"החליט לעשות מעשה אצילי"
אילן אברהם ז"ל
אילן ואיילת אברהם יצאו יחד למסיבת הטבע סמוך לקיבוץ רעים. כשהגיעו למקום מחבלי חמאס הם נמלטו יחד עם חברה של איילת לתוך מיגונית שהייתה במקום. המחבלים התקרבו למיגונית ודרשו מהם באיומי נשק לצאת החוצה.
אילן אברהם ז"ל"אבא שלי החליט לעשות מעשה אצילי, הוא נשק לאמא שלי ויצא החוצה, כדי שהמחבלים יתפסו אותו ויקחו אותו בשבי", כתבה בתו. "המחשבה שלו הייתה שהם יסתפקו בו, והם באמת לקחו אותו איתם. הוא לא הסתפק בלצאת החוצה, אלא בתושייה של רגע פתח את תא המטען של הרכב, כדי שהן תוכלנה לברוח פנימה".
במשך 19 ימים לא ידעו בני המשפחה מה עלה בגורלו של אילן, עד שהתקבלה הבשורה המרה. "האיש עם הנתינה האינסופית, האבא המושלם שרוצים להיות לידו. כל אחד זוכר ממך את החוויה שלו והקסם", ספדה בתו. "הצל את אמא שלנו, האישה החזקה בעולם. אני מבטיחה לך שנעשה הכל ומעבר, כדי שהאור שלך לא יכבה לעולם. נמשיך להיות בצד הנכון. אני אדאג באופן אישי שישמעו את השם שלך ברחבת הריקודים הראשית. אתה גיבור, אבא שלי".
השלדג שניצל לזכר לוחם שלדג
רס"ב עידו רוזנטל ז"ל
עידו רוזנטל (45), לוחם שלדג בשירות קבע השתתף באינספור מבצעים של היחידה לאורך השנים. "ב-2002 כשאשתי ובתי טסו למומסבה והייתה מתקפת טרור במלון הן רצו לחוף הים וחיכו לחילוץ, כשהרימו את הראש הן ראו את עידו", סיפר האב זאביק.
"הוא הלוחם הכי ותיק והכי טוב שהיה עד כה בשלדג", אמר אחד המפקדים הבכירים ביחידה. עידו, או גרידו כפי שכונה על ידי חבריו, השתתף כמעט בכל פעילות שהיחידה עשתה בעשור האחרון. הוא היה מושא להערצה בקרב חיילים וקצינים בשלדג, "התרומה שלו לארגון ולמדינת ישראל לא תסולא בפז".
ביום הראשון של המלחמה עידו היה יחד עם לוחמים של היחידה בדרך לקיבוץ בארי, כשראו חוליית מחבלים מתקרבת לעבר קיבוץ עלומים. הלוחמים הצטרפו לכיתת הכוננות, שכבר חיסלה עשרה מחבלים, והדפו את המחבלים מחוץ לקיבוץ. ביחידה אומרים כי הקרב שם מנע "בארי 2". במהלך הקרבות בקיבוץ עלומים נפל עידו.
עידו היה איש טבע מושבע, שבנעוריו היה בחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע. "משחר נעוריך בלטו בך תכונות מיוחדות של ידע, עקרונות ושובבות נפש", ספד האב זאביק. "כילד נהגת לקרוא להנאתך ספרי היסטוריה, בעיקר אלו הקשורים במלחמות שקדמו להקמת המדינה ולאחריה". עידו נהג לחקור ולטפל בהתנדבות בזוחלים אצל החוקר הידוע פנחס אמיתי. אביו סיפר שהוא נהג להביא לחדרו עכבישים, עקרבים, נחשים ונדלים.
רבים מתושבי עלומים התקשרו לזאביק, אביו של עידו, והודו לו. "זה נותן לי תחושה שהוא לא נפל לחינם. במותו הוא עשה טוב לאחרים. הוא השתתף בכל כך הרבה פעולות והיה מודע לסכנות, אז מי אני שאתלונן?".
