כבר שנים שקטאר, האמירות הקטנטנה והעשירה בנפט במפרץ הפרסי, נהנית ממשקל דיפלומטי לא פרופורציונלי לגודלה. לישראלים היא מוכרת כמובן מהכספים שהיא מזרימה לחמאס ולרצועת עזה, אך דוחא מעורבת בעוד משברים ומחלוקות ברחבי העולם. האחרון שבהם, זה שמתחולל כעת באפגניסטן, סיפק לה הזדמנות פז להוכיח את יכולות התיווך שלה – וכעת היא קוצרת שבחים על הסיוע הרב שסיפקה למערב במבצע החילוץ הבהול שלו מקאבול, לאחר עלייתו הפתאומית של הטליבאן לשלטון.
את הסיוע הזה הצליחה קטאר לספק בעקבות הקשרים ההדוקים שפיתחה לאורך השנים עם הטליבאן. את שעריה פתחה קטאר לארגון הטרור כבר ב-2013, אז הזמינה את מנהיגיו הגולים לדוחא, על מנת להקים שם לשכה מדינית – במהלך שזכה לברכת הנשיא האמריקני דאז ברק אובמה. אותה לשכה מדינית של הטליבאן בדוחא הייתה זו שייצגה אותו במשא ומתן שהתנהל בתקופתו של הנשיא דונלד טראמפ, ואשר בשנה שעברה הוביל להסכם בין הטליבאן לארה"ב על נסיגתה מאפגניסטן. בחסות הנסיגה זו, שהנשיא הנוכחי ג'ו ביידן התעקש להוציא לפועל, הצליחו האיסלאמיסטים להשתלט במהירות הבזק על רובה המוחלט של אפגניסטן.
ההשתלטות הזו הפתיעה את ארה"ב ואת מדינות המערב, והן נאלצו לפתוח במבצע חילוץ בהול מנמל התעופה בקאבול, הן של אזרחיהן והן של אפגנים שסייעו לכוחות נאט"ו במאבק בטליבאן, וחששו מנקמתו. כאן קטאר נכנסה לתמונה, והיא ניצלה היטב את "הקו החם" שלה מול הארגון. גם העובדה שהבסיס האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון שוכן בשטחה סייע: לפי סוכנות הידיעות AP, כ-40% מכלל עשרות אלפי הזרים והאפגנים שהוטסו ברכבת האווירית מקאבול הונחתו כתחנת ביניים בקטאר.
דוחא סייעה לא רק באופן פסיבי במבצע החילוץ, אלא שלחה לקאבול מטוס משלה ומאות חיילים. לדבריה היא חילצה משם כ-1,500 בני אדם, בהם בנות מפנימייה אחת, קבוצה של תלמידות אפגניות שהיו חברות בצוות רובוטיקה ועיתונאים מכלי תקשורת בינלאומיים. השגריר הקטארי בקאבול, סעיד בן מובארק אל-חיארין, ליווה באופן אישי חלק מהמפונים, וסייע לשיירות האוטובוסים שלהם לנווט בין המחסומים שהקימו לוחמי הטליבאן ברחבי העיר, וכן דרך מחסומים שהקימו כוחות נאט"ו בנמל התעופה – שבשעריו התקבצו המוני אפגנים מבוהלים שקיוו להימלט מארצם.
החילוץ הבהול שהובילו האמריקנים מקאבול הוכרז אמנם על ידי הנשיא ביידן כ"הצלחה יוצאת מן הכלל", אך הוא לווה בכאוס רב – גם בבסיס האמריקני אל-עודייד שליד דוחא, שבו שוכנו באופן זמני רבים מהאפגנים שחולצו. הם שהו בהאנגרים לא-מאווררים בבסיס, השוכן באמצע המדבר, ורבים נאלצו לישון על הרצפה. בשלב מסוים התמלאו ההאנגרים הללו עד אפס מקום, והאמריקנים השעו לכמה שעות את הטיסות מקאבול בשיאו של המבצע, ב-20 באוגוסט. מדינות סמוכות, כמו איחוד האמירויות ובחריין, קיבלו אלפי מפונים כדי להפחית את העומס בבסיס האמריקני בקטאר.
ז'נבה של המזרח התיכון
דוחא עצמה לא מתכוונת לקלוט את רוב האפגנים שחולצו דרכה, וממנה ממשיכים למדינות במערב. היא הודיעה שכן תקלוט כמות קטנה של פליטים, בהם קבוצת נשים שלהן היא הציעה מלגות אקדמיות על מנת שיוכלו להשלים את לימודיהן. קטאר מארחת חלק מהפליטים במתחמי הדיור שהקימה עבור גביע העולם בכדורגל, שייערך בה בשנה הבאה.
הסיוע הרב שסיפקה קטאר במבצע החילוץ הביא לה כאמור שבחים רבים, והנשיא ביידן הודה באופן אישי לשליטה בן ה-41, האמיר תמים בן חמד אל-ת'אני. לפי הבית הלבן, בשיחת הטלפון בין שני המנהיגים אמר ביידן לאל-ת'אני כי הרכבת האווירית מקאבול לא הייתה יכולה להתקיים ללא הסיוע הקטארי.
