ועדת הבדיקה הממשלתית לבריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע המשיכה היום (רביעי) לחשוף את המחדלים הקשים שאפשרו את בריחתם של השישה בערב ראש השנה, מתא מספר 5 באגף 2 של הכלא, למרות הסימנים שהעידו על הבריחה - כמו פלטות בטון, חצץ וחול בביוב של האגף.
ועדת הבדיקה לשב"ס - כתבות נוספות
גונדר משנה יהב און, קצין אגף מבצעים במחוז הצפוני בזמן הבריחה, פתח את עדותו הבוקר בפני הוועדה, ואמר שמבחינתו אירוע בריחת האסירים הוא כישלון. "אני תופס את האירוע ככישלון מבצעי חמור, בהחלט נכשלנו באירוע הזה כארגון וכפרטים", אמר. "אני קצין אג"מ המחוז הצפוני בשב"ס, ואני אחראי על המענה המבצעי. אני מתכוון לקחת אחריות ובאתי לשמוע ביקורת". הוועדה הסבה את תשומת לבו ש"אחראי" יכול להיום גם "אשם", במסגרת עבודתו.
חברי הוועדה כבר מזמן הבינו שהמחדל של קציני שב"ס בכל שרשרת הפיקוד זועק לשמיים, ולא קשור לטענות על מחסור בתקציבים או על טכנולוגיה דלה. מבחינתם, הבריחה הצליחה בגלל התנהלות כושלת של הקצינים, עד כדי זלזול בכל הסימנים המעידים על תכנון בריחה.
מעדויות של סוהר ביטחון, אסירים ונהגי ביובית במשטרה עולה כי בחמישה מקרים באוגוסט, חודש לפני הבריחה ב-6 בספטמבר, כמו גם ממש כמה ימים לפניה - הוזמנה לכלא ביובית לשחרר סתימות. נהגי הביובית, כמו גם סוהר הביטחון שאחראי על בדק הבית בכלא וחלק מהאסירים עצמם, מצאו פלטות בטון, חול וחצץ בביוב. אולם בשב"ס התעלמו לחלוטין מסימן זה, שמעיד על חשד של תכנון לבריחה, שכן החול והבטון שהושלך לתוך תעלת הביוב גרם שוב ושוב לסתימות באגף 2 - ממנו ברחו לבסוף האסירים.
יו"ר הוועדה, השופט מנחם פינקלשטיין, הקריא לקצין אג"מ און קטעים מהעדויות בחקירת המשטרה. "נהג הביובית אמר שב-2 בספטמבר, ארבעה ימים לפני הבריחה, הוא ראה אבנים, פלטה חצי מטר ועוד פלטה. ושהסוהר אמר 'וואו וואו'. הוא גם אמר שחודש לפני הבריחה מצאו בחול חתיכות בטון שבור בגודל 40 על 20". קצין אג"מ השיב לחברי הועדה: "פעם ראשונה שאני שומע על כך. לפי הבדיקות שלי, ביובית הוזמנה שלוש פעמים מאז חודש פברואר, כשההזמנה האחרונה הייתה ביולי".
פינקלשטיין המשיך להקריא מהעדויות: "אסיר אחד העיד במשטרה על 'חתיכות של בטון וחתיכות נוספות, כמו יסודות של חומה היקפית', שהוא ראה כמה ימים לפני האירוע. נהג הביובית אמר שאותו אסיר שאל אותו למה רק באגף 2 יש סתימה ולא באגפים אחרים. הוא אמר בחקירתו שהוא ראה פלטות בטון בגודל 40 על 60 בביוב".
"יום לפני האירוע באו אליי לבדוק את כל הביוב", סיפר למשטרה אותו אסיר, שאת עדותו הקריא השופט פינקלשטיין. "הכל היה בסדר, עד שהגענו למכסה הביוב מול אגף 2. ראיתי חול בצבע אדום. לא יודע למה לא עשו עם זה כלום. גם שבוע קודם שאלתי למה יש פה סתימות ולא באגפים אחרים. ב-2 בספטמבר ראיתי חתיכות של אבנים, הסוהר והאסירים אמרו 'וואו'. אני ועוד אסיר התלוננו כי חול ובוץ בכמות כזאת - לא צריך להיות. אמרו שזה מוזר, אבל הסוהר האחראי אמר שזה בסדר".
חברי הוועדה הטיחו ביקורת בגנ"מ און בעקבות ממצאים אלו. "איך לא נפל האסימון, עם כל הסימנים המעידים מהביוב ומהעדויות של נהגי הביובית ושל האסירים?", תהו. "כל הסימנים המעידים התגלו בתעלת הביוב באגף 2 שממנו ברחו, ואיש לא טרח לעשות דבר - מאחרון הסוהרים ומעלה. זה כבר לא קשור לתקציבים וכסף, זה רק לתרגם את הסימנים המעידים", אמרו. מבחינת חברי הוועדה ניתן היה למנוע את הבריחה, ללא קשור למשאבים הדלים ולטכנולוגיה הלא מתקדמת בכלא, אם רק הייתה נדלקת נורה אדומה בשל הסימנים החריגים.
בוועדה אף הציגו בפני גנ"מ און את העדות של מפקד הכלא, גונדר-משנה פרדי בן שטרית, ושל מפקד המחוז הצפוני אריק יעקב, בהקשר של מה שנתגלה בביוב. "מפקד כלא גלבוע אמר שהוא לא שמע על זה", אמרו. "ומפקד המחוז אמר שאם הזמינו כמה פעמים ביובית - אז אצל מפקד הכלא הייתה צריכה להידלק נורה אדומה". גנ"מ און, מצדו, אמר שלא קיבל דיווח על הממצאים. "כדי שאפעל, הייתי צריך לקבל אינדיקציה. הייתה חייבת להידלק נורה אדומה לאחר רצף הסימנים המעידים שהתגלו בתא 5 של אגף 2".
