נשיא ארה"ב ג'ו ביידן חשף הערב (חמישי) תוכנית שאותה הגיש לאישור הקונגרס האמריקני, ובה הוא מבקש סיוע כספי נוסף בשווי עצום של כ-33 מיליארדי דולרים עבור אוקראינה, כדי להמשיך לסייע לה במלחמה מול רוסיה לתקופה של חמישה חודשים לפחות, ובמקביל להעניק לממשל האמריקני סמכויות אכיפה חדשות נגד הפרה של הסנקציות שהוטלו על מוסקבה. התוכנית כוללת גם הצעה לשנות את החוק האמריקני באופן שיאפשר למכור נכסים מוקפאים של אוליגרכים רוסים ולהעביר את הרווחים מהמכירות לידי הממשלה בקייב – ובכך לסייע לה עוד יותר במאמץ המלחמתי שלה.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• פוטין מתחיל "כיבוש מזדחל", בתוכנית: מעבר לרובל ו"הכרזות עצמאות"
• בקנדה הכירו במעשי רוסיה כרצח עם: איך קובעים מה זה ג'נוסייד?
• "600 פצועים נצורים ב'מצודת מריופול'"
• פוטין עצר את הגז לפולין ובולגריה; קייב: "אל תיכנעו לסחיטה"
• פיצוצים "מסתוריים": החבל הבדלני במולדובה שמעורר דאגה
בעדות נוספת לכך שבמערב נערכים לאפשרות שהמלחמה באוקראינה תיגרר עוד חודשים ארוכים – מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר היום כי היא עלולה להימשך אף שנים – ההצעה של ביידן לקונגרס כוללת בקשה לסיוע צבאי נוסף לקייב כך שיספיק עד לספטמבר, החודש האחרון בשנה הפיסקלית בארה"ב. לפי גורמים בממשל, היקף הסיוע הצבאי בחבילה יעמוד על 20 מיליארד דולר, והיקף הסיוע הכלכלי לקייב יעמוד על 8.5 מיליארד דולר. בנוסף, שלושה מיליארד דולר יוקצו לתוכניות הומניטריות שונות על מנת לסייע לאזרחים האוקראינים, שיותר מחמישה מיליון מהם כבר ברחו מארצם. מאז החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר ארה"ב כבר העבירה לקייב סיוע צבאי בהיקף של 3.7 מיליארד דולר, בנוסף לעוד מיליארדים שהעבירה לה לתמיכה כלכלית.
בנאום שנשא הערב ביידן בבית הלבן ובו הציג את התוכנית, הוא הביע תקווה שהקונגרס יעביר את חבילת הסיוע במהירות האפשרית, ואמר שמדובר במהלך "קריטי". בצל האיומים שמשגרת מוסקבה למערב מהמשך הסיוע הצבאי לאוקראינה, הדגיש ביידן כי וושינגטון "עוזרת לאוקראינה, ולא תוקפת את רוסיה". ביידן הודה כי הסיוע העצום לאוקראינה יקר מאוד עבור משלם המסים האמריקני, אך טען כי אסור לארה"ב לעמוד מנגד – וכי המחיר של "כניעה לתקופנות" יהיה גבוה אף יותר. לדברי ביידן, חלק מהסיוע הכספי החדש יעבור לחקלאים אמריקנים, בצל החשש ממשבר מזון עולמי ומפגיעה בקווי אספקה בעקבות המלחמה.
הנשיא האמריקני התייחס גם לאיומים המרומזים שנשמעים ממוסקבה על שימוש אפשרי בנשק גרעיני, ואמר כי מדובר בהצהרות "חסרות אחריות". גם לתלות האירופית בגז הרוסי התייחס: אחרי שרוסיה ניתקה אתמול את זרם הגז לפולין ולבולגריה, כנקמה על הסנקציות שהוטלו עליה, אמר ביידן כי לא יאפשר למוסקבה לפעול ב"בריונות" נגד אירופה. ארה"ב פועלת בחודשים האחרונים להפחית את התלות של מדינות היבשת בגז הרוסי, בין היתר באמצעות הרחבת היכולת לשנע גז במכליות דרך הים, כתחליף לגז הרוסי שמועבר בצינורות.
