ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בצהריים (יום א') את קידום חוק המעונות, שהועלה כחלופה זמנית לחוק פטור מגיוס, במטרה לנטרל את ההשפעה המיידית של פסיקת בג"ץ שחייבה לגייס חרדים - באמצעות החזרת מימון מעונות לילדי אברכים חייבי גיוס. בהודעת הוועדה נמסר כי החוק אושר עם סייג, "בכפוף לכך שגורמי המקצוע והמשרדים הרלוונטיים ינסו עד יום רביעי להגיע להסכמות בעניין ללא צורך בחקיקה".
האישור יאפשר להעלות את החוק להצבעה במליאת הכנסת בקריאה טרומית. כל חברי הוועדה הצביעו בעד ההצעה, שתאפשר מימון מעונות גם אם רק האם עובדת ולא האב. בוועדה הדגישו כי היא קידמה גם "חוקים שיעניקו זכויות רבות יותר למשרתים". היועמ"שית גלי בהרב-מיארה קבעה מעט לפני הדיון כי חוק המעונות אינו חוקתי, כיוון ש"יעודד השתמטות פסולה" מצה"ל ויגביר את הפגיעה במשרתים. החרדים, נזכיר, מקדמים את הצעת החוק לאחר שאפסו הסיכויים להתנות את אישור תקציב המדינה באישור חוק פטור מגיוס.
8 צפייה בגלריה
אברכים בישיבה, ומילואימניקים בעזה. "איפה כל היתר? למה מי שיושב למעלה נוטש אותנו בשדה הקרב?"
(צילום.: עמית שאבי, דובר צה"ל)
הדיון בוועדה נערך כשברקע יש התנגדות רבה לחוק המעונות גם מצד חברים בקואליציה. רגע לפני הדיון, מפלגת הציונות הדתית של השר בצלאל סמוטריץ' הודיעה כי לא תתמוך בחוק ללא שני תנאים שהיא דורשת לקיים: "קדימות לקבלה למעונות עבור משפחות משרתי המילואים (פרוצדורת קבלה) ומתן דרגה ייחודית למשרתי המילואים (בגובה הסבסוד)". עם זאת, דרישות אלו מבטיחות כי תימשך ההקלה על חרדים שלא יתגייסו, ולמעשה המצב יישאר כפי שהיה - הם יקבלו מימון, אף שלא ישרתו בצה"ל.
לאורך הימים האחרונים הגיעו מסרים לשר המשפטים יריב לוין, לפיהם שרים בליכוד ובמפלגות אחרות מתקשים לתמוך בחוק בנסיבות הקיימות - וכשמתווה מוסכם לחוק הפטור מגיוס עדיין לא נמצא. בקואליציה ניסו להעביר מסרים לפיהם החוק יועבר בוועדת שרים בחקיקה, ואחר כך יעבור שינויים בכנסת - אולם גם שם הוא זוכה להתנגדות עזה מצד חלק מחברי הכנסת של הליכוד והציונות הדתית. במפלגות החרדיות, לעומת זאת, רואים בחוק המעונות כאחד הפתרונות היחידים להרגעת הרחוב החרדי.
במפלגת יש עתיד מסרו בתגובה לאישור החוק בוועדת השרים: "לעד, שמם של חברי ועדת השרים שאישרו חוק מימון משתמטים המוני, בזמן מלחמה קשה וכואבת, יהיה סמל לבגידה וסכין בגב מעמד הביניים, משרתי המילואים, פצועי צה״ל ובזכר הנופלים".
8 צפייה בגלריה
לוין שאל כמה ייכנסו בגלל החוק למעגל העבודה, ונציג האוצר הסביר: זה מנוגד לעידוד תעסוקה
(צילום: עמית שאבי)
ביקורת קשה הטיח גם ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי), והוא טען כי ״יותר ויותר מבני ובנות הציונות הדתית מבינים שמפלגת הציונות הדתית אינה מייצגת אותם", וכי סמוטריץ' ומפלגתו "לא מצליחים להביע עמדה ערכית ברורה, בהירה וחדה על החובה של חרדים להתגייס ועכשיו".
