הקרב על הסמכויות והאזהרה מתוך המערכת: גורמים בכירים במערכת הביטחון מציינים כי החלטה על אזרוח המנהל האזרחי והעברת הסמכויות לאיש מטעמו של השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' עלולה להתפרש כסיפוח דה-פקטו.
אחד הגורמים התריע על השינוי בתוך הצבא ואומר כך: "השינוי העולה בשיח היומיומי, אשר בו כלל ההיבטים האזרחיים המצויים תחת המנהל האזרחי יעברו לידי איש אמונו של השר סמוטריץ', הוא דבר שעלול לגרום לנזק ושמרע את המצב הביטחוני". לדבריו, "הפרדה בין התחום האזרחי לתחום הביטחוני ביהודה ושומרון נשמעת כדבר תלוש מהמציאות, זאת, בעיקר, בשל העובדה שכל הנושאים האזרחיים וההחלטות הביטחוניות שזורים זה בזה, ובעלי השפעה רבה האחד על השני".
המחלוקת בין שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר סמוטריץ', שמכהן גם כשר במשרד הביטחון, הגיעה לשיאה שלשום במהלך העימות סביב פינוי הכרם בבנימין - והיא נובעת מהשינויים הדרמטיים שמתכנן סמוטריץ' לבצע במנהל האזרחי ביהודה ושומרון. על אף שמדובר בשינויים שלכאורה נוגעים להיבטים אזרחיים, ביו"ש לכל דבר יש השלכות ביטחוניות - וכל שינוי עלול להבעיר את השטח.
העימות וההתבצרות בכרם שפונה
לדיוני גיבוש ההסכמים הקואליציוניים מול אנשי הליכוד הגיעו אנשיו של סמוטריץ' כשהם מצוידים במשפטנים בינלאומיים ובראשי מנהל לשעבר. הם עברו סעיף סעיף ודרשו סמכויות נרחבות. לטענת גורמים שהיו סביב השולחן, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר שהדבר ניתן לביצוע, ולכן נחתמו ההסכמים. אלא שאז הגיע גלנט למשרד הביטחון, לצד גורמים צבאיים שהביעו התנגדות נחרצת. "לצבא יש מפקד אחד", טענו.
סמוטריץ' רוצה לאזרח את המנהל - להעביר ממנו למתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) את החלקים הצבאיים ולקבל גוף אזרחי לחלוטין שיעבוד תחתיו, למרות שמדובר בחיילים. אנשי סמוטריץ' הסבירו שאין בעיה בכך שחיילים יקבלו הוראות משר במשרד הביטחון, וטענו שבהמשך המטרה היא להציב אזרח בתפקיד ראש המנהל האזרחי.
בהקשר הזה מסבירים גורמי ביטחון בכירים כי "השאלה שצריכה להישאל היא כיצד הזירה הבינלאומית תגיב. כידוע, כבר הופצה טיוטה לחברות מועצת הביטחון של האו"ם בנוגע להחלטה להסדיר תשעה מאחזים בלתי-חוקיים. גם תחום זה הוא חלק ממנעד השיקולים הרחב עליו אמון המנהל האזרחי - וגם הוא לא נלקח בחשבון במסגרת ההחלטה".
4 צפייה בגלריה
המאחז גבעת הראל, שיוכשר. אי-אישור בנייה לפלסטינים ייצר מתיחות באזור
(צילום: מועצת בנימין)
אותם גורמים מזהירים מפני התנהלות הפלסטינים בגדה, אם יאוזרח המנהל, ואומרים: "יש סבירות גבוהה שהצד הפלסטיני יראה את הדבר כהפרה בוטה של הסכמי אוסלו. הרי ביהודה ושומרון מצויה בנוסף האוכלוסייה הפלסטינית, אשר גם היא נמצאת תחת אחריות המנהל האזרחי בשטחי C".
תוכנית סמוטריץ'
המהפכה המתוכננת של סמוטריץ' מתמקדת בארבעה תחומים עיקריים: הראשון שבהם הוא הסמכות על ועדת התכנון העליונה לבנייה בהתנחלויות – הוועדה שדנה ומאשרת תוכניות בנייה ביו"ש. בשבוע הבא צפויה הוועדה לקדם בניית כ-9,500 יחידות דיור. מדובר בכמות עצומה. במשך תקופת נתניהו-טראמפ כולה כונסה הוועדה ארבע פעמים ואושרו כ-10,000 יחידות דיור. כעת זה נעשה בכינוס אחד בלבד.
בנוסף, בניגוד לשר הביטחון הקודם בני גנץ, סמוטריץ' לא צפוי לאשר לפלסטינים בנייה בשטחי C. אנשיו הסבירו שגם אם יאושרו לפלסטינים תוכניות בנייה באזורים אלה, הם יהיו מי שיתכננו אותן ולא הפלסטינים. אלא שלטענת גלנט וגורמי הביטחון, כל אישור של תוכנית בנייה ליהודים - ומנגד אי-אישור לפלסטינים - עלול לייצר מתיחות ביטחונית לא קטנה.
הסעיף השני בתוכנית סמוטריץ' הוא קבלת האחריות על הייעוץ המשפטי, על קידום ושינוי צווים ועל תשובות המדינה לבג"ץ. בימים אלה סמוטריץ' כבר מקים מנהלת הסדרה - גוף שיטפל בסוגיות משפטיות-קנייניות של קרקעות ביו"ש ויוציא לפועל מהלך הסדרתי רחב של הכשרת "ההתיישבות הצעירה" - וכך יוכשרו עשרת המאחזים שאושרו השבוע בממשלה. על פי גלנט וגורמי הביטחון, כל הכשרת מאחז, ביטול צו דוגמת פינוי הכרם שדרש שלשום סמוטריץ' או שינוי תשובה לבג"ץ כמו במקרה פינוי הישיבה בחומש - עלולים להבעיר את השטח.
4 צפייה בגלריה
אבו מאזן ומזכיר המדינה האמריקני בלינקן. שינוי ביו"ש עלול לגרום למתיחות עם האמריקנים
(צילום: רויטרס )
כך בדיוק גם לגבי הנושא השלישי שנכלל בתוכנית סמוטריץ' - השליטה על המעברים. אלפי פלסטינים עוברים מדי יום בין שטחי יו"ש לישראל וכך גם סחורות, והמעברים מהווים צינור אוויר כלכלי חשוב עבור הפלסטינים. המעברים, לצד אישורי העבודה לפלסטינים, הם אחד הכלים הדרמטיים בטיפול בטרור והשליטה עליהם היא משמעותית ביותר. "במקום שיש כלכלה אין טרור", הסביר קצין בכיר. "המעברים מייצרים כלכלה, והם סוגיה ביטחונית לחלוטין".
גם החלק הרביעי בתוכנית סמוטריץ', העברת כל הטיפול בנושאי תשתיות, חינוך, תעבורה, איכות סביבה ועוד לידיים אזרחיות שיפעלו מול משרדי הממשלה, מעוררת התנגדות במערכת הביטחון. החשש הוא שבעיניים בינלאומיות מהלך שכזה ייראה כסיפוח בפועל. לטענת גורמים במשרד הביטחון זה עלול להתפרש כביטול השליטה הצבאית ביו"ש, מה שיגרור מתיחות מול האמריקנים – מתיחות שתשפיע ישירות על ביטחון המדינה.