כעת, לאחר שאחרון החיילים האמריקנים עזב את אפגניסטן, ממשיכה דוחא לשמר את קשריה עם הטליבאן – ושלחה צוותים טכניים שסייעו לו לפתוח מחדש את נמל התעופה בקאבול. אתמול הודיעה כי הנחיתה שם משלוח ראשון של סיוע הומניטרי, בצל אזהרת האו"ם על כך שחצי מכלל 40 מיליון תושבי אפגניסטן, כולל עשרה מיליון ילדים, זקוקים כעת לסיוע הומניטרי. קטאר הודיעה כי תשלח בימים הקרובים עוד כמה משלוחי סיוע לקאבול.
לצד הסיוע בשטח, דוחא ממשיכה לתווך בין המערב לטליבאן – וכמה מדינות, כולל בריטניה, הודיעו כי יעתיקו את השגרירויות שלהן מאפגניסטן לבירתה של האמירות המפרצית. שורה של מנהיגים מהעולם הגיעו לקטאר או יגיעו אליה בימים הקרובים, והיום ינחת שם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן. שר החוץ הבריטי דומיניק ראב, שקרא לאחרונה לנהל מגעים מול הטליבאן, ביקר גם הוא בקטאר, ואמר כי דוחא הינה "שחקן משמעותי" במשבר. את שליטה אל-ת'אני כינה "חבר".
"הקטארים השיגו מוניטין של מתווך ישר, שמוכן לסייע לצדדים יריבים למצוא דרך לסיים את הסכסוכים הללו", הסביר בשיחה עם סוכנות הידיעות AFP קולין קלארק, חוקר בכיר במכון המחקר סופאן. "אני חושב שמה שקטאר השיגה מזה הוא הכרה גוברת בכך שדוחא הוא המקום שבו אפשר לעשות עסקה. היא הפכה להיות הז'נבה של המזרח התיכון, מקום שבו צדדים יריבים יכולים למצוא קרקע שווה".
התמכרות לתשומת לב?
עלייתה של קטאר לקדמת הבמה הבינלאומית עומדת בניגוד מסוים ליחסים העכורים-יחסית שלה מול שכנותיה באזור: רק בינואר האחרון הסכימו סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים לחדש את היחסים שלהן עם האמירות הקטנטנה, שבה רק 300 אלף אזרחים וכ-2 מיליון תושבים נוספים הם זרים בעלי אשרת עבודה. החרם שהסתיים בתחילת השנה הוכרז ב-2017 על ידי שכנותיה של קטאר בטענה כי היא משתפת פעולה עם ארגוני טרור ועם איראן, טענה שאותה היא מכחישה.
למרות ההשפעה הגוברת שלה, יש מומחים המותחים ביקורת על דוחא, בשל מה שהם רואים ככישלונה לחזות את מבצע הכיבושים המהיר של הטליבאן – שעמד בניגוד להבטחות שסיפקו לה נציגיו הפוליטיים של הארגון, בלשכה שלהם בקטאר, ולפיהן הארגון יסכים לחלוק את השלטון עם הממשלה הפרו-מערבית בקאבול.
כמה מומחים סבורים כי כעת, אחרי הניצחון של הטליבאן, יכולת ההשפעה של קטאר על הארגון תיחלש. דייוויד רוברטס, חוקר מקינגס קולג' בלונדון, הביע ספק ביכולתם של נציגי הטליבאן בדוחא לשמר את מעמדם בארגון. כמה מנהיגים שם כבר עזבו את קטאר וחזרו לאפגניסטן, בהם גם ראש הלשכה המדינית של הארגון, מולא עבדול ראני ברדר, שלפי הדיווחים מקאבול צפוי להתמנות למנהיג בפועל של אפגניסטן.
כמו הקשרים שמנהלת קטאר עם ארגונים כמו חמאס, גם קשריה עם הטליבאן מעוררים עליה ביקורת. מייקל רובין, ממכון המחקר האמריקני "אנטרפרייז", האשים את דוחא במתן לגיטימציה בינלאומית לטליבאן, כמו גם גישה לכספים ממקורות שונים. "יש גבול להשפעה של קטאר", הוא אומר. "תשומת לב יכולה להיות ממכרת, וקטאר גם מכורה לתשומת לב וגם מחפשת אחר רלוונטיות".
שלטונות קטאר מודים אמנם כי קשריהם מול הטליבאן מגדילים את השפעתם הבינלאומית במשבר, אך טוענים כי לא זו הסיבה שלשמה הם משמרים את הקשרים מולו ומסייעים בתיווך מול המערב. "אם מישהו חושב שזה רק בשביל הישגים פוליטיים, תאמינו לי שיש דרכים טובות יותר לעשות יח"צ מאשר לסכן את אנשינו בשטח, דרכים הרבה יותר קלות מאשר הלילות חסרי השינה שהיו לנו בשבועיים האחרונים, דרכים הרבה פחות מסובכות מאשר להשקיע את זמננו בחיפוש אחר כל ילד וכל אישה הרה", אמרה בשבוע שעבר לולווה אל-חאטר, עוזרת של שר החוץ הקטארי.
פורסם לראשונה: 23:54, 05.09.21