הריאיון באולפן ynet עם השר בן גביר
(צילום: ירון ברנר)
- הצעת החוק של ח"כ פוגל: חסינות משפטית על פעולות שהתבצעו במהלך פעילות מבצעית
- היועמ"שית הזהירה: החוק יהפוך חיילים לפושעי מלחמה
- הקואליציה החליטה לדחות את הדיון בוועדת השרים בחודש
- בן גביר: "היא רוצה להיות ראש ממשלת על"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הזהירה הבוקר (ראשון) מהצעת החוק שעלולה להפוך את חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון לפושעי מלחמה, והקואליציה החליטה כי הדיון בו בוועדת השרים לחקיקה יידחה בחודש. ההצעה של ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, שפורסמה לראשונה ב-ynet, נועדה להעניק לכוחות הביטחון חסינות משפטית על פעולות שביצעו במהלך פעילות מבצעית או פעילות נגד מעשה טרור.
- לקריאת חוות הדעת המלאה של היועמ"שית - לחצו כאן
הצעת החוק של ח"כ פוגל עלולה לגרום לכך שמוסדות משפט וזכויות אדם בינלאומיים יתבעו את ישראל בקלות. לכן, כדי לשמור על מעמדה המדיני והמשפטי של ישראל, מתנגדת היועמ"שית להצעה - ועל רקע אזהרה שפרסמה לוועדת השרים לחקיקה, החליטה הקואליציה כאמור לדחות את הדיון בה בחודש.
"לאורך השנים פותחו במדינת ישראל מנגנונים שונים שנועדו לאזן בין האתגרים המאפיינים פעילות מבצעית לבין חשיבותה של החובה לחקור מקרים של שימוש בלתי חוקי או בלתי תקין בכוח על-ידי כוחות הביטחון", נכתב בחוות הדעת מטעם היועמ"שית, שעליה חתומים שלושה מהמשנים שלה – עו"ד עמית מררי, עו"ד גיל לימון ועו"ד גיל-עד נועם. "החסינות כפי שמוצעת משנה באופן מהותי את נקודת האיזון, ומביאה בכך לפגיעה בזכויות האדם ובאינטרסים חיוניים אחרים. הצעת חוק זו אינה הכלי המתאים לשמירה על אינטרסים חשובים אלו, והיא סוטה מהעמדה של ממשלת ישראל שאימצה את הדוח ליישום המלצות ועדת טירקל (משט המרמרה – ט"צ)".
3 צפייה בגלריה
"כוחות הביטחון נשארו חשופים לאישומים פליליים". ח"כ צביקה פוגל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מה קובעת חוות הדעת של היועמ"שית? "הטלת חסינות עלולה להביא לסיכון משמעותי לציבור ולמדינת ישראל, ועלולות להיות לה משמעות מרחיקת לכת על אופן פעולתו של המשטר בישראל, ביחסים שבין הפרט לבין נציגיו המובהקים של השלטון, קרי – גורמי הביטחון לובשי המדים. ההצעה מייצרת אף סיכון לאנשי כוחות הביטחון עצמם, שיהיו חשופים לחקירה ולהעמדה לדין פלילי בחו"ל וכן לסיכון משמעותי יותר לחייהם ולשלמות גופם במסגרת פעילותם המבצעית".
בחוות הדעת הזהירה היועמ"שית גם מפני חסינות מוחלטת מפני כמעט כל עבירה של איש כוחות הביטחון בתפקידו. "ככלל, לא תוכל הוועדה להסרת חסינות לקבוע אם המעשה נעשה מתוך זדון או בחוסר תום לב – מונחים שאינם ברורים כשלעצמם. לכך מצטרפת גם העובדה שמדובר בוועדות שמורכבות ברובן מגורמים שאינם משפטיים אלא יוצאי גופי הביטחון עצמם, כך שלוועדות אלה לא תהיה המומחיות המקצועית לבחון את קיומו של הרכיב הנפשי ואת שאלת התגבשותם של יסודות העבירה", נכתב. מכאן, שההצעה לא תשיג איזון בין הצורך להעניק גיבוי לכוחות הביטחון לבין ניצול החסינות לצורך ביצוע מעשים פסולים".
בן גביר: "היא רוצה להיות ראש ממשלת על"
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר בריאיון לאולפן ynet כי שמע על חוות הדעת של היועצת דרך התקשורת – והאשים אותה ברצון להיות ראש הממשלה. "היא בעצם רוצה להיות ראש ממשלת על. הנה, אנחנו מתבשרים דרך התקשורת, אפילו לא בצורה מסודרת, דרך הכותרת ב-ynet, שהיא גם מתנגדת לחוק חסינות לחיילים. כל דבר שאנחנו מציעים. עם כל הכבוד, היא לא המשפטנית היחידה בישראל ויש שחושבים אחרת, לא פחות מקצוענים ממנה".
