מערכת משפט בשיתוק, עד שתעבור ה"רפורמה": אם חשבתם ששר המשפטים יריב לוין ישחרר את ה"פקק" במערכת המשפט עם מינויו האפשרי של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לנשיא קבוע כבר החודש, טעות בידיכם. המצב הקיים טרם מינויו, צפוי להימשך גם אחריו, בהמשך החודש ואולי גם בעתיד היותר רחוק.
נסביר, מאז ראשית חודש יוני האחרון, שר המשפטים לוין, ששם לו למטרה לקרוא תיגר על מערכת המשפט עם הצגת הרפורמה לפני שנתיים בדיוק, לא מאפשר את ניהולה השוטף של מערכת המשפט. ככל שההתנגשות בין הרשויות התגברה, לוין החליט לקיים מחאה "שותקת" בניהול המערכת, לאחר שבג"ץ הוציא צווים שמורים לו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא לעליון, שכן ב-15 החודשים האחרונים, מאז פרישת הנשיאה בדימוס אסתר חיות - לוין לא אפשר זאת ודרש להגיע לפשרות, חרף הרוב הקיים בוועדה נגד עמדתו.
השר רואה בבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, כמי שכופה עליו להפעיל סמכות הנתונה לו, תוך ניגוד עניינים בפעולתו (למנות נשיא מתוך חבר השופטים בבג"ץ - ט"צ). לוין רואה בזו התנשאות וכוחנות של הרשות השופטת על המבצעת. השר לוין גם מוחה על אי-היענות העליון לנסיונות הפשרה שלו, למצוא נוסחה כוללנית שתאפשר בחירת נשיא ובחירת שופטים לעליון באופן "מוסכם". לוין גם מתרעם על פסילת שני מועמדיו לתפקיד שופטי עליון, שניהם אנשים שמזוהים עם המהפכה המשפטית שניסה לקדם בשנתיים האחרונות, לא בהצלחה רבה.
לכן, השר החליט שלא לשתף פעולה עם מערכת ניהול בתי המשפט. הניהול מאז ומתמיד היה פריטטי – אין צעדי ניהול של המערכת (להבדיל מפסיקות - ט"צ), שבהם לא נדרשת הסכמה משותפת של נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים. לכן, מאז חודש יוני לא מתקיימות פגישות עבודה שבועיות וסדירות שבהן דנים שני נושאי המשרה בנושאים החשובים לתקינות עבודת המערכת.
בין היתר צריכים השניים לדון במינוי יושבי ראש וחברים לוועדות סטטוטוריות שונות. באותן שיחות גם נידונות בדרך כלל בקשות להקמת ועדות איתור על משרות בתוך המערכת, מינוי שופטים בכירים לבתי המשפט השונים ברחבי הארץ ומינוי שופטים לכהונה בפועל בבתי המשפט המחוזיים. השר גם אינו מאפשר החלפת רשמים בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה.
והמחסור בשופטים, שידוע לכל, כבר מורגש היטב. רק בבית המשפט העליון, שמונה בימים כתיקונם 15 שופטות ושופטים, חסרים 3 שופטים - קרי, חמישית מהרכב בית המשפט העליון חסר. מאז הכריז על המהפכה המשפטית פרשו מכס השיפוט הרם הנשיאה בדימוס אסתר חיות, ממלא מקום הנשיא בדימוס עוזי פוגלמן, השופטת בדימוס ענת ברון - שלושתם שופטים שמזוהים עם הצד הליברלי. בנוסף, חסר שופט בבית הדין הארצי לעבודה.
בבית המשפט המחוזי בירושלים חסרים חמישה שופטים כבר במשך שנה - והשר לוין, כך נטען, גם אינו מסייע בפני משרד האוצר להביא תקנים ותקציבים למערכת המשפט בכללותה.
כך או כך, ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" נחשף כאמור הבוקר כי תחת מחאה חריפה של לוין ו"תחת כידוני בג"ץ", כפי שאומרים בכירי הקואליציה, מעריכים במערכת המשפט שבאמצע החודש ייבחר שופט בית המשפט העליון יצחק עמית כנשיאו - אחרי יותר משנה ללא נשיא עליון.
הסיבה - הצו של בג"ץ שהורה ללוין באחרונה לכנס את הוועדה ולבחור נשיא לעליון עד 16 בינואר. עם זאת, ההערכה היא ששר המשפטים ימשיך שלא לשתף פעולה עם עמית, כפי שמתרחש מאז הוצאת הצווים שהוציא נגדו העליון כאמור. בשבועות האחרונים הציע השר לבחור נשיא לעליון כחלק ממתווה פשרה שלדעתו יאפשר את בחירת עמית כנשיא, אך במסגרתו ייבחרו גם שלושה שופטים לעליון - שני שמרנים על-פי בחירתו וליברל על-פי בחירת שופטי העליון, בנוסף לפשרות נוספות.
אולם, השופט עמית, כמו קודמו עוזי פוגלמן, מסרב להסדר בתוקף. בין השאר הוא מסרב לכרוך את בחירתו כנשיא במינויים אחרים בטיעון שאינו יכול להיבחר במסגרת "עסקה", שכן הדבר מעמיד אותו בניגוד עניינים אישי שופטי העליון גם מסרבים בתוקף לצרף לשורותיהם אחד ממועמדי השר השמרנים, ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון. טיעון העליון הוא שהשניים אינם עומדים בסטנדרט האינטלקטואלי הנדרש משופטי העליון. בכל אופן, בחירת עמית הדורשת רוב רגיל של חברי הוועדה לבחירת שופטים מובטחת על-ידי התמיכה שיש לו משישה מחברי הוועדה.
בינתיים, מוועדת השרים לחקיקה שהתקיימה בצהריים על הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב, הגיעה הקלטה של לוין שבה הוא נשמע מתאר "דיל" בין השופט עמית לשופט סולברג. "המצב הוא כזה - שניים מחברי הוועדה, יצחק עמית וסולברג, כל אחד מהם מועמד", אמר לוין. "עמית מועמד להיות נשיא לעליון וסולברג מועמד להיות משנה לנשיא. זאת אומרת שהם בעצם בדיל ביניהם - עמית יבחר בסולברג, ובתמורה סולברג יבחר בעמית או להיפך".
לוין הוסיף: "הנציגה השלישית של השופטים, דפנה ברק ארז, תמיד בעלת עניין מובהק, כי היא רוצה להנציח את שיטת הסניוריטי הקיימת, כי על פיה בפעם הבאה היא תיבחר כמשנה לנשיא ובפעם שאחריה כנשיאה, זאת אומרת, שלושתם נמצאים בניגוד עניינים מוחלט".