ההצעה שהוגשה לקונגרס תכלול כאמור בקשה להקל על הממשל לחלט ולמכור נכסים תפוסים של אוליגרכים רוסים ולהעביר את הכספים לידי אוקראינה. מדובר לפיכך בהיענות לדרישתו של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, שקרא לצעד שכזה בשבוע שעבר: זלנסקי אמר אז כי יש להשתמש בנכסים המוקפאים "כדי לבנות מחדש את אוקראינה אחרי המלחמה, כמו גם כדי לשלם על האובדן שנגרם למדינות אחרות". המלחמה באוקראינה, נזכיר, חוללה בה הרס עצום, וכמה יישובים בה נחרבו כליל: לפי הערכות הבנק העולמי, הנזק שנגרם לתשתיות ולבניינים עומד על כ-60 מיליארד דולר. כלכלת אוקראינה צפויה השנה ובשנה הבאה להתכווץ בכ-35%.
מאז שהחלה בפלישה שלה, ארה"ב והמערב הטילו סנקציות חסרות תקדים על רוסיה, במטרה לבודד אותה כלכלית ומדינית. במסגרת הסנקציות הללו, כך לפי ממשל ביידן, הקפיאו ארה"ב ומדינות אירופה נכסים רבים של אוליגרכים המקורבים לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בשווי כולל של כ-30 מילארד דולר. בין הנכסים הללו: יאכטות, מסוקים, נדל"ן ויצירות אומנות.
בהצעה לקונגרס כלולות גם סמכויות חדשות לפקידי הממשל האמריקני, על מנת שאלו יוכלו לאכוף בצורה נוקשה יותר את הסנקציות על רוסיה: בין היתר מבקש ביידן להחיל חוק נוקשה למדי, שנועד במקור להילחם במאפיה האמריקנית, על ניסיונות להתחמק מהסנקציות. ההצעה כוללת גם את הארכת תקופת ההתיישנות על הלבנת כספים מחמש שנים לעשר שנים, כדי להעניק לתובעים זמן רב יותר לבסס תיקים נגד מפרי הסנקציות. בנוסף, הממשל מבקש להפוך לעבירה פלילית החזקה ביודעין של כספים שהושגו באופן ישיר מ"עסקאות מושחתות" מול רוסיה.
רוסיה למערב: "קחו את האזהרות שלנו ברצינות"
המהלך הנוכחי של ביידן מגיע אחרי שבשבועות האחרונים הממשל האמריקני ומדינות נוספות במערב הפגינו נכונות להרחיב את הסיוע הצבאי שלהן לאוקראינה ולשלוח לה נשק התקפי יותר, כשברקע התבוסה הרוסית בקרבות באזור קייב וצפון אוקראינה בחודש שעבר, וההתמקדות הנוכחית של הצבא הרוסי בהרחבת אזורי השליטה של המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס במזרח המדינה.
הרחבת הסיוע הצבאי של המערב לאוקראינה נעשית חרף מחאותיה החריפות של מוסקבה, שכבר לפני שבועות אחדים הזהירה את וושינגטון מ"השלכות בלתי-צפויות" של העברת נשק "רגיש" לצבא האוקראיני – ואף החלה לתקוף ביתר שאת אתרים באוקראינה שבהם מאוחסן לטענתה נשק מהמערב, או תשתיות ומסילות רכבת שדרכן הוא משונע. היום שיגרה מוסקבה אזהרה נוספת למערב: "הנטייה להזרים נשקים, כולל נשקים כבדים, לאוקראינה ולמדינות אחרות, היא פעולה שמאיימת על ביטחון היבשת ומעוררת אי-יציבות", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב.