מה אומרת הצעת החוק? לפי הצעת החוק של ח"כ פוגל, החסינות תוענק ללוחמים ולמפקדים שהיו מעורבים באירוע מבצעי או אירוע טרור. אולם היא אינה כוללת חסינות כאשר מתעורר חשד לעבירות של גניבה, ביזה, השחתת ציוד, לקיחת שוחד, התעללות, השפלות ואלימות כלפי עוברי אורח בלתי מעורבים. החסינות תהיה ניתנת להסרה על ידי ועדה שימנה שר הביטחון ותפקידה יהיה לבחון הסרת חסינות במקרים בהם יתעורר חשד שאיש כוחות הביטחון פעל בחוסר תום לב או בזדון.
בנוסף, תוקם ועדת ערר שתבחן ערעורים על החלטת הוועדה להסרת חסינות. "כך יבוצע איזון ראוי בין הרצון להעניק גיבוי לכוחות הביטחון בהתמודדותם המבצעית המורכבת, ובין החשש מניצול ההסדר הקיים לשם ביצוע מעשים פסולים", לשון ההצעה.
ח"כ פוגל הזכיר כי למרות חוק המאבק בטרור, שנתן בידי הרשויות אמצעי הרתעתי ומשפטי מתקדם למלחמה בטרור, "נראה כי כוחות הביטחון נשארו חשופים לאישומים פליליים ולדיונים משפטיים, שבהם מתייחסים אליהם כאחרוני הפושעים ולא מייחסים חשיבות לכך שמדובר באנשי כוחות הביטחון שמחרפים נפשם בכדי להגן על אזרחי מדינת ישראל".
לטענתו של ח"כ פוגל אנשי כוחות הביטחון נדרשים להיות נחושים במשימתם ועליהם לבצע כל משימה, מורכבת ככל שתהיה, ללא דופי. עם זאת, פעמים רבות המשימה מעמידה אותם במצבים מורכבים מבצעית וערכית, ושאלות של דילמות לחימה, מוסר וטוהר הנשק צצות תוך כדי אירועים מבצעיים. איש כוחות הביטחון המצוי ב"ערפל קרב" נמצא בתנאי אי-ודאות ולחץ רב, כשאחריות רבה מוטלת על כתפיו במציאת מענה מיידי.
לדבריו, סיטואציה זו עשויה ליצור מצבים כמעט בלתי אפשריים, שבהם יתקשה הלוחם להכריע בצורה מושלמת. כך לעיתים, עם שוך הקרבות מוצא עצמו הלוחם נבוך נוכח חקירות ואישומים פליליים בשל תפקודו והחלטות שגויות שקיבל במהלך האירוע. אימת דין זו יוצרת אצל החיילים תחושה שהם חייבים עורך דין שילווה אותם ביציאה לפעולות מבצעיות או בבואם לנסות למנוע אירוע טרור - מצב זה פוגע קשות במוטיבציה של המשרתים בשירות הביטחון.
ח"כ פוגל הוסיף כי "לא ניתן להשלים עם מצב שבו איש כוחות הביטחון המסיים למלא את תפקידו באירוע מבצעי, מובל באזיקים מזירת אירוע. לא ניתן להשלים עם מצב שבו אנשי כוחות הביטחון נחקרים בחקירות ממושכות תוך עינוי דינם, כאשר ההחלטות בענייניהם מתקבלות על-ידי משפטנים ולא קצינים בעלי ניסיון קרבי שחוו אירועים דומים".
כיום, בזכות יוקרתו של בג"ץ וחקירות הפרקליטות הצבאית, נמנעים בית הדין הבינלאומי וכן טריבונלים בינלאומיים מלהאשים את חיילי וקציני צה"ל בפשעי מלחמה בשם העיקרון המשפטי - "משלימות". על פי עיקרון זה, אם מוסדות החקירה העצמאיים של המדינה, שמקבלים גם גיבוי מבג"ץ, חוקרים פעולות שנויות במחלוקת - בית הדין הבינלאומי סומך על החלטתם ונמנע מלתבוע את ישראל בחו"ל. היועמ"שית בהרב-מיארה ציינה גם את העיקרון הזה בחוות דעתה.
פורסם לראשונה: 04:56, 12.03.23