טרופר האשים כי מפלגת הציונות הדתית "לא ראויה" ללוחמים מהזרם שאותו היא מייצגת, והדגיש: "גם עוד הטבות למילואימניקים, חשובות בפני עצמן, לא יכסו על הבושה - שרי הציונות הדתית בעד חוק שיעודד השתמטות. המילואימניקים בוודאי ראויים לעוד תמיכה כלכלית, אך הם בעיקר צריכים עוד שותפים בנטל. שרי הציונות הדתית פועלים נגד השותפות המעשית והערכית הזו".
(צילום: מיקי שמידט)
עם תחילת הדיון בוועדה הציג את החוק נציג משרד האוצר, שציין כי עלותו תעמוד על 200 מיליון שקלים בשנה. שר החינוך יואב קיש טען שמדובר בנתון שגוי: "העלויות הן הרבה פחות", אמר. שר המשפטים יריב לוין, שמכהן כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, תהה כמה אנשים ייכנסו בעקבות החוק למעגל העבודה, ונציג משרד האוצר הסביר כי החוק נוגד את הרצון לעודד תעסוקה. "תעסוקת נשים בארץ במצב טוב", הוא הדגיש.
מזכיר הממשלה נגד היועמ"שית: "היא האחראית"
מוטי בבצ'יק, ראש המטה של שר הבינוי והשיכון ויו"ר יהדות התורה יצחק גודלקנופף, השתתף מטעמו בדיון ואמר כי הסיעה תומכת בהצעת סמוטריץ' להעניק במסגרת החוק סיוע רב יותר בסבסוד מעונות עבור משרתי מילואים. "מגיע להם יותר כסף", אמר. הוא הביע גם תמיכה בחוק גיוס "לפי צורכי הצבא".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס תקף בדיון את היועמ"שית בהרב-מיארה, והאשים שהיא "האחראית" הבלעדית למצב שנוצר, בשל הוראה שלטענתו העבירה לשר העבודה "לא לקיים" את החלטת הממשלה מספטמבר, שנועדה לספק פתרון זמני למימון ילדי האברכים - החלטה שהיועמ"שית קבעה אז כי גם היא לקויה מאוד. "אם הדבר הזה היה מתקיים כפי שהממשלה החליטה, כל הסערה שקמה לא הייתה. לאירוע הציבורי, שאלו שאין להם קשר למגזר הציבורי לא מקבלים תקצוב, יש אחראית אחת - היועצת המשפטית לממשלה", האשים פוקס.
"מ-22 בספטמבר היועצת מפרה החלטת ממשלה. היא לא מעל החוק. עושה דין לעצמה", פוקס תקף בהמשך הדיון. "אם היועצת מסירה עכשיו את ההנחיה הלא חוקית שלה לא לבצע את החלטת הממשלה מספטמבר - אני מוריד עכשיו את החוק הזה מסדר היום". הוא פנה למשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי: "צאי, תעשי טלפון. תעשי שיחה ליועצת".
8 צפייה בגלריה
מזכיר הממשלה פוקס תקף את היועמ"שית: "עושה דין לעצמה, האחראית היחידה במצב"
(צילום: מוטי קמחי)
בדיון חזרו תומכי החוק על המסר שמקדמים הפוליטיקאים החרדים ולפיו הוא נדרש על מנת להגן על נשים חרדיות עובדות, ולמנוע מהן להישאר בבית - בטענה שגם בלי הסבסוד, בעליהן ימשיכו ללמוד בישיבות ויסרבו להתגייס. מנהלת אגף החרדים במשרד רה"מ אף טענה כי יש לפעול על פי מה שכינתה "היגיון אמריקני" ו"לא לשבור את מה שעובד" - כשכוונתה כנראה לעובדה ששיעור תעסוקת הנשים החרדיות גבוה מאוד, ודומה לשיעור בכלל האוכלוסיה.
שר העבודה יואב בן צור תקף בדיון את יועמ"ש משרד האוצר אסי מסינג, וטען שהוא "רצה לפגוע בכל דבר שנוגע לחרדים". לדברי בן צור, "הסבסוד למעונות יום ניתן לאישה נטו כדי שתצא לעבוד ולא לבעל". הוא הזהיר כי אם החוק לא יאושר, "אלף משפחתונים ייסגרו ואלף נשים שעובדות שם ייפלטו משוק העבודה".