במוסקבה זועמים גם על קריאות שמשמיעים בימים האחרונים בכירים בבריטניה, ולפיהן לממשלה בקייב יש זכות לתקוף יעדים בתוך רוסיה על מנת לפגוע בקווי אספקה שמשמשים את הצבא הרוסי, או על מנת לגרום נזק ללוגיסטיקה שלו. בשבועות האחרונים, נזכיר, טוענת רוסיה כי אוקראינה תוקפת יעדים בשטחים רוסיים, בעיקר באזור בלגורוד השוכן ליד המחוזות האוקראיניים לוהנסק, סומי וחרקוב: רק הבוקר דווח שם על עימות בשמי העיר בלגורוד, כאשר מערכות ההגנה האוויריות שם הופעלו נגד מטרה כלשהי. הערב נשמעו בעיר שני פיצוצים עזים, אך מקורם לא ברור. אתמול עלה שם באש מאגר דלק, ובתגובה להאשמות הרוסיות שאוקראינה תוקפת באזור השיב יועץ בכיר של נשיא אוקראינה זלנסקי: "זאת קארמה".
דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זחרובה טענה היום כי המערב מעודד את אוקראינה לבצע מתקפות בשטחה, והזהירה שהסבלנות הרוסית פוקעת. "במערב, הם קוראים בגלוי לקייב לתקוף את רוסיה, כולל תוך שימוש בנשק שהיא קיבלה ממדינות נאט"ו. אני מציעה לכם לא לבחון את הסבלנות שלנו יותר", אמרה זחרובה. את נשיא אוקראינה זלנסקי היא תיארה כ"בובה של המערב", ולטענתה ארה"ב מנצלת אותו על מנת לאיים על ארצה. "הם משתמשים בך", אמרה בפנייה ישירה לנשיא האוקראיני.
מוסקבה איימה בשבועות האחרונים כי אם התקיפות בתוך שטחה יימשכו, היא תתקוף בתגובה את "מרכזי קבלת ההחלטות בקייב" – ואיום נוסף שכזה השמיע שלשום משרד ההגנה הרוסי. זחרובה קראה היום למערב שלא לזלזל באיום הזה: "קייב והמערב צריכים לקחת את ההודעה של משרד ההגנה ברצינות – המשך הניסיון להסית את אוקראינה לתקוף שטחים רוסיים בהחלט יביא לתגובה נחרצת מצדה של רוסיה".
איום חריף למערב שיגר אתמול גם הנשיא פוטין עצמו. "אם מישהו מבחוץ מתכוון להתערב באירועים המתמשכים באוקראינה ולייצר איומים אסטרטגיים בלתי-מקובלים נגדנו, הוא צריך לדעת שהתגובה שלנו למתקפות האלה תהיה מהירה, במהירות הבזק", אמר פוטין בנאום שנשא בפני מחוקקים במוסקבה. "יש לנו את כל הכלים לעשות את זה – כאלה שאף אחד לא יכול להתפאר בהם. ואנחנו לא מתפארים. אנחנו נשתמש בהם במידת הצורך, ואני רוצה שכולם ידעו את זה. כבר קיבלנו את כל ההחלטות בנושא הזה".
הפצצות כבדות על "מצודת מריופול"
במקביל, ובתגובה לסנקציות עליה, ממשיכה מוסקבה להטיל סנקציות – סמליות בעיקרן – נגד בכירים במערב. אחרי שכבר אסרה בשבועות האחרונים על הנשיא ביידן ועל ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון להיכנס לשטח רוסיה, הודיעה מוסקבה כי איסור שכזה יוטל גם על 592 גורמים בקנדה – בראשם ראש הממשלה ג'סטין טרודו. משרד החוץ הרוסי מסר כי לא הייתה לו ברירה אחרת, אלא להגיב למה שכינה "פעולות עוינות של ההנהגה הקנדית".
