שגריר ארה"ב במוסקבה, ג'ון סאליבן, הגיש הערב (יום ד') למשרד החוץ הרוסי את מסמך התשובות של וושינגטון לדרישות הביטחוניות של רוסיה - על רקע המתיחות בגבול אוקראינה והחשש ממלחמה במזרח אירופה. בעבר הצהירה ארה"ב שהדרישות המרכזיות של רוסיה לא מקובלות עליה.
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן אמר הערב שבמסמך חוזרת ארה"ב על העמדות שהשמיעה בפומבי. הוא ציין שבתגובתה של ארה"ב היא מסרבת להיענות לדרישה המרכזית של רוסיה – למנוע מאוקראינה להצטרף לברית נאט"ו. לפי בלינקן התגובה לרוסיה מראה שארה"ב מעדיפה לפתור את העימות בדרך דיפלומטית. הוא ציין שהתגובה מתואמת עם אוקראינה ועם בעלות הברית של וושינגטון באירופה. מזכיר המדינה הוסיף שבמסמך ארה"ב חולקת עם רוסיה את החשש במערב מפעולות רוסיות שפוגעות בביטחון ושכעת, עם מסירת המסמך, הכדור נמצא במגרש של רוסיה.
האם רוסיה תפלוש לאוקראינה? הדיווח היומי של כתבנו איתמר אייכנר מקייב
(צילום: סטס קופולו)
רוסיה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות, שבהן היא תובעת מנאט"ו להפסיק להתקרב לגבולותיה, לחדול מלצרף אליה מדינות במזרח אירופה (בראשן אוקראינה), ולהסיג לפחות חלק מהכוחות שהציבה באזור בשנים האחרונות. רוסיה, נזכיר, ריכזה בחודשים האחרונים כ-100 אלף חיילים בגבול אוקראינה, ובמערב חושדים זה זמן רב שהיא נערכת לפלוש אל המדינה.
מוסקבה מכחישה שבכוונתה לפלוש לאוקראינה, וטענה מצדה כי דווקא הממשלה בקייב היא זו שנערכת למבצע צבאי, נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, וכי ריכוז הכוחות הרוסי נעשה לכל היותר כדי להגיב על מבצע שכזה. בוושינגטון ובריסל מעריכים שבאמצעות האיום הממשי על אוקראינה רוצה מוסקבה לאלץ את ארה"ב והמערב להיענות לדרישות שלה.
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג אמר הערב שגם נאט"ו שלחה לרוסיה את מסמך התשובות לדרישותיה. "אנחנו קוראים פעם נוספת לרוסיה להביא לרגיעה מיידית של המצב", אמר סטולטנברג. "נאט"ו מאמינה בתוקף שאת המתיחות ואת המחלוקות חייבים לפתור באמצעות דיאלוג ודיפלומטיה"
הבכירה האמריקנית וונדי שרמן, סגנית מזכיר המדינה, אמרה היום שארה"ב מאמינה שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ינקוט פעולה צבאית נגד אוקראינה עד אמצע פברואר – למרות שהמערב מנסה למנוע ממנו לעשות זאת. "אין לי מושג אם הוא קיבל החלטה סופית, אבל אנחנו בהחלט רואים לפי כל אינדיקציה שהוא מתכוון לנקוט פעולה צבאית מתישהו מעכשיו עד אמצע פברואר", אמרה שרמן.
שרמן אמרה שארה"ב נערכת לכל מיני תרחישים, כולל "פלישה מלאה" של רוסיה לאוקראינה, אך גם אם חייל אחד בלבד של רוסיה יחצה את הגבול הדבר יהיה חמור ביותר. "מדובר בהפרה של כל עקרונות הביטחון הבינלאומי, ואומר שמדינה אחרת יכולה לפעול ולהיות פטורה מעונש – ולכך יש השלכות אדירות על אוקראינה ועל אירופה", הבהירה סגניתו של מזכיר המדינה בלינקן.
סגנית מזכיר המדינה, שעמדה בראש המשלחת האמריקנית לשיחות שהיו החודש עם גורמים רוסים באירופה, אמרה שהמהלך של פוטין עלול להיות מושפע מאולימפיאדת החורף - שתיפתח בתחילת החודש הבא בבייג'ינג. ארה"ב וכמה מבעלות בריתה הודיעו על חרם דיפלומטי ולא ישלחו נציגי ממשל לבייג'ינג, בעקבות הפגיעה של סין בזכויות אדם. ולדימיר פוטין אמור להיות בטקס הפתיחה.
"כולנו מודעים לכך שאולימפיאדת בייג'ינג תתחיל ב-4 בפברואר, אז יהיה טקס הפתיחה, והנשיא פוטין צפוי להיות שם", אמרה שרמן. "אני חושבת שכנראה הנשיא (הסיני) שי ג'ינפינג לא יהיה נלהב אם פוטין יבחר ברגע הזה לפלישה לאוקראינה, אז זה עשוי להשפיע על העיתוי ועל החשיבה שלו".
