נילי מרגלית (41), האחות מבית החולים סורוקה בבאר שבע שנחטפה מקיבוץ ניר עוז ב-7 באוקטובר לעזה ושוחררה משבי חמאס אחרי 55 ימים, פרסמה הבוקר (חמישי) טור דעה ב-ynet, שבו קראה לראש הממשלה בנימין נתניהו לשחרר מהכלא הישראלי גם רוצחים, כולל את רוצחי אביה, אליהו (צ'רצ'יל) מרגלית, תמורת החזרת החטופים. בריאיון ל-ynet Live אמרה מרגלית: "במצב שאנחנו מחזירים לישראל 136 ארונות, בעיניי המצב הזה הוא הרבה יותר נוראי".
לעיון בטור הדעה המלא של נילי מרגלית - לחצו כאן
הריאיון עם נילי מרגלית
(צילום: ירון ברנר)
על רקע ההמתנה במצרים ובקטאר לתשובת חמאס להצעה לעסקת חטופים שגובשה השבוע בפסגת פריז, אמר אמש ראש הממשלה נתניהו: "אנחנו פועלים להשיג מתווה נוסף לשחרור חטופינו, אבל אני מדגיש - לא בכל מחיר". נכון לעכשיו חמאס דורש את הפסקת המלחמה, אך בישראל מסרבים לכך בתוקף. מחלוקת נוספת נוגעת לסוגיית השחרור של מחבלים "כבדים" מהכלא הישראלי, בהם גם אסירים "עם דם על הידיים". קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני אמורים לקבל הערב פרטים על הבשלת העסקה.
"אני לא רוצה להיכנס לעניינים פוליטיים, אבל אני חושבת שהשחרור של אנשים שאנחנו יודעים שהם בחיים שווה כל מחיר", אמרה מרגלית, שבזמן שהייתה בשבי חמאס סייעה רפואית לחטופים שהיו לצידה. לאלו שטוענים כי שחרור מחבלים "כבדים" מסכן את ביטחון המדינה, אמרה מרגלית: "בנוגע לביטחון המדינה אני משאירה לפוליטיקאים להתמודד עם השאלה הזאת, אני בטוחה שהם יחשבו על פתרונות יצירתיים".
את מופתעת או מאוכזבת מהפיכת סוגיית עסקת החטופים לנושא פוליטי בין שני מחנות?
"זה מאוד מאכזב אותי. אני לא פוליטיקאית, זה לא התחום שלי. אני יודעת שהמדינה לא תצליח להשתקם אם החטופים שעדיין בחיים לא יחזרו בחיים. אני כבר לא מדברת על לחיות בטוב, אנחנו רק מבקשים שיהיה פה קצת סביר, כי לחיות בלעדיהם זה משהו בלתי נתפס, פשוט נורא ואיום".
כאשת מקצוע הרפואה, את יכולה להעריך את מצבם של אלו שנותרו מאחור?
"זה מאוד קשה להעריך את מצבם היום. אני יודעת שכשאני הייתי שם, התנאים היו גרועים ורעים. אני בטוחה שמצבם עוד יותר גרוע, כל דקה חשובה, כל יום שעובר הוא קריטי. אני מדברת גם על האנשים המבוגרים וגם על האנשים שנפצעו. צריך להחזיר אותם עכשיו כדי שיקבלו טיפול בישראל. המחשבות על האנשים האלה מעסיקות אותי כל דקה וכל שנייה. הולכים לישון עם זה בלילה וקמים עם זה בבוקר".
את הצלחת לחזור לשגרה נורמלית?
"אני מאוד משתדלת, אבל זה כרגע בלתי אפשרי. כל עוד האנשים שלנו שם, החברים מהקהילה שלנו, החברים שלי שם, לחזור לשגרה זה משהו שהוא כמעט בלתי אפשרי. אם הם יחזרו, זה הדבר שייתן לי את האפשרות לחזור לאיזשהם חיים. אנחנו יודעים שאלה לא יהיו אותם חיים, אבל כל עוד הם שם - אנחנו אפילו לא יכולים לחזור לחיים".
מה יש לך לומר לחברי הקבינט?