ממש במקביל לדיון הזהיר גורם המקורב לבתי רבנים חרדים בכירים בזרם הליטאי - שמיוצג בכנסת על ידי "דגל התורה" (שהינה חלק מיהדות התורה) - כי ללא אישור חוק המעונות, אותם רבנים יורו על פרישה מהממשלה. "אין לחרדים מה לחפש בממשלה בלי זה, אם אנחנו לא מקבלים כלום, אפילו לא את זה - הם יורו לחברי הכנסת לפרוש".
"תרגיל" של סמוטריץ'? התנאים שהציב, והביקורת
הבוקר, עוד לפני הודעת הציונות הדתית על התנאים שלה לתמיכה בחוק המעונות, הודיע השר אופיר סופר מהמפלגה כי יתנגד אליו מבלי שתהיה "התקדמות משמעותית" בגיוס חרדים. "אני משכנע שרים אחרים לפעול כך, גם בכנסת", אמר בריאיון לתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה". בהמשך כאמור פרסמה הציונות הדתית את דרישתה למתן עדיפות בסבסוד מעונות למשרתי מילואים - אבל ההודעה עוררה ביקורת לא רק מהאופוזיציה, אלא גם מצד מילואימניקים דתיים - שטענו כי מדובר ב"אחיזת עיניים".
8 צפייה בגלריה
גולדקנופף, נתניהו סמוטריץ'. הציונות הדתית הציבה שני תנאים
(צילום: מוטי קמחי, יריב כץ, אלכס קולומויסקי, רויטרס)
"פורום המילואימניקים הדתיים" דרש במקום זאת "שינוי מהיסוד" של המצב. "די עם אחיזת העיניים. התנאים שאתם מציעים לא פותרים את הבעיה מהשורש, אלא מייצרים טלאי על טלאי, מנסים לתקן עיוות בעיוות. הפתרון המוצע לא יעודד גיוס ולא יקל על עומס המילואים. הוא רק ידאג שבזמן שחיילי המילואים בשטח, הם יקבלו סבסוד מעונות, בתנאי כמובן שהם בעלי הכנסה נמוכה וילדים בגיל המתאים", מסרו בארגון.
יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן מסר: "המילואימניקים לא זקוקים לקדימות על פני אחרים, הם זקוקים לכתף תומכת יחד איתם תחת האלונקה. התרגיל של סמוטריץ' הוא פשוט בדיחה ויריקה בציבור המשרתים". גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ תקף: "כשמשרת מילואים עוזב את העסק ואת המשפחה, ועולה לסבב רביעי בלבנון, הוא לא עושה זאת עבור מענקים כספיים - הוא עושה זאת מכל הלב והנשמה, ותוך סיכון חייו. הניסיון של מפלגה שמתיימרת לייצג את הציונות הדתית, למכור את ערך השירות ומסירות הנפש בנזיד עדשים, הוא עוד כשל ערכי ומוסרי שלא יימחה".
ביקורת על הצהרת הציונות הדתית הגיעה גם מח"כ דן אילוז (הליכוד). "התנאים שדרשה מפלגת הציונות הדתית ייתנו עוד הטבות למילואימניקים, וזה חיובי, אבל לא יעזרו להביא להם מחליפים - וזה מה שהם באמת צריכים. לא יהיה גיוס של חרדים ללא סנקציות אישיות, והחוק המוצע מבקש לבטל את הסנקציה היחידה שיש כרגע בלי להציע חלופה כבדת משקל באותה מידה. מדינת ישראל חייבת יותר חיילים ולא יכולה לתמרץ אנשים שלא לשרת בצה"ל", מסר.
זעקת המילואימניקים הצעירים: "ערבות הדדית? קליפה ריקה"
הבוקר גם שלחו יותר מאלף לוחמים, חיילים וחיילות שהשתחררו לאחרונה וכבר קיבלו צו התייצבות למילואים, מכתב שבו דרשו מהממשלה לגייס מיד חרדים ולא לקדם חוקים שיקדמו לדבריהם השתמטות מצה"ל. המילואימניקים הטריים התאגדו תחת השם "כתף אל כתף", ומגיעים מכל רחבי המדינה, דתיים וחילונים.