בשבוע שעבר העריך נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שפוטין יפלוש לאוקראינה - אך עשה הבחנה בין פלישה או חדירה "קטנה" לפלישה נרחבת. אתמול נשאל ביידן שוב על הסיכוי שכוחותיו של פוטין יחצו את הגבול לאוקראינה. הוא השיב: "אני לא חושב שאפילו האנשים שלו יודעים בוודאות מה הוא יעשה".
ביידן הזהיר אמש את פוטין מפלישה לאוקראינה, ואמר שלפלישה יהיו "השלכות עצומות" ברחבי העולם. נשיא ארה"ב אמר שאם כל הכוחות הרוסיים שמרוכזים בגבול ייכנסו לאוקראינה, זו תהיה "הפלישה הכי גדולה מאז מלחמת העולם השנייה. היא תשנה את העולם".
ביידן, שאיים על רוסיה בסנקציות חסרות תקדים, אמר אמש שהוא ישקול להטיל סנקציות ישירות על נשיא רוסיה אם כוחותיו יחצו את הגבול וייכנסו לאוקראינה. רוסיה הזהירה לאחרונה שצעד שכזה יהיה שווה ערך לניתוק היחסים בין מוסקבה לוושינגטון. החודש, בעקבות המתיחות במזרח אירופה, הגישו סנאטורים דמוקרטים הצעת חוק שלפיה אם רוסיה תפלוש לאוקראינה יוטלו סנקציות על בכירי ממשל וצבא ברוסיה, בהם הנשיא פוטין, ועל מוסדות בנקאיים רוסיים.
הטלת סנקציות ישירות על מנהיגים היא החלטה יוצאת דופן, וארה"ב נוטה להימנע ממהלך שכזה. הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, הטיל ב-2017 סנקציות על נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ושנתיים לאחר מכן על המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. ביידן נשאל אמש אם בכוונתו להעניש כך את פוטין במקרה של פלישה והשיב: "כן, הייתי אומר שכן. אם הוא יפלוש לאוקראינה יהיו לכך השלכות".
שגרירות ארה"ב באוקראינה קראה היום לאזרחים האמריקנים שנמצאים במדינה לשקול לעזוב אותה כעת. ארה"ב אמרה שהמצב הביטחוני באוקראינה "אינו צפוי בעקבות איום הולך וגובר של פעולה צבאית רוסית". השגרירות הוסיפה כי המצב הביטחוני באוקראינה "עלול להידרדר בהתראה קצרה".
השבוע קראה ארה"ב לאזרחיה שלא לנסוע לאוקראינה. בעקבות סכנת הפלישה הורתה מחלקת המדינה למשפחות של הדיפלומטים בשגרירות בקייב לעזוב את אוקראינה, ואמרה שכל העובדים שאינם חיוניים רשאים לעזוב. בריטניה פינתה גם היא חלק מהדיפלומטים והעובדים בשגרירות, וגם משפחות של דיפלומטים קנדים התבקשו לעזוב. אוקראינה מנסה בימים האחרונים להרגיע את הציבור, ומבהירה שהמצב "תחת שליטה" ושסכנת הפלישה אינה מיידית - למרות שהאיום אמיתי.
גרמניה לא תעביר נשק, אבל תשלח קסדות: "אין מילים"
בימים האחרונים אוקראינה זועמת על גרמניה, שבניגוד לארה"ב ולבריטניה סירבה לבקשת קייב להעביר לה נשק ולחמש אותה כדי שתיערך לפלישה רוסית. מי שהתבטא בחריפות נגד ברלין היה ראש העיר קייב, אלוף העולם באגרוף לשעבר ויטאלי קליצ'קו – שאמר שגרמניה "בוגדת" בארצו. היום הודיעה גרמניה כי היא תשלח לצבא האוקראיני 5,000 קסדות – צעד שהתקבל בבוז בקייב.
ראש העיר קליצ'קו הגיב להודעה ואמר שמדובר ב"בדיחה" שהותירה אותו "חסר מילים". הוא הוסיף כי משרד ההגנה הגרמני "כנראה לא הבין שאנחנו בעימות עם כוחות רוסיים שמצוידים היטב, שיכולים לפתוח בפלישה נוספת לאוקראינה בכל רגע. מה יהיה הסיוע הבא של גרמניה? כריות?".
בתוך כך, בפריז נערכו היום שיחות של דיפלומטים מרוסיה, אוקראינה, צרפת וגרמניה. השיחות, שנמשכו כשמונה שעות, עסקו בסיום הסכסוך במזרח אוקראינה בין הבדלנים לכוחות האוקראיניים. בהודעה משותפת של ארבע המדינות נאמר שהן מחויבות לכבד את הפסקת האש שעליה סוכם בהסכם מינסק 2015 - ולא התייחסו לחשש מפלישה רוסית. המשלחות קבעו לקיים שיחות נוספות.
