(צילום: חגי דקל)
בצל החשש ממחאות ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, אם ואחות שכולה סיפרו היום (רביעי) בריאיון לאולפן ynet על תחושותיהן לקראת הטקסים בבתי העלמין בשבוע הבא. במקביל, יו"ר יד לבנים אלי בן שם פנה בצהריים לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ בבקשה שיפרסמו הודעה משותפת, שבה יקראו לאזרחים לעשות כל מאמץ לשמור על קדושת יום הזיכרון.
"שבר עמוק כמוהו לא ידענו ב-75 עצמאותנו קורע את כולנו מבפנים, גם אותנו במשפחת השכול. היא תמיד הייתה קודש הקודשים של החברה הישראלית. בשל חשש מוחשי לפגיעה בטקסי הזיכרון, אני פונה לכולכם בבקשה זהה - צאו לציבור בהודעה פומבית משותפת, וקראו לאזרחי ישראל לעשות כל מאמץ לשמור על קדושת היום", כתב בן שם.
5 צפייה בגלריה
"שבר עמוק כמוהו לא ידענו ב-75 עצמאותנו קורע את כולנו מבפנים". יו"ר יד לבנים
(צילום: רן ברגמן)
הוא הוסיף: "יש למתן את השיח, להימנע מאמירות פוליטיות שנויות במחלוקת, להוציא את צה"ל מהוויכוח ולאפשר לעם ישראל להתייחד עם זכר הנופלים כמדי שנה. אני מאמין שאם תתעלו לגודל השעה ותוכיחו שאתם מסוגלים להתאחד, נצליח להנמיך את גובה הלהבות".
בתוך כך, מירב חג'אג', אמה של שיר שנרצחה בפיגוע דריסה בירושלים ב-2017, אמרה באולפן ynet כי לטעמה חשוב שפוליטיקאים יגיעו לבתי העלמין ביום הזיכרון. "פוליטיקאים צריכים להגיע", אמרה. "הפוליטיקאים האלה מחר ומחרתיים ישלחו את הילדים שלנו למלחמות, ישלחו את הילדים האלה לקרבות. הם חייבים להגיע לבתי העלמין כדי לראות את המשפחות ששילמו מחיר ולדעת את המחיר שיצטרכו לשלם מחר או מחרתיים חלילה, כחלק מהתפקיד שלהם כפוליטיקאים וכמנהיגים".
"זה יום ממלכתי. הרי אנחנו לא צריכים את יום הזיכרון, יום הזיכרון מיועד לעם ישראל", המשיכה מירב. "אני כל שבוע, כל יום שישי, מגיעה לקבר של שיר. אנחנו פוקדים אותו כמה פעמים בשבוע. יום הזיכרון זה יום שעם ישראל בא להזדהות איתי, לכבד את שיר שלי, לזכור את שיר שלי. בגלל זה מי שקשה לו ביום הזה - אז שפשוט לא יגיע להר הרצל או לבתי העלמין. פוליטיקאי שלא יכול לעמוד מול ביקורת של אנשים, אז שיתפטר מהכנסת. ח"כ שלא יכול לעמוד בביקורת ולא יכול לעמוד בצעקות - שפשוט יתפטר. צריך עמוד שדרה, ומי שאין לו עמוד שדרה - שלא יגיע. אני מתארת לעצמי שיהיו דברים בטקסים, שאנשים ידברו ואנשים אחרים יביעו את דעתם".
מירב הוסיפה כי היא מקווה שאנשים יחליטו בסופו של דבר לא למחות בבתי הקברות. "אני מקווה שלא, אבל אני רואה שנשברו פה כבר כל המחסומים והגבולות, אז אנחנו לוקחים בחשבון שגם ביום הזיכרון יהיו אנשים שיבואו וימחו, ופוליטיקאים צריכים לקחת את זה בחשבון. הם צריכים להגיע, יש להם מחויבות כלפינו, כלפי הציבור שלהם, כלפי המנהיגים וכלפי הילדים שלנו שקבורים. אני חושבת שזו המחויבות שלהם".
