה, עצרו את המכונית ומצאו בתיק של כיוואן את 1,000 הדירהם שקיבלה מהשוטר. אחר כך הם ביצעו חיפוש בדירתה ומצאו שם סמים ויותר מ-22 אלף דירהם, שעל פי החשד קיבלה עבור מכירת סמים".
עו"ד תמי אולמןצילום: ליאור אל-חימשפחתה של הישראלית שכרה את שירותיה של עו"ד תמי אולמן. בשיחה עם ynet אמרה עו"ד אולמן כי החלה לאסוף לפעול לאסוף את המסמכים הדרושים על מנת לסייע לכיוואן. "בידי המשפחה אין כרגע מסמכים מהדיונים המשפטיים שנערכו בדובאי. לפי מה שהבנתי, הכול התנהל בזום", אמרה עו"ד אולמן.
היא הוסיפה: "פניתי הבוקר לשגרירות הישראלית, וגם הם ביקשו קודם כל לאסוף את המסמכים, כדי שיוכלו לעזור. ממה שהבנתי מדובר באישה ללא עבר פלילי, שהגיעה לדובאי כדי לעבוד במקצועה כצלמת. לא ברור לי עדיין כיצד הסתבכה באירוע מורכב וקשה כזה".
עונש מוות מיושם לעיתים רחוקות
איחוד האמירויות הערביות היא פדרציה שמורכבת משבע נסיכויות שונות: אבו דאבי, דובאי, שארג'ה, ע'גמאן, ראס אל-חיימה, אום אל-קוויין ופוג'יירה. ב-1971 הן התאחדו לישות מדינית אחת. מערכת המשפט באיחוד האמירויות נחלקת לשתי מערכות נפרדות: האחת מערכת משפט פדרלית שבראשה ניצב בית המשפט הפדרלי העליון שהוא הסמכות המשפטית הגבוהה ביותר באמירויות, והשנייה מערכת משפט מקומית שכפופה לשלטון המרכזי של כל אחת מהנסיכויות המרכיבות את הפדרציה.
לכל אחת מהנסיכויות יש את האפשרות לבחור איזו מערכת משפט תקבע עבורה - הפדרלית או המקומית. הקטנות - שארג'ה, עג'מאן, אום אל-קוויין ופוג'יירה - הכפיפו עצמן למערכת הפדרלית. בשלוש הנסיכויות האחרות ניתן לערער על החלטות בתי המשפט המקומיים בפנייה לבית המשפט הפדרלי, בהתאם לנסיבות מסוימות שכתובות בחוק.
עונש מוות קיים באיחוד האמירויות, אולם הוא מיושם לעיתים רחוקות ביותר. במקרים מסוימים שבהם הענישה לפי חוק היא גזר דין מוות, ניתן עונש משמעותי חלופי. לפי עדויות ברשת, נטען כי ההוצאות האחרונות להורג באיחוד האמירויות אירעו ב-2011 וב-2014 נגד שני מורשעים ברצח וב-2017 נגד אדם שרצח ואנס נער.
במקרה של כיוואן הישראלית, נראה שגזר דינה יהיה תלוי בבית הדין שבו מתנהל משפטה. בהתחשב בעובדה שמדובר באזרחית זרה ולא בתושבת האמירויות, ייתכן שהדבר ישרת אותה בהמשך הדרך בשלבי הערעור.
כלי תקשורת ערביים דיווחו במהלך היום על העונש החריג שנגזר על הישראלית באיחוד האמירויות, וציטטו ידיעות שפורסמו בכלי תקשורת בישראל. בתקשורת של איחוד האמירויות כלל לא עסקו בסוגיה - כנראה מפני שמדובר בהליך משפטי שעדיין מתנהל או מאחר שמדובר בנושא רגיש על רקע היותה של המעורבת אזרחית ישראל.
בהכנת הכתבה השתתפו ליעד אוסמו ואילנה אושומירסקי