3 צפייה בגלריה
השלדג שניצל. "עידו הציל את חיינו ואנחנו ביקשנו להציל את השלדג הקטן"
(צילום: רשות הטבע והגנים)
לפני מספר ימים גילתה שרית לזניק-קורצמן, שפונתה מקיבוץ עלומים, שלדג פצוע במפתן הבית שבו היא מתארחת. לדבריה, מדובר באירוע סמלי. "כשראיתי את הציפור הפצועה לקחתי אותה אליי, ואני רוצה שהמשפחה של עידו תדע שאנחנו מכירים לו תודה. הוא הציל את חיינו, ואנחנו ביקשנו להציל את השלדג הקטן הזה".
שרית ומשפחתה פינו את השלדג לבית החולים לחיות בר. "בתקופה הקשה שמדינת ישראל נמצאת בה אני רואה אור באזרחים טובים שעברו טראומה קשה ופעלו להציל את השלדג", אמרה אילנה דקל, מנהלת "חיבולנס" ברשות הטבע והגנים. "אנחנו מקבלים עשרות פניות ביום מאזרחים טובים שמסייעים לנו להציל את בעלי החיים, וזה מאוד מרגש אותי".
"תמיד חייך והיה גיבור"
סמ"ר עדי צור ז"ל
בבוקר שבו פרצה המלחמה עדי צור היה יחד עם חבריו לפלוגה בסיור שגרתי בעוטף עזה. בסביבות 6:30 התחיל מטח רקטות כבד, והלוחמים נכנסו למיגונית בכניסה לקיבוץ כיסופים. במקביל, הגיעו דיווחים על ארבע חוליות מחבלים שמתקרבות אליהם, בדרכן לקיבוץ.
סמ"ר עדי צור ז"לצילום: דובר צה"לבמהלך הנסיעה הם נתקלו במחבלים, הרכב שבו נסעו נפגע, וחלק מהלוחמים נפצעו. עדי, שישב צמוד לדלת הירידה מאחור, יצא מראשון מהרכב והחל לירות לעבר המחבלים. מיד אחריו ירד הסמל מיכאל בן חמו ז"ל, והשניים נלחמו במחבלים עד שהרכב עם הפצועים הגיע אל הבסיס והכין את הלוחמים שם לקרב.
הוריו וחבריו של עדי סיפרו שהייתה לו "נשמה גדולה שהקרינה על כל סובביו. ברגישותו, בנדיבות לבו ובחמלה שהייתה בו כלפי אנשים ובעלי חיים. הוא היה ילד של עשייה שקטה שהתבטאה במעשים הרבה יותר מאשר במילים. ילד שכולם רצו להיות בחברתו, תמיד חייך והיה אמיץ וגיבור".
הקצין שנבחר להתאמן עם הריינג'רס
סגן איתי כהן ז"ל
איתי כהן, מפקד צוות ביחידת יהל"ם, חזר ביום שישי שלפני המלחמה מחופשה משפחתית בקפריסין. בשבת בבוקר התעוררה המשפחה ברחובות לאזעקות, ועוד לפני שקראו לו הוא כבר יצא לדרום והצטרף לצוות שלו בקרב בקיבוץ עלומים. "אני אמרתי לאשתי אל תדאגי, הם לא ייכנסו קרקעית. קודם חיל האוויר מרכך", סיפר האב יניב.
סגן איתי כהן ז"לבאדיבות המשפחהזמן קצר לאחר מכן, איתי כתב לאביו "אבא, כנראה שניכנס היום". האב ענה לו "שמור על עצמך", ואיתי החזיר בתמונת סלפי מהג'יפ. "הרגשתי רע שהוא שלח לי את התמונה, הרגשתי שקורה משהו", סיפר יניב. "הוא היה בעלומים בהיתקלות עם מחבלים. איתי חיסל מחבל שירה באיש מבוגר, אבל אחד המחבלים הפתיע אותם וירה באיתי".
איתי הוא הבן הבכור במשפחה עם מסורת צבאית. הסבר אל"מ במילואים, האב יניב שירת במגלן. "לפני הגיוס איתי חיפש את המקום שיהיה לו בו את השירות הכי משמעותי. הוא חשב על 8200 ואמרתי לו תעשה את מה שלא תעשה באזרחות בכלל ושתבוא בו לידי ביטוי. אמרתי לו עזוב אותך מחשבים, והוא בחר להיות קרבי והלך ליהל"ם".