סיגלית ברסלב-גולדשטין, אחותו של אלון ברסלב שנפל ב-1977, אמרה שעצוב לה שהפוליטיקה נכנסה ליום הזיכרון. "מאוד עצוב לי כל השיח הזה כי בעצם יש פה המון פוליטיקה במקום שלא צריכה להיות בו פוליטיקה", היא אמרה. "אם יש קונצנזוס בעם שלנו ובמדינה שלנו זה בבית הקברות ביום הזיכרון. אני חושבת שזה כל כך רגיש שאני פונה למנהיגות של המדינה שלנו - אני חושבת שאת ההחלטה הזאת של אם ואיך ומה לעשות בדיוק ביום הזיכרון צריך לקבל אדם אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו".
"המנהיגות הלגיטימית של המדינה שלנו צריכה לאחד", המשיכה סיגלית. "לשמחתי אני לא צריכה לייעץ לו, אבל אני יכולה לומר שישבנו בישיבה ביום ראשון עם יו"ר יד לבנים, ועלו כל מיני רעיונות. אנחנו סומכים על הפוליטיקאים שיקבלו החלטה נכונה כי הם אלה שבסופו של דבר מנהיגים את המדינה. אנחנו לא מדברים פה רק על משפחה כזו או אחרת או על צעקות לעבר ראש הממשלה או חבר כנסת. אני רואה לנגד עיניי תמונה של מלחמות בתוך בתי הקברות, וזה פשוט לא נותן לי לישון בלילה, המחשבה הזאת שיהיו שם מלחמות בין המשפחות. זה הדבר האחרון שאנחנו רוצים לראות, זה מקום שאסור להגיע אליו, ומי שצריך לקחת על זה אחריות זה בעיניי ראש הממשלה, לא פחות.
"דווקא בגלל שראש הממשלה הוא גם אח שכול, הוא יכול להבין שביום הזה הרגשות של אנשים הם כמעט בלתי נשלטים. אני יכולה להגיד שבמקצוע שלי - מלווה רוחנית לשכול ואובדן פתאומי - הכעסים שעולים ברגעים האלה הם בלתי נשלטים. זה לא הוגן לבקש מאנשים, ממשפחות שכולות, לשאת בתפקיד ממלכתי. מי שצריך לשאת בתפקיד הזה זה הדרג שמקבל את ההחלטות, ואני מאוד מבקשת לקבל את ההחלטות האלה באחריות ומתוך רגישות ליום הזה, לרגשות שמתעוררים סביב היום הזה ולמה שצפוי להיות שם".
גם במחאת המילואימניקים "אחים לנשק" קוראים "לשמור את קודשו של יום הזיכרון": "הפצע הפתוח של אחינו ואחיותינו שאיבדו את היקר להם מכל לעולם לא ירפא. ביום הזיכרון הזה לא נמחה, כי ליבנו יהיה עם אחינו ואחיותינו לנשק שנפלו בקרב, נרכין ראש למענם נבכה ונחבק את המשפחות. אנחנו קוראים לכל האחים והאחיות לנשק להשאיר בבית את חולצות המחאה ולא להגיע איתן לבתי העלמין".
תמי ארד, אשתו של רון ארד הנווט השבוי מטייסת 69, לעומת זאת מאמינה כי יש להמשיך במחאה גם בימים ההם. אומר שבעיניי מדובר אכן בימים הקדושים ביותר בשנה, ועם זאת אין להימנע בימים אלה מלהמשיך להילחם על דמותה של המדינה. גם במלחמת יום הכיפורים אף אחד לא חשב להמתין לצאת הצום וכך היום. אם תקום כאן דיקטטורה, יום השואה ויום הזיכרון יאוזכרו ממילא כאירוע מיתי מחייו של הדיקטטור", כתבה בפייסבוק.
היא בחרה לתקוף בפוסט את יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, על גישתו. לדבריה, "ביום הזיכרון הזה, רגע לפני שאתה וחבריך לסיעה זועקים אחדות וממלכתיות, הבט במצבות של חבריך. שים לרגע אחד בצד את הנאומים על 'אחינו גיבורי התהילה' וקרא להם בפשטות הנושאים בנטל. ושם בבית הקברות כתוב את המשפט הראשון בנאום שיגדיר אותך כמנהיג: 'לא נולד האדם שניתנה לו הזכות להפר את החוזה שחתמה מדינת ישראל הדמוקרטית עם אלה שהחוזה הזה עלה בחייהם'".
השתתפה בהכנת הכתבה: קורין אלבז-אלוש
