"כבר יצרו קשר עם מאות משפחות של נעדרים. העדכון הוא יומי, שעתי לפעמים". כך אמר היום (ראשון) רב-פקד ארנון הרפז, מרכז משפחות ואיתור נעדרים בלהב 433, בריאיון ל-ynet Live. "מטרות המרכז - לפגוש את המשפחות של הנעדרים. המשפחות לא יודעות איפה הם, מה קרה להם. אנחנו לוקחים פרטים, פותחים תיק נעדר. לוקחים מספרי טלפון, סימנים מזהים", ציין.
(צילום: ירון ברנר)
לדבריו, "מרבית הקשב - חוקרים שיושבים ונמצאים בקשר עם המשפחות. עשרות חוקרים מטפלים בנושא בקשר שוטף. יש תהליך סדור. אנחנו מקבלים כל הזמן משוב מרשויות נוספות, מגופים אחרים המנתחים את המידע. אני לא אפרט באיזה טכנולוגיות משתמשים ומי הגופים האלה, אבל כל הזמן יש סנכרון של מידע בינינו לבינם, ואנחנו כל הזמן מתעדכנים. אנחנו כל הזמן ניזונים, וכל הזמן מעדכנים ומתעדכנים. המשפחות לא עובדות בחלל ריק".
הוא הוסיף: "אנחנו כל הזמן בקשר עם המשפחות, גם אני יוצר איתן קשר בשעות לילה מאוחרות. אתמול בשעות הערב עודכנתי לגבי פרטים אישיים של מישהי מהמסיבה, שמישהו בדרך לא דרך אסף פרטים אישיים שלה מהאוטו. חברתי אליו, לקחתי את הדברים האישיים, ונעביר את זה לחוקר המטפל ספציפית בתיק נעדר שלה. כל נעדר מבחינתנו הוא עולם ומלואו. הוא מקבל את הקשב המלא, וגם המשפחה. לפעמים המשפחות מתוסכלות כי הן לא מקבלות תשובות, ולפעמים אין לנו את התשובות, אז אנחנו רק אוזן קשבת. כל עדכון שיש לנו - אנחנו מעדכנים אותם בצורה מהירה וישירה".
הוא ציין: "חשוב להדגיש, כל משפחה יש לה טלפון של חוקר, היא יוצרת איתו קשר. המשפחות יכולות לעדכן בכל עת כל פריט מידע נוסף שיש להן, ולפעמים אנחנו גם יוצרים איתם קשר כשאנחנו צריכים דגימות נוספות של דנ"א או צילומי שיניים או דברים נוספים כדי להעמיק את הבדיקות".
אתה אומר שלכל משפחה יש כתובת, אתה מבטיח את זה.
"אני מבטיח את זה, כן. וכל משפחה שרוצה למסור פריט מידע נוסף יכולה ליצור גם קשר עם מוקד 105, להתקשר".
(צילום: ירון ברנר)
מנגד, סיפרה אליה תמם, שאביה גדעון באבאני ובת זוגו מקיבוץ נירים נעדרים, כי התחושה היא של היעדר כתובת לפנייה. "מתקשרים אלינו שלוש פעמים ביום לפחות לקחת עוד פעם פרטים. נתנו כבר את הפרטים האלה במהלך תשעה הימים האלה אין-ספור פעמים. דיברו איתנו אתמול מאגף המודיעין, ושבוע שעבר מלהב, כדי לבדוק אם יש פרטים חדשים - לא בשביל לחדש לנו משהו. אני לא חושבת שיש להם מה לחדש לי, שזה גם קצת לא בסדר שזה המצב אחרי תשעה ימים בתוך הסיוט הזה", אמרה.
היא ציינה: "שום דבר לא חד משמעי. אני הכי צריכה כרגע לדעת מה קרה. תשעה ימים ואין לנו קצה חוט, זה לא הגיוני. אני מדברת איתכם כי אני לא יודעת מה לעשות, למי לפנות. זו הדרך היחידה שיש לי להפעיל איזשהו לחץ, לעורר חשיפה למצב שאנחנו נמצאים בו, אני ועוד המון משפחות".
תמם סיפרה על הכאב הרב שעימו היא מתמודדת. "אני בקבוצת מטה הנעדרים והחטופים, והרבה כמוני לא מקבלים תשובות. אני מבינה שעושים את הכול ושיש בעיה עם זיהוי גופות, אני מבינה שמנסים לעשות את זה כמה שיותר מהר, אבל זה מטורף. גם אני כבר מתפרקת. זו הרגשה שאי אפשר לתאר במילים".
