פרידה מגיבור ישראל: רבים חיכו בצדי הדרך עם דגלים לשיירה מקריית אונו בדרך להלוויית אל"מ אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה שנהרג במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. חממי, שהובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, נהרג במהלך קרב עם מחבלים ליד קיבוץ נירים.
אלפים הגיעו להלוויה, ובין המספידים - שר הביטחון יואב גלנט ותא"ל אבי רוזנפלד, מפקד אוגדת עזה. להלוויה הגיע גם הממונה על החטופים והנעדרים תא"ל (במיל') גל הירש, ושלמה ארצי וחנן בן ארי שרו. חמאס חטף את גופתו של חממי לעזה, אבל לאור ממצאים שאותרו, מידע שהתקבל ובאישור הרב הצבאי הראשי - נערכה לו לוויה. חממי, בן 41 במותו, הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
אימו ואשתו של חממי סופדות לו (צילום: עידו ארז)
גלנט ורוזנפלד סופדים לחממי
(צילום: עידו ארז)
תא"ל ת רוזנפלד ספד בקול רועד: "התגייסת לפני יותר מ-20 שנה לחטיבת גבעתי, מאז בחרת להוביל ונועדת לגדולות. תמיד מקדימה, מופת של מקצוענות ואנושיות. נפגשנו לראשונה לפני חמש שנים, התחברתי אליך מהשנייה הראשונה, כשהיה צריך לבחור מי יפקד על הדרומית נפגשנו שוב ואמרת שאתה רוצה את התפקיד. אמרת 'גם אם זה יהיה התפקיד האחרון שלי בצה"ל, אני רוצה את זה'. לא דמיינתי ולא חלמתי שזה יהיה תפקידך האחרון לאחר שאתה נופל בקרב בנירים.
"היית נטו בן אדם, נטו מפקד, נטו לוחם. בזמן מבצע מגן וחץ נפגשנו באמצע הלילה בניר יצחק, תוך כדי ירי פצמ"רים עלינו המשכת לפקד על הלוחמים. עם תחילת האירוע יצאת קדימה עם קיריל ותומר זכרם לברכה. הגעתם לנירים ונלחמת מול עשרות מחבלים. האופן בו נלחמת ונפלת מגדירים את מי שהיית. המשפחה הייתה כל כך חשובה לך, בכל פעם שדיברת עליהם קשה היה לפספס את החיוך והברק בעיניים. אולי הנחמה שלכם היא שהוא נפל כגיבור. משפחה יקרה, תמיד נעמוד לצידכם. אסף, אני מתחייב שנעשה הכול ולא נוותר עד שנחזיר אותך הביתה, אותך ואת כל מי שנמצא בשבי בעזה".
גלנט: "אנחנו נפרדים מאסף, איש משפחה למופת, מפקד נערץ ומהאיכותיים שצמחו בצה"ל בשנים האחרונות. מי שהכיר אותו יודע שבמקום שבו היה צריך לחתור למגע - שם חממי יימצא. כך היה ב-7 באוקטובר. אסף לא היסס, הוא היה שם נכון להסתער על האויב, עם שחר בבוקרו של אותו יום ביחד עם החפ"ק שלו, מוכן להגן על קיבוץ נירים. קולו המכריז ברשת הקשר מלחמה - הדהד ברחבי הגזרה.
"מי שקשר את גורלו עם הגנתם של אזרחי ישראל נפל בעודו מקיים את שליחות חייו. היווה דוגמה ומופת לחייליו, עד לרגעיו האחרונים. מפקדי החמאס לעומתם מתחבאים בפחד עמוק מתחת לאדמה תוך שימוש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי ושולחים את המחבלים אל מותם אל מול לוחמי צה"ל. באתי לכאן היום כדי להבטיח לך ולכולנו שנשלים את המשימה. אנחנו בעיצומה של מלחמה קשה אבל הניצחון הוא החלופה היחידה. אני יודע, זו מלחמה על הבית, זו מלחמה שתוצאותיה ישפיעו על עתידנו בארץ הזו שנים רבות קדימה ואני יודע שבזכותך ובזכות לוחמי צה"ל נשיג את מטרותינו. אנחנו ננצח".
(צילום: עידו ארז, איציק חנית)
שיירת הדגלים, לפני ההלוויה
האם קלרה ספדה לבנה: "אספי, בני האהוב, מי היה מאמין שבמקום שאכתוב לך ברכה ליום הולדתך שחל ב-2 בדצמבר אני עומדת פה ומספידה אותך. תמיד ברחת מאור הזרקורים ותראה כמה קהל עצום בא לחלוק לך כבוד אחרון. באותה שבת שחורה האור שלנו כבה. ברגע שהתקבלה ההתרעה לא היססת לרגע, לחמת בגבורה מול עשרות מחבלים. לא חשבנו שתפעל אחרת, היית ילד בעל אחריות גדולה, אהבה גדולה וחמלה לאחיך ולמשפחתך, ידענו תמיד שעליך אפשר לסמוך. כמה רצית לגדול, להגיע לצבא ולתרום למדינה. כל כך התרגשת ללבוש את מדי הצבא הירוקים והכומתה הסגולה, היינו הכי גאים ומאושרים שאחרי מבצע עופרת יצוקה הצעת לספיר נישואים והבאתם שלושה ילדים. החשבת את עצמך תמיד שווה בין שווים, לא ביקשת תהילה וכבוד אלא לעשות את הדברים בנאמנות".