אחרי שפיקד על צוות ביחידה, ועבר בדרך מסלול ארוך בצבא, הוא קיבל הצעה שלא יכול היה לסרב לה – להצטרף לשלושה וחצי חודשים של הכשרה עם הריינג'רס האמריקנים. "הכל כבר היה מוכן – כרטיסי טיסה, רכב, לו"ז מפורט, הוא אפילו כבר תכנן ללכת לראות משחקי NBA והופעה של בילי אייליש. אבל הכל נגדע בשבת".
סתיו נרצחה ליד בן זוגה
סתיו ברזני ז"ל
סתיו ברזני ז"לבאדיבות המשפחהסתיו בזרני, בת 22 מהיישוב גן נר שבגלבוע, יצאה באותה שבת למסיבת הטבע ליד רעים יחד עם בן זוגה אסף אדברג. "הם תכננו להתחתן, הייתה להם זוגיות כל כך מאושרת. הם הכירו בצבא ושירתו יחד, ונרצחו יחד אחד ליד השנייה", סיפרה האם שרה. "ביום האסון היא חייגה אליי ב-8:15 בבוקר ואמרה לי שהרכב מונע, הסלולר ללא טעינה והבטיחה להתקשר. ב-9:15 חייגתי לאסף, הוא לא ענה אבל כתב שהם בסדר".
לפני פחות משנה השתחררה סתיו משירות צבאי כטבחית של יחידה 669. "היא מאוד אהבה את התפקיד. הייתה מסורה, זריזה, מוכשרת ופדנטית. היא הכינה להם ארוחות גורמה ברמה של מלון חמישה כוכבים, בישלה להם מכל הלב. פעם אחת היא עברה מבחן, ומפקד הטייסת הוריד את הסיכה שלו והעניק לה אותה".
אחרי השחרור החלה סתיו לעבוד בגן לילדים עם צרכים מיוחדים בקיבוץ מרחביה שבעמק יזרעאל, ותכננה ללמוד חינוך מיוחד.
"אמר שחייב לעוף, אבל לא למה"
סרן ניתאי עמאר ז"ל
ניתאי עמאר, קצין הנדסה בחטיבה הדרומית באוגדת עזה, הגיע בשמחת תורה לבית ההורים בקיבוץ עלומים שבעוטף. בשבת בבוקר, מיד לאחר שקיבל את ההודעות על מתקפת הפתע של חמאס הוא מיהר לשוב אל בסיס האוגדה ברעים, שם נלחם במחבלים עד שנפל בקרב.
"כשהיו אזעקות קפצנו כולנו לממד, ניתאי לא בא. הוא אמר 'אני חייב לעוף', אבל לא אמר למה", סיפר האב מיכאל. "אנחנו מניחים שהוא ראה בוואטסאפ של המפקדים את התקפת הטרור שיש על האוגדה והחליט להצטרף אליהם ולעזור. ליווינו אותו לאוטו ונפרדנו, לא ידענו שזו הפגישה האחרונה".
סרן ניתאי עמאר ז"לבאדיבות המשפחהב-12:00 בצהרים הודיעה חברתו של ניתאי למשפחה שהיא ניסתה לאתר אותו ושוחחה עם המפקד שלו, שאמר לה שהוא לא קרא לניתאי ולא ראה אותו. "אז התחלנו לדאוג. מעדויות שהגיעו אלינו, ניתאי הגיע לאוגדה ונלחם שם מול המחבלים עד שנפל. ב-13:43 הוא הוציא שיחה של 20 שניות לחברה שלו, אבל לא כל כך הצליח לדבר והשיחה נותקה. אני מעריך שזו הייתה שיחת פרידה כי הבין לאן זה הולך".
"הוא רצה להיות ביהל"ם, ואפילו לקח קורס הכנה, עבר את הגיבוש – אבל לא התקבל. כשבא בטענות לאחד המפקדים הוא השיב לו 'אנחנו מחלקים את היהלומים בין כל הגדודים'", הוסיף האב. "לפני שבועיים הייתה לו שיחה לגבי שיבוץ חדש, הוא עוד לא הספיק לקבל את התפקיד".
