כמו הורים רבים אחרים גם אני מאוד רוצה שתיפתח כבר שנת הלימודים. גם אם זה רק לכמה ימים ואחר כך שוב סבבים של חופשות וחגים. אחרי חודש אוגוסט הארוך והלוהט, גם כמה ימים של שקט יחסי ימלאו מצברים ויאפשרו לסגור פערים בעבודה. רציתי, אבל לאט-לאט מחלחלת ההבנה שפתיחת שנת הלימודים במצב התחלואה הנוכחי אינה מתיישבת עם ניהול סיכונים סביר. זו לא תפיסת עולם אופטימית בעקבות החיסון השלישי אלא יותר הימור עם הפסד כמעט בטוח.
מערכת החינוך כאן היא כל כך צפופה, יש לנו הכי הרבה ילדים בכל המדינות המפותחות. לפתוח את השנה כעת, כשמספר המאומתים ליום עומד כמעט על כ-10,000, יהיה לשחק באש ולהתפלל לנס. יכול להיות שיקרה לנו נס ופתיחת שנת הלימודים תעבור בשלום, אך לא ניתן לשלול קטסטרופה. אחרי הלימודים בכיתות הצפופות, שבהן התלמידים לא יכולים לשמור על מרחק ואוכלים יחד, הם יחזרו הביתה, יפגשו את ההורים שלהם ולאחר כמה ימים גם את המשפחות המורחבות באירועי החג.
זה היה צריך להיות אחרת. היינו צריכים לנצל את הזמן הרב שהיה לנו כדי להיערך לפתיחה בטוחה של שנת הלימודים. מערכת הבריאות דורשת כוח אדם ומשאבים נוספים רבים, אך הדבר הנכון עבור מערכת הבריאות כדי להתמודד עם הקורונה היה לקחת את כוח האדם הזה למערכת החינוך. להשתמש בו כדי לצמצם כיתות ולהפריד אותן אחת מהשנייה ובכך להבטיח לילדים את האפשרות ללמוד פרונטלית באופן בטוח. כך היינו מרוויחים גם מערכת חינוך טובה יותר וגם מונעים עומס מיותר על מערכת הבריאות – ובעיקר מצילים הרבה חיים. בזבזנו את הזמן הזה והשקענו את המשאבים במקומות הלא נכונים.
ההתמודדות עם המגפה דורשת אסטרטגיה רב-מערכתית וארגז כלים רחב. צריך לנצל את תקופת החגים כדי לעשות את זאת הפעם באופן שונה – ולטווח ארוך
כילינו את הזמן בדיונים מיותרים על כן או לא לחסן בבית ספר במקום לייצר מצב שיימנע את התפשטות המגפה. הדיון חסר האחריות הזה עוד יעלה לנו בתחלואה מעבר לקורונה וחלילה אולי גם בחיי אדם. המצאנו מתווים של כיתות ירוקות שרק עיוור צבעים לא רואה כמה הן אדומות בוהקות. מבצע הבדיקות הסרולוגיות רק בלבל עוד יותר את ההורים שכבר לא מבחינים בין שלל המתווים והבדיקות השונות. ובעיקר – ניהלנו משא ומתן עם הווירוס במעמד צד אחד. הוא לא בא לשולחן ולא משתף פעולה עם התוכניות שלנו.
צריך לחיות לצד הקורונה ולעשות הכל כדי להימנע מסגר. זה עדיין אפשרי. אך המשמעות של לחיות לצד הקורונה לא אומר לאפשר למות ממנה בהיקפים של עשרות אנשים ביום, כל יום למשך תקופה ארוכה. המשמעות הנכונה היא ליצור שגרת חיים בטוחה לטווח ארוך. בכל פעם שפתחנו את הלימודים מאז שהחלה המגפה, חווינו עלייה בלתי נשלטת בתחלואה. מעולם לא פתחנו אותם ב-10,000 חולים ליום. זו החלטה קשה ובשורה עצובה לילדים שמשתוקקים כבר לחזור ללימודים ולהורים שלהם שרוצים מעט שפיות אחרי החודשים הארוכים בהם אנחנו נעים בין תקווה להתפכחות.
צריך להתחיל עכשיו להיערך לפתיחה בטוחה של מערכת החינוך אחרי החגים תחת ההבנה שהקורונה כאן כדי להישאר לזמן רב. החיסון חשוב מאוד והלוואי שיאשרו כבר לחסן ילדים מתחת לגיל 12, אך ההתמודדות עם המגפה דורשת אסטרטגיה רב-מערכתית וארגז כלים רחב. צריך לנצל את תקופת החגים כדי לעשות את זאת הפעם באופן שונה – ולטווח ארוך.
- משה בר סימן טוב היה מנכ"ל משרד הבריאות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