האם הוסיפה: "היית איש של חיבורים, הארת את חיינו, פשוט היה לאהוב אותך ואני מקווה שהייתי ראויה לבן כמוך. ידעת להעריך ולהודות, שום דבר לא היה מובן לך מאליו. יצאת תמיד ראשון כאחרון הלוחמים מכל נגיעה בגדר, כי האמנת שתפקידך הוא להגן על התושבים. התרעת, ראית את הנולד והיו מי שאמרו שאתה רואה שחורות - ובאה השבת השחורה. מי ייתן שההקרבה הגדולה ששילמת בחייך לא הייתה לשווא".
האב אילן: "אסף בני האהוב הנמצא פה וגם נמצא בעזה. מחויבות היא המילה שבחרתי לתאר את הדרך שבחרת ללכת בה. בבוקר ה-7 באוקטובר לא היססת להשאיר את אלון בנך ולצאת להגן על המדינה. הענקת לנו 10 דיברות וערכים שהאמנת בהם: צניעות ודרך ארץ, להיות ממוקד מטרה, להיות יציב ואיתן, להאמין בדרך שלך, נתינה, להימנע משיפוטיות וביקורתיות, לדעת למחול, הקשבה, לדבר פחות ולעשות הרבה, ורק אהבת חינם. אסף ילדי, תודה על הזכות להיות אבא שלך ועל הגאווה שהענקת לי".
ספיר, אשתו: "מעטות השבתות שהסכמת שנבוא לבקר אותך, בחודש וחצי שלפני השבת הארורה הזו ראינו אותך פעם אחת. הצעת לאלוני לעשות איתך את השבת, זה היה הכיף שלו. שיחת הווידיאו האחרונה שלנו הייתה בשישי בלילה. ב-6:30 בבוקר התעוררתי מהאזעקות בהלם מוחלט. שלחתי לך הודעה אם לאסוף את אלון, אבל כבר לא ענית, כבר יצאתם לקרב. היית הפרטנר המושלם, אתה דואג למדינה ואני לכל השאר. גם אני כמו רבים מפקודיך הלכתי שבי אחריך, אתה על הרעיון ואני על הביצוע.
"כל כל רציתי שיהיה לך טוב ובכל הזדמנות התגאיתי בך - האדם שאתה, בן הזוג שאתה, האבא שאתה וכן גם המפקד שאתה. הכול היה איתך פשוט מושלם, גם כשאתה מותש זוכר שגם לי היה שבוע קשה. הרוח שלך טבועה בנו והיא תמשיך, תודה אהוב שלי על 17 שנים יפות של אהבה, על אלה, אלון וארבל. כמה תוכניות וחלומות היו לנו, את חלקם עוד אגשים ואתה תהיה איתי. מבטיחה לך שלילדים שלך לא יחסר כלום חוץ מאותך. אוהב אותך לנצח".
אבי דבוש, נציג קיבוץ נירים: "אסף חממי, הרבה תארים צברת בחייך הקצרים מדי, היית גם בן להורים גאים ואבא אוהב ובן זוג והיום אתן לך תואר נוסף - מגן נירים, מגן אשכול, מגן ישראל. נכנסת לנירים וחיפשת את בני העוולה שבאו לטבוח בנו, השגת אותם והבסת אותם בקרב של רבים מול מעטים. הרבה ניסים קרו באותו יום, אתה היית הנס שלנו".
תא"ל יקי דולף, חברו של חממי: "לא נפלת, כי אתה תמיד נלחם. יצאת להילחם למען הילדים והמדינה שהייתה כל כולך. כמו תמיד היית הראשון להבין את הסיטואציה ולהסתער, אתה לא נפלת, אנחנו נפלנו. לפעמים חשבתי שבלב שלך אין שני חדרים אלא בניין שלם. ידעת לחבק את כולם, כולנו אסף קצת מתים איתך והרבה חיים בזכותך ועכשיו הגיע הזמן שלנו לחבק את המשפחה שלך. שלמה ארצי שכל כך אהבת כאן, הלוואי שיכולנו לחזור לאתמול ונזכור את האתמול איתך, מבטיח לך בשביל הוריך ומשפחתך. תנוח קצת, תעשה בשר טוב על האש ואם בא לך נצנץ לנו מידי פעם מעל לגזרה".
ליאור ריסיס, חברו של חממי: "היית ולעולם תישאר כאח עבורי, לא הייתה שבת שלא היינן ביחד, אהבת לומר שאתה שמח שאנחנו משפחה אחת. אני מבטיח שלא אאכזב אותך ואהיה כאן בשביל ספיר והילדים. לא יהיה סיום, אתה חי בכל לב".
יחד עם חממי נהרגו בקרב על קיבוץ נירים שני לוחמים מהחפ"ק שלו: סמ"ר תומר יעקב אחימס ז"ל, בן 20 מלהבים שהיה קשר מפקד החטיבה, וסמל קיריל ברודסקי ז"ל, בן 19 מרמת גן. צה"ל הודיע על מותם של השניים ביום שלישי האחרון, ומסר כי גופותיהם חטופות גם הן בעזה.
חממי הוא אחד משלושה אלופי-משנה סדירים שנהרגו מאז פרוץ המלחמה, והם הקצינים הבכירים ביותר שנהרגו בה. השניים האחרים שנפלו הם מפקד היחידה הרב-מימדית אל"מ רועי לוי ז"ל ומפקד חטיבת הנח"ל אל"מ יהונתן שטיינברג ז"ל.
פורסם לראשונה: 10:17, 04.12.23