"אנחנו פונים אליכם בנוגע לעוול המתמשך כלפינו, הלוחמים, כלפי האימהות שלנו שאינן ישנות מזה שנה בלילות וכלפי כל מה שאנחנו משאירים מאחור", כתבו לשר הביטחון יואב גלנט, לרמטכ"ל הרצי הלוי ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "טרם הספקנו לבקר את כל המשפחות של חברינו היקרים שנפלו בקרב ומיד גויסנו חזרה למילואים. למרות השחיקה הקשה אחרי שנה של לחימה, וההתמודדות הנפשית על אובדן חברים רבים, אנחנו נתייצב! תחושת השליחות והאהבה למדינה שלנו והמחויבות העמוקה שלנו לחברים שלנו בשדה הקרב - היא לא מטבע שאפשר לסחור בו. עם זאת התחושות הולכות ונהיות קשות מיום ליום, כאשר רבים מבני גילנו אינם מגויסים לצבא".
חותמי המכתב התייחסו גם לחוק המעונות שמקודם כעת. "בימים האחרונים מתקיים שיח ער בציבור הישראלי לגבי הכוונה לחוקק חוקים שיממנו השתמטות אברכים. אנו מזועזעים ומסתכלים על זה בשאט נפש", כתבו הלוחמים הצעירים. "איננו מזלזלים חלילה בערך לימוד התורה, להיפך, חלקנו בוגרי ישיבות, שגם בתנאי הלחימה הקשים ביותר מצאו את הרגע לשחרית וערבית. אנו מרגישים כי ההקרבה שלנו הופכת בימים אלה לכלי משחק פוליטי, שהערך 'ערבות הדדית' שכולנו גדלנו עליו, הופך לצמד מילים שהן קליפה ריקה.
"אנחנו קוראים לצבא הגנה לישראל לגייס את כל בני ישראל לצה"ל, ובאופן מיידי. אנחנו דורשים להימנע ממתן תמריצים כלכליים למשתמטים. אנחנו דורשים שבתמורה להקרבה שמקריב הדור שלנו, דור המלחמה, תפעל ההנהגה בהתאם לאינטרס הלאומי ולא זה הפוליטי. אנחנו מתחת האלונקה מבחירה אבל נגמרים לנו החברים. אנחנו קוראים לכם לעשות מעשה ולעמוד איתנו כתף אל כתף", כתבו עוד.
הם ביקשו גם להיפגש עם הרמטכ"ל הלוי, "שאחריו אנחנו מתייצבים לקרב בהינתן הפקודה 'אחריי'", וחתמו את המכתב במשפט הבא: "לדיראון עולם יירשם הפרק הזה בהיסטוריה של העם היהודי, כאשר חלק מבניו השאירו את אחיהם לבד בחזית להקיז את דמם לבד בשדה הקרב".
אחד ממקימי "כתף אל כתף" הוא יונתן שלו, לוחם ומפקד בן 22 שהשתחרר מיחידת מגלן לפני שבועות בודדים אך נקרא שוב למילואים. "שנה שלמה שאנחנו, החברים שלי ואני, לא שאלנו שאלות. עשינו את הכי טוב למען המדינה שלנו - ואנחנו מגלים שעושים פוליטיקה על גבינו, ועל חברינו שנפלו בקרב", אמר. "כולנו קיבלנו שוב צו 8 למילואים ואנחנו נתייצב, אבל המצב הזה שבו פוטרים מגזר שלם מהשתתפות על הגנת מדינת ישראל הוא לא פחות ממטורף. יש בישראל עשרות אלפי בני 18 שהמדינה פשוט פוטרת אותם מסכנות הלחימה, שלא ברור מתי תיגמר. לא ניתן שיעבדו עלינו, העברת כספים למעונות היא מימון השתמטות ופשוט ביזיון אחד גדול".
המתקפה של בנט, והמודל החלופי שהציע
עידו קרן, (22), גם הוא ממובילי "כתף אל כתף" ומיוזמי המכתב, משרת ביחידה מסווגת ונמצא במילואים כבר 10 חודשים, מאז שוחרר מסדיר. "הגענו למצב שבו אני במילואים 10 חודשים, אבא שלי בן 52 במילואים בתוך לבנון כבר כמה חודשים. החיים שלנו פשוט נעצרו, לא מתחיל לימודים, לא ניגש לפסיכומטרי, לא נעשה את כל מה שתכננו לשחרור. אנחנו תמיד נמשיך לשרת כשהמדינה תצטרך אותנו ואנחנו עושים את זה מתוך תחושת שליחות, אבל איפה כל היתר? למה מי שיושב למעלה נוטש אותנו בשדה הקרב? שיגייסו את כולם ועכשיו".
