מיכל פרנק, מנכ"לית משרד התחבורה בוועידת התחבורה
(צילום: נויל האריס, משי בן עמי, טל אזולאי)
מנכ"לית משרד התחבורה מיכל פרנק התייחסה הבוקר (שלישי) בוועידת התחבורה של ynet ו"ידיעות אחרונות" לקדנציה שלה יחד עם השרה מרב מיכאלי (העבודה) במשרד. "שינינו את השיח על תחבורה ציבורית, פרויקטים כמו הרכבת הקלה זה מרתון", אמרה פרנק. כשנשאלה על מיסוי הרכבים הפרטיים, השיבה: "המדינה והמשק כולו צריכים להיגמל מהמיסים ומההכנסות שמגיעות מרכב פרטי".
איך את מסכמת את הקדנציה שלך ושל מרב מיכאלי במשרד?
"אין ספק שהתחבורה הפכה להיות נושא הרבה יותר אקוטי מאשר כמה שנים אחורה. היעד שלנו היה להאיץ צמצום פערים והשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית. במדינה קטנה, המענה הוא בתחבורה ציבורית ובהסעת המונים".
התחושה היא שהצלחתם להפוך את הפירמידה, או להתחיל להפוך את הפירמידה? כי כולנו רואים שיש יותר פקקים, בתחבורה ציבורית אין נהגי אוטובוסים, הרכבות לא יוצאות לדרך כשמישהו רק רוצה. יש הצלחה, או ראשית הצלחה?
"יש הצלחה. שינינו את השיח על התחבורה ציבורית. עלינו לשפר את המענים מאוד, והמשימה הכי גדולה שלנו היא לשפר את העתיד, ההיצע והרציפות של תחבורה ציבורית. אין חלופה אחרת לכך. לראשונה, יותר מ-80% מתקציב המשרד הלך לתחבורה הציבורית, תשתיות, רכבות קלות בארבעת המטרופולינים. יש שינוי במדיניות, בתקציב, במבנה הניהולי במשרד.
אם להזכיר את הרכבות הקלות, הרכבת הקלה בתל אביב אמורה הייתה לצאת כבר לדרך. זה לא קורה ואין תאריך חדש. איפה הבעיה?
"הרכבת הקלה נמצאת בשלב הפינישים. הרכבות נוסעות, התשתיות נמצאות. אנחנו בשלבים האחרונים של אינטגרציה של המערכות. כשהיא תיסע באופן אמין ובטיחותי נמסור אותה לציבור. זה עניין של כמה חודשים, אני לא מתחייבת כי אני מחכה לתאריכים מנת"ע. כשנדע בוודאות נעדכן את הציבור. תשתיות כאלה זה מרתון - אירועים של 15-10 שנים, כשהמחויבות שלנו כאנשי מקצוע היא להעביר מקל מאחד לשני ולשרים הבאים ולהמשיך לדחוף במלוא המרץ לפתור בעיות תוך עבודה יד ביד עם הרשויות".
3 צפייה בגלריה
"אם האוטובוס עומד בפקק עם שאר הנהגים - אין סיבה לעלות עליו". נתיב תחבורה ציבורית בנתיבי איילון
(צילום: אבי חי)
הנת"צים עובדים?
"רכבות קלות הן פתרונות ארוכי טווח של 20-15 שנה, שבשבילם כולנו עומדים עכשיו בפקק. בטווח הקצר, הפיתרון שלנו הוא תחבורה ציבורית. כדי שנבחר לוותר על הרכב, חייבים לייצר רציפות ואמינות - אם האוטובוס עומד בפקק עם שאר הנהגים אין סיבה לעלות עליו. בדרך לירושלים לקחנו נתיב קיים, במקום לחכות שנים כדי שייבנה עוד מסלול, והקדשנו אותו לתחבורה ציבורית. יש 130 אוטובוסים בדרך לירושלים וקיצרנו להם את הזמן ב-26 קילומטר שצבענו ב25%. אנחנו רואים שאפשר לייצר רציפות ואמינות. אתמול נסעתי בקארפול, אספתי שני אנשים ונסעתי בנתיב תחבורה ציבורית".
קארפול זה משהו שדי נכשל בארץ. אין קארפול, אין "אובר". פרויקט הנסיעה השיתופית קרס.
"אני לא חושבת שהוא קרס. אני חושבת שקארפול, במובן הטכנולוגי, לא תפס. אבל שכנים, עמיתים לעבודה, אלפי אנשים שנוסעים לירושלים כל בוקר - תתארגנו ביחד. נתיב פלוס עובד, וזה תענוג לראות את זה. גם אין לנו ברירה, כי המדינה צפופה מדי. אם כל אחד ימשיך להתעקש להיצמד לרכב הפרטי שלו, פשוט נעמוד בפקקים".
למרות שהשאיפה של כולנו היא צמצום הפקקים, יש אינטרס סותר ביניכם לבין משרד האוצר בגלל הרווח ממכירת רכבים פרטיים.
"אני חושבת שגם המדינה וגם המשק כולו צריכים להיגמל מהמיסים וההכנסות שמגיעים מרכב פרטי, כי אנחנו באמת מדברים בשני קולות. משרד האוצר היום הוא שותף מלא שלנו. אי אפשר לנהל את משרד התחבורה בעשרות מיליארדים בלי לעבוד ביחד עם משרד האוצר, ואני שמחה שהוא שותף לחזון ולהבנה שהעתיד הוא בתחבורה ציבורית. אנחנו עובדים איתם על חיפוש אלטרנטיבות. אין מנוס, ואנחנו מתעקשים על תחבורה ירוקה. עד 2026 אנחנו רוצים להעביר מחצית מצי הקטרים של רכבת ישראל לנסיעות ירוקות".
את חוששת שהשר או שרה הבאים במשרד התחבורה לא יהיו שותפים למטרות האלה?
"אני לא נבחרת ציבור. נבחרי ציבור - תפקידם להניע את המדיניות. אני חושבת שכשמסתכלים על תשתיות לטווח ארוך, יש חשיבות ברציפות, ושינוי כיוון כל שנה-שנתיים זה לא טוב כמעט בשום תחום, זה לא סוד. אני מאמינה שאין ברירה ושנלמד לעבוד ביחד, והם ימשיכו את המדיניות הזו כי זה הפיתרון לכולנו. אחרת, נבנה אולי עוד תשתיות של כבישים אבל נעמוד בפקקים".
איפה את רואה את התחבורה הציבורית בעוד עשור בישראל?
"בנסיעות עירוניות, לא נראה אנשים שמזיזים את האוטו, אולי רק לנסיעות בסופי השבוע. בנסיעות בינעירוניות, אחנו בהשקעות עתק להוספת שירות באוטובוסים וברכבת - 50 מיליארד שקלים בעשור הקרוב. צריך להבין שהרכב הפרטי ישמש בעיקר את הפריפריה והאזור הכפרי, כי מה שלא נעשה לא נוכל לתת כיסוי מספיק אמין שייתן תחליף לרכב הפרטי".
