מדינת ישראל הגישה אתמול (רביעי) שני מסמכים לערכאת הערעור של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כתגובה להוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, ראש הממשלה נתניהו הכריע ברגע האחרון להודיע לבית הדין על החלטת ישראל להגיש את הערעור.
1 צפייה בגלריה
נתניהו וגלנט על-רקע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
במסמך הראשון, שנפרס לאורך 14 עמודים, ישראל דוחה את הטיעון של הרכב הקדם-משפט שהוציא את צווי המעצר בעניין הסמכות שלו לדון בנושא. במסמך השני, שנפרס לאורך 13 עמודים, ישראל דוחה את הטיעונים של בית הדין בעניין סירוב האפשרות להחזיר את החקירה לישראל.
ישראל מבקשת מערכאת הערעור להשהות את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, ומקווה שבאמצעות המסמכים השונים יתאפשר לבית הדין הפלילי הבינלאומי לרדת מהעץ, לפני שהוא יחטוף "סנקציות מהגיהינום" כפי שהבטיחו בסביבתו של נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ.
ישראל טוענת במסמכי הערעור כי לא קיבלה הודעה הולמת בהתאם לסעיף 18(1) של "אמנת רומא" בנוגע לחקירות בית הדין באירועים שהתרחשו בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. ישראל טוענת כי ההודעה מ-2021, שנגעה לאירועים קודמים, אינה רלוונטית לנסיבות חסרות התקדים שאירעו לאחר הטבח בדרום לפני כמעט 14 חודשים.
עיקרי הטענות במסמכים: ההחלטה של בית הדין התעלמה מזכותה של ישראל להוכיח כי החקירות המקומיות שלה מטפלות בפשעים הנטענים, בהתאם לעקרון המשלימות שב"אמנת רומא". ישראל טוענת שההחלטה פוגעת בריבונותה ובמחויבות של בית הדין הפלילי הבינלאומי כלפי מדינות שאינן צד ל"אמנת רומא", כמו ישראל.
ישראל טענה כי היעדר הודעה ראויה עלול לפגוע ביכולת שלה לחקור ולהעמיד לדין פשעים נטענים ברמה המקומית. עוד נטען כי פעולות בית הדין בהאג עלולות להזיק ליחסים דיפלומטיים ולפגוע באמינותו על-ידי הוצאת צווי מעצר נגד מנהיגים נבחרים בזמן עימות מתמשך.
תגובת נתניהו לצווי המעצר
(צילום: רועי אברהם/ לע"מ)
באשר לעמדת הרכב הקדם-משפט שהוציא את צווי המעצר, שדחתה את טענת ישראל לגבי חוסר סמכות, טוענים בירושלים כי ההחלטה התקבלה על בסיס פרוצדורלי בלבד, ללא בחינה מהותית. ישראל טוענת שיש לה זכות להעלות טענה על חוסר סמכות בהתאם לסעיף 19(2) ב"אמנת רומא". הדחייה של הטענה פוגעת בעיקרון הריבונות ובשלטון החוק על-ידי שלילת בחינה משפטית של טענות הסמכות של בית הדין.
בנוסף, ישראל מערערת על סמכות בית הדין הפלילי הבינלאומי לגבי "המצב במדינת פלסטין", וטוענת כי "פלסטין אינה עומדת בקריטריונים להיותה מדינה לפי המשפט הבינלאומי; הסכמי אוסלו מגבילים את סמכות השיפוט הפלילית של הפלסטינים על אזרחים ישראלים; לבית הדין אין זכות לפעול בנושא ללא הסכמתה, שאינה צד ל'אמנת רומא'".
ישראל מבקשת להפוך את ההחלטה שדחתה את טענת חוסר הסמכות שלה ודרישה לבחינה מהותית של הטענה. גם כאן מבקשת מדינת ישראל להשהות את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט עד להכרעה בערעור. ישראל הדגישה את הנזק הפוטנציאלי לאמינות בית הדין, וטענה שהוצאת צווי מעצר נגד מנהיג דמוקרטי הנאבק בעימות משמעותי עשויה להיתפס כלא לגיטימית. ההחלטה תוארה ככזאת שחסרה נימוקים ואינה מתייחסת ברצינות לטענות שהעלתה ישראל.
מלשכת ראש הממשלה נתניהו נמסר אתמול בהתייחס להחלטה לערער על צווי המעצר: "מדינת ישראל כופרת בסמכותו של בית הדין הפלילי הבין-לאומי ובלגיטימיות של צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר. ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם הסנאטור האמריקני לינדזי גרהאם בלשכתו בירושלים. הסנאטור עדכן את ראש הממשלה בשורת מהלכים שהוא מקדם בקונגרס האמריקני נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי ונגד מדינות שישתפו עמו פעולה.
"במקביל למהלכים בקונגרס, ישראל הגישה היום לבית הדין הפלילי הבינלאומי הודעה על כוונתה לערער לבית הדין יחד עם דרישה לעיכוב ביצוע צווי המעצר. הודעת הערעור של ישראל חושפת בפירוט עד כמה ההחלטה על הוצאת צווי המעצר הייתה מופרכת וחסרת בסיס עובדתי או משפטי כלשהו. ככל שבית הדין ידחה את הפנייה, הדבר ימחיש עוד יותר לידידי ישראל בארצות הברית ובעולם עד כמה בית הדין הפלילי הבינלאומי מוטה נגד מדינת ישראל".
פורסם לראשונה: 23:09, 27.11.24