הלחימה בשדה הקרב נמשכת בינתיים: הערב טענו גורמים אוקראינים כי הצבא הרוסי ביצע במהלך הלילה שבין רביעי לחמישי את ההפצצות האוויריות הכבדות ביותר עד כה נגד כיס ההתנגדות האחרון בעיר האסטרטגית מריופול – מפעל המתכות הענקי "אזובסטל", שזכה לכינוי "המצודה של מריופול" ושבו מתבצרים לפי הערכות כ-2,000 חיילים אוקראינים, לצד מאות אזרחים. מיכאילו ורשינין, מפקד משטרת מריופול, טען בריאיון ל-CNN כי במהלך הלילה היו יותר מ-50 הפצצות אוויריות, באמצעות כמה מפציצים רוסיים מסוג טופולב Tu-22M, ולדבריו בין היעדים שנפגעו היה בית חולים או מרפאה, שם שהו חלק ממאות הפצועים שמצאו מחסה בבונקרים התת-קרקעיים של המפעל. האוקראינים המתבצרים שם פרסמו הערב סרטון שמתעד לדבריהם פעולות חילוץ מתוך אותה מרפאה שניזוקה.
קייב, נזכיר, טוענת כי רוסיה ממשיכה לתקוף את הכוחות המתבצרים במריופול – עיר נמל השוכנת לחופי ים אזוב בדרום-אוקראינה – חרף טענותיה של מוסקבה כי בהוראת פוטין עצרו כוחותיה את ההסתערות על המפעל. גורם ביטחוני בכיר בוושינגטון אמר הערב לתקשורת האמריקנית כי ארה"ב הבחינה שכוחות רוסיים מסוימים החלו לעזוב את מריופול – שכיבושה המוחלט חיוני עבור מוסקבה כדי ליצור מסדרון יבשתי רציף אל עבר חצי האי קרים – ועוברים לכיוון צפון-מערב.
ברוסיה טרם התייחסו לטענות על המתקפה הלילה נגד מפעל אזובסטל, ומשרד ההגנה הרוסי מסר הערב רק כי הוא המשיך לשגר טילים לעבר יעדים ברחבי אוקראינה – והשמיד באמצעותם שישה מחסני תחמושת ודלק במדינה.
פיצוצים באזור קייב, בזמן ביקור מזכ"ל האו"ם
אוקראינה קראה בימים האחרונים למצוא פתרון למצבם הנואש של המתבצרים באזובסטל, שכאמור רבים מהם פצועים, והם מתמודדים עם מחסור חמור באספקה. הערב אמר הנשיא זלנסקי כי לאחר שנועד עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הוא סבור שניתן להגיע ל"תוצאה חיובית" בכל הנוגע לאפשרות של "הסרת המצור" על מפעל אזובסטל. גוטרש עצמו אמר בתום המפגש כי אנשיו עושים "כל מה שאפשרי" על מנת לחלץ את הלכודים באזובסטל.
זמן קצר לאחר המפגש בין מזכ"ל האו"ם לנשיא אוקראינה בקייב, פיצוצים דווחו באזור העיר. לפי סוכנות הידיעות רויטרס הדי הפיצוצים נשמעו בסביבות השעה 20:00, ומקורם לא ברור. צוות של CNN דיווח כי הבחין בשני פיצוצים עזים כמה קילומטרים מזרחית לקייב, אך גם הוא לא ידע לומר מה מקורם.
בתוך כך, משרד החוץ הישראלי פרסם הערב אזהרה מסע לטרנסניסטריה, חבל בדלני ופרו-רוסי במולדובה, שם דווח לאחרונה על שורה של פיצוצים ותקריות מסתוריות, שהשלטונות הבדלניים טענו שמקורן באוקראינה הגובלת בו. "לנוכח הידרדרות המצב הביטחוני בחבל טרנסניסטריה ולנוכח העובדה שהוגבלה היכולת של משרד החוץ להעניק סיוע לאזרחי ישראל השוהים שם, אנו נקוראים לאזרחי ישראל לעזוב את טרנסניסטריה בהקדם האפשרי. בנוסף לכך, משרד החוץ קורא לאזרחים ישראלים המתכננים להגיע לטרנסניסטריה בזמן הקרוב לבטל את נסיעתם בעת הזו", נמסר.
איתמר אייכנר השתתף בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 18:06, 28.04.22