"זכינו לגדל מלאך, אנחנו עצובים שזה רק 22 שנה", אמרו ההורים. "ניתאי תמיד חשב על אחרים ועל החלשים בחברה, אנחנו כל כך גאים בו ובדרכו". ניתאי הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות.
"ייצג עבור כולם מהי גבורה"
סרן יפתח יעבץ ז"ל
יפתח יעבץ מרמת השרון היה טניסאי מחונן שיכול היה לבחור במסלול של ספורטאי מצטיין בצבא. במקום זאת הוא התגייס לשירות קרבי והיה קצין ביחידת הקומנדו מגלן. במהלך היום הראשון של המלחמה הוא נפל בקרבות בנחל עוז.
"כמה שעות לפני שכל זה קרה דיברנו בטלפון, אני מלונדון ואתה מהארץ, המרחק מעולם לא הזיז לנו", ספדה לו חברתו נויה. "דיברנו על זוג שנפרד כי נגמרה האהבה. כמובן שאלנו איך זה קורה, מה, ביום אחד? לא הייתה לנו תשובה. ככל שעבר הזמן רק אהבנו יותר ויותר. ידענו שאנחנו לנצח".
"יפתוח, זכינו לאהבה הכי גדולה שיכולה להיות. כמו שכתבת לי 'יש אנשים שכל החיים לא זוכים לאהבה כזו'. אני מאמינה בזה בכל לבי", הוסיפה. "היו לנו תוכניות מכאן ועד שנהיה, 'זקנים ומקומטים' – ציטוט שלך. אמרת לי פעם באוטו בדרך לאחר הטיולים שאתה תפרק לי שייבה מהגלגל ותציע לי נישואים. מהר מאוד הסתובבתי עליך עם מבט של 'אתה קצת מבולבל', אבל איך שהסתכלנו בעיניים לא רציתי כלום מעבר לשייבה הזאת ממך".
חברו הטוב דן ספד גם הוא: "יפתח ייצג בעבורי, ועבור כל סביבתו, מהי גבורה. בכל המבצעים שהוביל כמפקד צוות ביחידה, וגם בתפקידו האחרון, שאף תמיד להיות במרכז העניינים, במקום הכי מורכב ומאתגר 'כי ככה מפקדים, מקדימה'. יפתח ציווה עלינו כמאמר השיר האהוב עליו 'להדליק את השמש בצחוק, בבכי ובמנגינה'. אינני יודע איך עשית זאת בחייך, נותרנו עם השאלה כיצד לעשות זאת במותך".
"היינו ממש כמו תאומים"
סמ"ר בנימין טשגר טקה ז"ל
במהלך אותה שבת שחורה בנימין טשגר טקה, לוחם גולני, סגר שבת במוצב כיסופים, שלושה שבועות לפני השחרור. "כשהתחילה הפשיטה היו שם כמה לוחמים, הוא והצוות לקחו נשקים, רימונים וכל מה שהם יכולים וניסו להדוף כמה שיותר את המחבלים. באו להתקיל את אחד החברים שלו, אז אחי עזר לו ותוך כדי הוא נהרג", סיפרה האחות שני.
סמ"ר בנימין טשגר טקה ז"לצילום: דובר צה"ל"הוא היה הכי קרוב אליי לגיל, היינו מאוד קרובים וממש כמו תאומים. היינו חוגגים ימי הולדת ביחד, עושים הכל ביחד", הוסיפה האחות. "היה ממש חשוב לו לעשות שירות משמעותי, לעשות שינוי ולהתגייס ללוחמה. הוא רצה לפעול לטובת כל מי שנעשה לו עוול, הוא היה ממש פעיל ומאוד הפריע לו חוסר צדק".
בנימין היה אמור להשתחרר בתוך שבועות ספורים, ורצה מאוד לחזור למכינה שבה גדל ולהיות מדריך. "ספרנו את הימים שהוא ישתחרר, שהוא יהיה בבית. תכננו לעשות יחד את הטיול הגדול שלו, חיכיתי לו כדי שנעשה אותו ביחד, תכננו מסלול. כשהם (המודיעים מהצבא – רג"ש) הגיעו זה היה רגע מאוד קשה. פתאום הבנתי למה כולם מפחדים מהדפיקות של הקצינים. ברגע אחד הכל נקטע".
