המשנה ליועמ"שית, עו"ד עמית מררי, פרסמה היום (שני) את ממצאי הבדיקה בפרשת NSO, אחרי ימים של ויכוחים בין אנשי הייעוץ המשפטי לגורמי המשטרה והמודיעין, שחששו שהנוסח מחמיר איתם ועלול להציגם כמי שעוברים על החוק. הממצאים מאשרים את חשיפת "כלכליסט" ומעידים על אי סדרים במשטרה בכל הקשור לשאיבת מידע מטלפונים וחריגות מצווים. עם זאת, נכתב, "לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל פועלת להדביק טלפונים ניידים ללא צו שיפוטי המתיר לעשות כן".
צוות הבדיקה בראשות עו"ד מררי מצא ליקויים בעבודת המשטרה ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר. מהדו"ח עולה כי המשטרה חרגה במקרים ספורים מצו חדירה לטלפונים של אזרחים וקיבלה נתונים שלא העבירה לידי היחידה החוקרת, כפי שנחשף ב"כלכליסט".
5 צפייה בגלריה
מצאה ליקויים בעבודת המשטרה. עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"שית
(צילום: דוברות משרד המשפטים)
מדו"ח צוות הבדיקה עולה כי לאורך השנים "לא יוחסה על ידי מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת המשמשת להאזנה לתקשורת בין מחשבים. נמצא כי התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל תוך מערכות המשטרה, על אף שהמערכת הופעלה לאחר קבלת צווים שיפוטיים. זאת, משום שהמערכות לא הותאמו מבחינה טכנולוגית לסמכויות המשטרה. הגם שלפי נהלי המשטרה אין לעשות שימוש בחומרים אסורים אלה, יש בעצם קבלתם חריגה מסמכות".
יחד עם זאת, נכתב בדו"ח כי "לא נמצאה אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל ביצעה חדירה ללא צו שיפוטי לטלפונים הניידים של אלה אשר שמותיהם פורסמו בתקשורת, באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, כפי שנטען".
בדו"ח נכתב כי במהלך כל שנות הפעלתה של המערכת לא התקיים במשטרה הליך סדור הכולל את שיתוף מלוא המידע הדרוש לשם קבלת החלטות ביחס להפעלתה כדין, בין גורמי הייעוץ המשפטי של המשטרה לבין הגורמים הטכנולוגיים. "נוכח היעדרו של הליך סדור בנוגע למשמעות יכולותיה של המערכת, כמו גם קשיים בשיתוף המידע, הצוות מצא כי נדרש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש המערכות, טרם הטמעת מערכות חדשות ובמהלך הפעלתן", נכתב.
הצוות בראשות עו"ד מררי העביר כבר לפני כשבוע את ממצאי דו"ח פרשת NSO ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה - ולפיהם, כאמור, לא התגלו ממצאים המעידים שמשטרת ישראל הדביקה באורח נרחב באמצעות מערכת הרוגלה "פגסוס" שבידיה מכשירי טלפונים של אזרחים, ללא צו שיפוטי.
לפי מסקנה שכבר פורסמה בעבר, היו צווים להאזנת סתר מסוג תקשורת בין מחשבים ("הדבקה") לגבי שלושה נחקרים בתיקיו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. לגבי שניים מהם, עד המדינה בתיק 4000 שלמה פילבר ורעייתו של הנאשם שאול אלוביץ', איריס, אכן בוצע ניסיון הדבקה. רק לגבי פילבר ניתן צו וההדבקה הזו הצליחה.
"לאורך השנים היה ידוע למשרד המשפטים שקיימת מערכת להאזנת סתר המבצעת האזנת סתר על ידי חדירה למכשיר קצה. עם זאת, לא היה ידוע כי היכולות הטכנולוגיות של המערכת חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר. יכולות חריגות אלה לא הובאו לידיעת משרד המשפטים, ועל כן לא התקיים דיון עקרוני בנושא", נכתב בדו"ח. "על המשטרה להביא לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין".
ככלל התברר שלא בוצעו האזנות של המשטרה ללא צווים. בכל מקרה, בשל החדירה העמוקה לפרטיות נחקרים ואזרחים מתכוונת היועמ"שית בהרב-מיארה לחדד נהלים ואולי אף לתקן חקיקה ראשית כדי שהשימוש בתוכנות מעין זו יהיה חוקי, מידתי ויאושר במקרים חשובים על ידי הדרגים הבכירים ביותר. בדו"ח נכתב כי נכון שסוגיות של מעקב בעידן הדיגיטלי יוסדרו בחקיקה, וכי קיים אף צורך בהעמקת המומחיות הטכנולוגית והידע המשפטי-טכנולוגי של גורמי הפיקוח והבקרה במשרד המשפטים.
עוד נכתב בדו"ח: "קיימת חשיבות לפעולת שני מנגנוני פיקוח על מערכות להאזנת סתר. הראשון הוא מנגנון פיקוח תהליכי, לפיו תבחן המשטרה באופן עיתי ושיטתי האם הפעלת האמצעי להאזנת הסתר והשימוש בתוצרים הם בהתאם להוראות החוק, צו בית המשפט והנהלים. השני הוא מנגנון פיקוח טכנולוגי, ולפיו כל מערכת להאזנת סתר תכלול בסיס נתונים שאינו ניתן לשינוי, אשר ניתן יהיה להפיק ממנו מידע לצורך בקרה ומעקב בקלות ביחס לכל אחד משלבי תהליך ההאזנה.