"אני מבקשת מהם לעשות הכול, לשלם כל מחיר, לעשות הכול כדי להחזיר את החטופים. צריך לזכור שאנשי ניר עוז שנלקחו מבתיהם סמכו על המדינה. המדינה בסופו של דבר הפקירה אותם, והמדינה הזאת חייבת לעשות הכול ולהחזיר אותם. אני מבקשת מהם להיות אמיצים, לקחת אחריות, להחזיר את האנשים שעדיין נמצאים בשבי ובכל מחיר. ברגע שהם יחזרו, אפשר לחשוב איך אנחנו מייצרים ביטחון למדינה".
מבחינתך אין כזה דבר "עסקה מופקרת", כפי שהגדיר השר בן גביר.
"נכון, אני חושבת שצריך לשלם כל מחיר. הפקירו את האנשים האלה ב-7 באוקטובר. עשו לנו דבר נורא, אנחנו אלה שצריכים להתמודד עם זה בחיי היומיום שלנו, אנחנו אלה שצריכים לבנות את החיים מחדש".
ואת מסוגלת לחיות עם זה שהרוצחים של אבא שלך ואלה שאנסו יהיו אנשים חופשיים?
"זה מאוד קשה לי, אני לא אומרת את זה בקלות דעת אם אני מסוגלת או לא. אבל אני יודעת שכרגע אני לא מסוגלת לחיות כשאני יודעת שהאנשים שהייתי איתם, שהם עדיין במנהרות, עדיין יושבים שם ומחכים שמדינת ישראל תעשה משהו. הבחירה היא בין גרוע לגרוע מאוד ובלתי נסבל".
את נפרדת מירדן ביבס, בעלה של שירי ואביהם של אריאל וכפיר התינוק, לפני שיצאת מהשבי.
"נפרדתי ממנו פחות מדקה אחרי שבישרו לו את הבשורה הגרועה מכול. אני יכולה לשער שמצבו הנפשי רע מאוד וגרוע, והוא חייב לחזור. זה משהו שלא עוזב אותך, לדעת שעזבת מישהו מאחור שהיית איתו 55 ימים ודיברת איתו, והיו לנו המון שיחות וכל הזמן קיווינו, ואנחנו עדיין מקווים, ששירי והילדים בחיים. אנחנו עדיין מאמינים שהם בחיים, אבל לראות אותו מקבל את הבשורה הנוראית זה שובר לב".
הריאיון עם תומר קשת
(צילום: ירון ברנר)
תומר קשת, בן דודו של ירדן ביבס, אמר בהתייחס לדבריה של מרגלית ולהתפתחויות האחרונות בזירה המדינית והפוליטית: "להשאיר אותם שם - זאת ההפקרה האמיתית. עם ישראל איתנו, הוא יודע שלהחזיר את החטופים זו הדרך להחזיר את הביטחון למדינה. הממשלה צריכה לדעת שהעם עם החטופים".
כולם רוצים שהם ישובו, אבל לא בכל מחיר.
"בסופו של דבר יש כאן ממשלה שצריכה להחליט החלטות קשות, ואני לא מקנא במקבלי ההחלטות. אבל ברור לי וברור לכולם שהעם לא חצוי 'חצי-חצי'. אני חושב שכולם רוצים להחזיר את החטופים, כולם יודעים שצריך לשלם מחירים כבדים. כל העניין כאן זה המשא ומתן ואיך לנהל אותו בצורה נכונה. אני חושב על כפיר הקטן ועל אריאל, וזה מאוד קשה לי. אני לא חושב שמישהו יכול להסתכל על התמונות שלהם ולהישאר אדיש".
קשת אמר עוד: "כמשפחות אנחנו לא פרשנים פוליטיים, אנחנו לא יודעים מה עובר בראש של ראש הממשלה. אני יודע דבר אחד, כשעם ישראל מגיע לכיכר החטופים ביום שבת ואומר שצריך לשלם מחירים ולעשות צעדים בשביל להביא את החטופים הביתה, אז אנשים בממשלה שלנו מבינים שיש להם גב מהציבור. זה העניין, להראות שיש תמיכה בעסקה או בדרך להשבת החטופים, להראות שיש מחירים שצריך לשלם אותם".
