אחרי ששר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, הודיע אמש (שלישי) על טיוטת פשרה חדשה שהציע במטרה להחיות את הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שמהווה סוג של אולטימטום לרפובליקה האיסלאמית, בישראל טוענים שצעד זה מראה כי האיחוד השתכנע שההסכם בין הצדדים לא יחודש - ושזה "מעט מדי ומאוחר מדי".
עד עכשיו, האיראנים סירבו לעסקה שמונחת על השולחן לחזרה להסכם שנחתם ב-2015, שבה מפורטים תאריכים ורצף פעולות שיש לבצע כדי ליישמו. ישראל מתנגדת מבחינה מהותית לחזרה להסכם, אך לעומתה האמריקנים, האירופים, הסינים והרוסים דווקא תומכים בכך, והמו"מ בין הצדדים למעשה הסתיים כבר לפני כמה חודשים, מאז שהסתיימו השיחות בווינה. מאז, ההסכם נמצא על השולחן, אך האיראנים לא מוכנים לקבלו ומעלים כל מיני תירוצים ודרישות.
יש באיראן שלוש שכבות. הראשונה היא המנהיג העליון עלי חמינאי והסביבה שלו, שלא רוצים לחזור להסכם. הם לא חושבים שההסכם טוב שכן הוא לטווח קצר, ולהערכתם הרפובליקנים ישיגו רוב בקונגרס אחרי בחירות האמצע הקרובות, ונשיא דמוקרטי לא יישאר בתפקיד אחרי הבחירות הבאות לנשיאות, כך שלפי הבנתם - יש סיכוי שנשיא רפובליקני יבטל את ההסכם, אם יושג, כפי שעשה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ ב-2018. לכן, לראייתם ההסכם לא כדאי להם.
אחד התירוצים שהמציאו האיראנים הוא הבקשה להסיר את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור הזרים של ארה"ב. מדובר בסוגיה רגישה עבור המנהיג העליון חמינאי, מכיוון שאם הוא יוותר על הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור, הוא יבגוד בזיכרונו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס שחוסל על ידי האמריקנים בעיראק ב-2020, לראייתו.
השכבה השנייה היא הנשיא איברהים ראיסי, הפרלמנט האיראני (המג'לס) ומשמרות המהפכה - שגם מתנגדים להסכם. השכבה השלישית היא האנשים שמנהלים את המו"מ ומדיניות החוץ, שזה משרד החוץ ועלי שמחאני, ראש המל"ל של איראן, שתומכים בחזרה להסכם. אלה מנסים לשכנע את חמינאי שכדאי לו לחזור להסכם, והם הציעו כל מיני רעיונות כדי ליישם זאת. למשל, הם מנסים להציג לו כמה אלטרנטיבות להסכם כדי לעשות "הפוך על הפוך" ולשכנע אותו לחזור אליו.
כארבעה חודשים עברו מאז הסתיימו השיחות בווינה, ולכל הצדדים נמאס. בישראל אומרים כבר יותר משמונה חודשים שלאיראן אין כוונה אמיתית לחזור להסכם, ושהם יצטרכו הרבה מעבר למה שהמערב מוכן לתת כדי לחזור למסגרת הסכמית. לאט לאט כולם התחילו להשתכנע. תחילה הבריטים והצרפתים, שמציגים גישה יותר לוחמנית, וגם חלק מהממשל האמריקני, שלאט לאט מתיישב גם לפי הקו הזה.
מה שלמעשה אמר אמש שר החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, זה ש"אין מה לעשות יותר" וצריך להגדיר שהגיע סוף המשא ומתן בין הצדדים. זאת לאחר כישלון השיחות בדוחא שבקטאר בחודש שעבר, שאותן יזם בורל בעצמו, במחשבה שאפשר יהיה להניע מחדש את המו"מ. בורל למעשה הציב לאיראנים אולטימטום מבלי להציב אולטימטום. בפועל הוא אומר שנגמר המו"מ, אירוע די גדול וקריטי בהתחשב בעובדה שתפקידו הוא לשדך בין האיראנים למעצמות. ואם המתווך אומר שאין יותר מה לעשות - זה אומר שנגמרה האופציה של החזרה להסכם.
כעת בורל פתח את הדלת לתקופת הכרעה. האיראנים יכלו להרים את הכפפה כבר לפני הרבה זמן, כך שאם לבסוף הם יעשו זאת - זה יפתיע רבים, שכן אין כוונה אמיתית באיראן לחזור למסגרת הסכמית. יכול להיות שמישהו ישכנע את חמינאי שכדאי לו לעשות זאת - אבל סביר להניח שזה לא יקרה.
בישראל טוענים כאמור שבורל הוא האחרון שהשתכנע כי לא יהיה הסכם גרעין מחודש עם איראן, ושהוא היה צריך לעשות זאת מזמן. "בורל היה צריך לקבל את ההחלטה הזאת לפני הרבה זמן", אומרים בישראל. "הוא עושה את הדברים לאט מדי ומאוחר מדי. העובדה שאנחנו נכנסים עכשיו לתקופת הכרעה כאשר יש מלחמה באירופה ויש כבר חזית אחת של המעצמות המערביות - זה סוג של מציאות משברית בתנאים הגרועים ביותר שיכולים להיות".
"עכשיו נעבור תקופה לא פשוטה, בגלל שהאיראנים ירצו לגבות מחיר מהקהילה הבינלאומית בכלל ומהמזרח התיכון בפרט – כולל מהמפרץ ומאיתנו", מביעים בישראל חשש. "עד עכשיו בורל נתן להם לגיטימציה למשוך עוד זמן, ועכשיו הוא מצמצם את מרחב הלגיטימציה - זאת התפתחות חיובית, אבל מעט מדי ומאוחר מדי".