"הצוות סבור כי חלק מהליקויים הם תוצאה של היעדר כפיפות ישירה של היועצים המשפטיים בחטיבות השונות במשטרה, אל היועץ המשפטי למשטרה. הצוות סבור כי כפיפות ישירה נדרשת על מנת לבסס ייעוץ משפטי עצמאי בעל ראיית רוחב ביחס לכלל הנעשה במשטרת ישראל. הצוות ממליץ כי נושא זה ייבחן על רבדיו השונים בעבודת מטה שתיערך בהקדם".
הצוות של מררי עשה עבודה מעמיקה במשך כחצי שנה וכלל גם שני ראשי אגפים בדימוס בשב"כ, וכן איש מוסד בדימוס, שמונו לבדוק טענות שונות שעלו בפרסומים על אודות שימוש לא חוקי לכאורה באופן שבו המשטרה מפעילה אמצעים לביצוע האזנת סתר בדרך של "הדבקה" באמצעות תוכנות רוגלה.
צוות הבדיקה סבור כי ניתן לאפשר למשטרה להפעיל את המערכת, בכפוף לנטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלה. "יש לוודא כי יבוצעו כל החסימות הטכנולוגיות הנדרשות בכלל המערכות שבידי משטרת ישראל על מנת להבטיח כי אלו מבצעות אך ורק האזנת סתר כפי שהותר בחוק, ולהבטיח כי השימוש במערכות ייעשה תוך נקיטת זהירות מיוחדת ובכפוף לקיומם של נהלים ברורים אשר יאושרו ע"י הייעוץ המשפטי למשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה, תוך אפשרות אפקטיבית לפעולות פיקוח אפקטיבית המבוססת על דו"חות שיופקו מבסיס הנתונים, שאינו ניתן לשינוי או מחיקה".
עו"ד מררי אמרה לאחר פרסום הדו"ח: "לאחר שבחנו את ההיבטים הטכנולוגיים ואת תכלית האזנות הסתר לשם המאבק בפשיעה, ובשים לב לעמדה המשפטית לפיה ניתן לעשות שימוש במערכות לצורך האזנת סתר, שוכנענו, כל חברי צוות הבדיקה, כי בכפוף לכך שיבוצעו השינויים הטכנולוגיים הנדרשים שינטרלו כל אפשרות לקבלת מידע שלא כדין וכן יבוצעו התאמות נוספות - טכנולוגיות ואחרות - כמפורט בדו"ח במטרה להבטיח זאת, יש מקום לאפשר למשטרת ישראל לחדש את השימוש במערכות".
"יש לקוות כי ממצאי הדו"ח והמלצותיו יהוו אבן דרך ויסייעו בידי משטרת ישראל להמשיך לבצע את עבודתה החשובה בשמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי, במסגרת הסמכויות והכלים אשר ברשותה, תוך הקפדה מוגברת על זכויותיו של הפרט", הוסיפה מררי.
"היינו צריכים להיות יותר רגישים"
בכירים במשטרה התייחסו לממצאים שפורסמו היום כבר לקראת סוף השבוע שעבר, ואמרו כי "במסגרת בדיקה מעמיקה נשאלנו שאלות קשות - ההר הוליד עכבר, וזאת מבלי להקל ראש בפערים שעלו בבדיקה". לפי המשטרה, משנת 2017 עד 2021 היא טיפלה ביותר מ-542 אלף תיקי פשע, מתוכם היה שימוש בתוכנת רוגלה רק ב-518 מקרים. ב-2021 היו כ-230 מקרים של האזנות באמצעות הרוגלות.
לדברי הבכירים, "שיתפנו פעולה בצורה מלאה ושקופה במטרה ברורה לקבל את התוצאות במהרה. אף אחד מאיתנו לא מושלם. פעלו לנוון את המערכת כך שתחסום ככל הניתן הורדה של נתונים אוטומטיים. גם כשנתונים כאלה ירדו לא נעשה בהם שימוש והם לא הועברו למוקדי יחידות החקירה שכלל לא ידעו שיש את הנתונים האלה".
במשטרה, כפי שכבר הבהיר המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי, מעוניינים להחזיר את NSO למשחק. "אנחנו מצפים ומאמינים שנקבל את ברכת הדרך של משרד המשפטים לשוב ולהפעיל את הכלים הטכנולוגיים האלה", אמרו הבכירים. "אנחנו זקוקים להם כדי להגן על הציבור, להילחם בפשיעה ולחזק את ההרתעה, בוודאי לנוכח האתגרים. היינו צריכים להיות יותר רגישים לכלי מול הגורמים המשפטיים ולבצע עוד ועוד התאמות טכנולוגיות שימנעו הורדת תכנים לא מורשים".
עוד טענו במשטרה כי "יש כאן רק מפסידים, בראש ובראשונה משטרת ישראל שהפגיעה באמון בה היא קשה, ואנחנו עובדים קשה כדי לשקם אותה על לא עוול בכפינו".
מכלכליסט נמסר בתגובה לדו"ח מררי: "הדו"ח מאשר את עיקר הממצאים שעלו בסדרת התחקירים שפרסמנו. במשך 8 שנים הסתירה המשטרה את השימוש ברוגלות הפולשניות מהציבור, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה והשופטים בבתי המשפט. כלכליסט גאה בחשיפת השימוש החשאי ברוגלות ללא חקיקה, פיקוח ובקרה נאותים".