התנגדות עזה לחוק המעונות הביע הבוקר גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ש"מתחמם על הקווים" לקראת מערכת בחירות עתידית. "חבר כנסת או שר שיתמוך השבוע בחוקי מימון המשתמטים (או בשם השקרי: 'חוק המעונות'), שלא יעז שוב להראות פניו ולספר לנו כמה חשובים לו המילואימניקים", כתב בנט בפוסט ברשת X. "זה לא ייאמן שחברי כנסת מהקואליציה שוקלים לתמוך בחוק מביש (סבסוד מעונות למשתמטים) ש*לוקח* כספים ממשרתים ומעביר את זה לכיסי משתמטים. תרשמו בפניכם: אם החוק המחפיר הזה עובר, לא יתגייס אף אחד מאחינו החרדים. לא 10,000 ולא 3,000 וגם לא 300".
לדברי בנט, "החוק הזה מעדיף משתמטים על פני משפחות משרתים עם שני מפרנסים לקבלת הסבסוד. אז מי יתגייס!? אין לי טענה לציבור החרדי כאשר פוליטיקאים יוצרים מערך תמריצים שפשוט מונע מהם להתגייס. ואל תספרו לנו סיפורים על 'תוכניות' ו'מתווים'. ואיך 'בהדרגה ובטוב הם יתגייסו'. זה פשוט שקר, וכולכם יודעים את זה". הוא הודה שהוא עצמו תמך, עד טבח 7 באוקטובר, ב"וויתור על שירות צבאי" לחרדים כדי לקדם את התעסוקה שלהם, אבל הוא הדגיש כי עמדתו כעת שונה לחלוטין: "מאז המלחמה אנחנו במציאות חדשה לגמרי - צה"ל זקוק ל-20,000 חיילים".
עוד כתב ראש הממשלה לשעבר: "הסיבה היחידה שהחוק ההרסני הזה מקודם עכשיו היא שגולדקנופף הציב אולטימטום פוליטי. חברי הכנסת יודעים היטב שאם החוק עובר, לא יתגייסו חרדים, וכל הנטל בעשור הקרוב ייפול *רק* על כתפי המילואימניקים המועטים שגם ככה משפחותיהם כבר בקריסה". הוא הזכיר את כוונת הממשלה להאריך את שירות המילואים מ-18 ימים בשנה ל-42 ואת גיל הפטור ממילואים להגדיל ל-46, ועל חוק המעונות כתב: "זהו חוק אנטי-ציוני שדגל שחור מתנוסס מעליו... כמה מנותקים, אגואיסטים או מטורללים אתם, הח"כים, צריכים להיות כדי לתת לזה יד? שבענו מילים ודמעות. המבחן הוא בהצבעה".
סמוטריץ' בוכה בישיבת הסיעה, בשבוע שעבר: "הציונות הדתית משלמת מחיר מטורף במלחמה"
(צילום: ערוץ כנסת)
בנט הציע כחלופה "נוסחה" שלפיה "משרתים - מקבלים. לא משרתים - לא מקבלים" וקרא להקים חטיבות חרדיות לאורך גבולות ירדן וסיני, "כולל ישיבות סמוכות-גבול, כך שחיילים חרדים יוכלו לשמור על אורח חייהם ולפעול בנוהל 8-8-8. 8 שעות שמירה, 8 שעות תורה, 8 שעות שינה". הוא הציע גם לייצר מסגרות דומות להסדר עבור חרדים, ולהכיר בשירות מלא בזק"א, שירותי חירום ואיחוד הצלה כשירות אזרחי. "חבר כנסת שימכור את הלוחמים יישא אות קין על מצחו עד סוף חייו", סיכם.
ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) הגיב לפוסט של בנט וכתב: "אתה נפתלי בנט, שחתמת הסכם קואליציוני עם מנסור עבאס ורע"מ על תוספות תקציביות של מיליארדים בחינוך, ברווחה, במעונות, ובעידוד תעסוקה לנשים ערביות, ועוד תקציבי עתק לתמיכה בממשלתך, כשלא חברך עבאס ואף לא אחד מבוחריו יסכים להתגייס אי-פעם לצבא ואפילו לא לשירות אזרחי, קורא לפגוע בתעסוקת הנשים החרדיות. על כך אמרו חכמינו, היזהרו מן הצבועין".
התנגדות לחוק נשמעת גם ארגונים מהימין הפוליטי, ותנועת "אם תרצו" קראה ל"ח"כים שמגדירים עצמם ציוניים" להצביע נגדו. "אנחנו בשעה היסטורית לעם ישראל. מאות אלפים כולל רוב אנשי הצוות שלנו התגייסו, חלקם שירתו מעל 200 ומעל 300 ימים במילואים. אחינו החרדים חייבים, פשוט מוכרחים לשאת בנטל. עבור אלו שאינם מוכנים, בוודאי שמדינת ישראל לא יכולה ולא אמורה להמשיך ולממן הטבות. לימוד תורה הוא ערך קריטי במדינת העם היהודי, אך אין תקדים היסטורי לזניחת שדה הקרב תוך כדי שימוש בלימוד כקרדום לחפור בו", מסרו בארגון.
החלופה הזמנית לפטור, והתנגדות היועמ"שית
את חוק המעונות יזם כאמור ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה, לאחר שאפסו הסיכויים להתנות את אישור התקציב באישור חוק פטור מגיוס. על הצעת החוק חתומים כל חברי יהדות התורה וכן חברי כנסת מש"ס ומסיעות נוספות בקואליציה. הוא ידרוש לאפשר לסבסד מעונות יום לילדים רק לפי המצב התעסוקתי של אימם – כלומר, גם כשאביהם אינו עובד. במילים אחרות, החוק יאפשר לגברים חרדים לא לעבוד, כיוון שיקבלו מימון לחינוך ילדיהם במעונות, ובכך לאפשר להם תנאים נוחים יותר שלא להתגייס.
בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי "ביטול ההנחה במעונות יום ומשפחתונים לנשים עובדות, בזיקה לבני זוגם שבחרו להקדיש את חייהם ללימוד התורה, סותר את יסודות כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לא ייתכן שבמדינת היהודים נמנע מאימהות לצאת לעבוד ולהביא פת לחם לפי הטף".
הבוקר קבעה כאמור היועמ"שית בהרב-מיארה כי החוק אינו חוקתי, ובחוות דעתה שהוגשה לוועדת השרים לפני כמה ימים, היא ציינה שתכלית החוק היא לממן את הפטור של חרדים מגיוס, בניגוד לפסיקת בג"ץ שביטלה את מתווה הגיוס הלא-שוויוני של הממשלה. "במסגרת הניסיון 'לבטל' את ההשלכות הנובעות, ההסדר המוצע פוגע בשוויון בין הורים הנזקקים לסבסוד למעונות יום ובאופן אשר מעצים את הפגיעה בשוויון בנטל אל מול ציבור המשרתים", כתבה הבוקר היועמ"שית.
היא הסבירה שהחוק לא יכול להיחשב חוקתי אם המשמעות שלו היא עידוד של המדינה להימנע מגיוס בניגוד לצרכים של צה"ל ובניגוד לחובת השוויון בנטל. "ההצעה הנוכחית נכשלת בדיוק בכך", כתבה. לדבריה ההצעה גם "מתעלמת ממקומו של הגבר בתא המשפחתי, מאחריותו לחלוק עם רעייתו את עול הטיפול בילדים וגידולם, וממצבו התעסוקתי המשליך על הפניות שלו לטפל בילדיו". היא מדגישה כי "התעלמות זו יוצרת הפליה מגדרית הפוגעת בגברים עובדים, שלא יזכו כלל בסבסוד למעונות היום של ילדיהם, ככל שרעייתם איננה עובדת. כמו כן, היא מבוססת על הנחות יסוד מפלות לעניין תפקידן של נשים בטיפול בילדים במשפחה. שכן, בתרחיש שבו האב עובד והאם אינה עובדת לא יינתן סבסוד".
פורסם לראשונה: 12:40, 03.11.24
