מעמיק הקרע בין ראשי המועצות האזוריות בגליל לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומינהל התכנון סביב סוגיית פיתוח - או לשיטתם הערמת הקשיים על הפיתוח - של היישובים היהודיים באזור. בראש המאבק עומדים ראשי המועצות משגב, גליל תחתון, עמק יזרעאל ומטה אשר, הדורשים מראש הממשלה בנימין נתניהו להוביל שינוי במדיניות הלאומית של העשורים האחרונים, שלטענתם מבקשת למנוע כל התפתחות של יישובים יהודיים, ומנגד פועלת לפתח בהיקפים גדולים את היישובים הערביים הסמוכים.
ראש המועצה האזורית משגב דני עברי אמר ל-ynet ששר השיכון יצחק גולדקנופף ומנכ"ל רמ"י יענקי קוינט "מנותקים לחלוטין מהמהות של ההתיישבות בגליל ומתייחסים לפיתוח האזור כעסק נדל"ני בלבד". ראש המועצה האזורית גליל תחתון ניצן פלג הוסיף: "המרקם היהודי לא מתפתח בגלל מוסדות התכנון. ברגע שבצד השני (ביישובים הערביים, י"ק) יש בנייה נרחבת, חוקית ולא חוקית, המחירים שלה מאוד נמוכים, אז היהודים נעלמים מהגליל".
עברי ופלג מסכימים שעל המדינה להמשיך לפעול לתיקון העוול שגורם משבר הדיור בחברה הערבית, ולהכשיר שטחי בנייה ביישובים ערביים, אך לטענתם, יש לשים סוף למה שהם מגדירים כאפליה המונעת פיתוח התיישבות יהודית. "ייהוד הגליל הוא לא מהלך גזעני", אומר פלג. "זו מדינה יהודית. צריך לאפשר לכפרים ולערים הערביות להתפתח, זה חשוב מאוד, אבל לא צריך להגביל יהודים".
ראשי המועצות בגליל טוענים שמערכות התכנון בישראל, ובעיקר ברמ"י שאמונה על ניהול קרקעות המדינה, מובילות מדיניות תכנון נרחבת להסדרת בנייה בלתי-חוקית והרחבת ההתיישבות ביישובי המיעוטים בגליל, שסבלו לאורך שנים מחוסר תכנון ומצוקת דיור חריפה. בהתאם, ניתנו הטבות בשווי מיליוני שקלים ואושרו תוכניות מתאר רבות, גם על חשבון שטחים ירוקים ושמורות טבע כדי לענות על המצוקה בתחומם. מנגד - יישובים יהודיים בגליל לא נהנים מהטבות או מהקלות דומות, ומחירי הקרקעות יקרים בהרבה. הדבר מקטין את המשיכה של יהודים להתיישב באזור, והאוכלוסייה ביישובים היהודיים מצטמצמת.
בסיור שערכו בימים האחרונים בגליל חברי הכנסת אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) ואברהם בצלאל (ש"ס) עם פעילי ארגון "לב בגליל", התייצבו השניים לצד המאבק. "הורדת חסמי בנייה במרחב הכפרי לצד פיתוח אזורי תעסוקה וצמצום הפערים בשירותי הבריאות, הם הכרחיים לקידום וחיזוק ההתיישבות הכפרית בגליל", אמר ח"כ שוסטר. "העבודה צריכה להתבצע בשיתוף פעולה בין האופוזיציה לקואליציה למען הדורות הבאים".
אל הקולות הקוראים לשינוי המציאות הצטרף לאחרונה אלוף (מיל') מוטי אלמוז - לשעבר ראש אכ"א, דובר צה"ל וראש המינהל האזרחי - שפרש מצה"ל לפני כשנה ומאז עוסק בחקלאות ביישוב מגוריו מגדל שבגליל התחתון. "אנחנו בדרך שלא מובילה לשום מקום מול אפליה גדולה במדיניות התכנון המונעת מיהודים לגור בגליל", הוא מתריע בשיחה עם ynet.
הוא תקף את הפקידים האמונים על ניהול קרקעות המדינה ואמר: "מי שפועל כך לא יכול להיות פקיד מדינה. לא מסתדר לי כיצד אדם המוגדר 'עובד בשירות הציבורי' גורם לאפליה גדולה כזאת. אנשים ששולחים את ילדיהם ללשכת גיוס לא יכולים לקבל את הסירוב מהמדינה להתפתחות טבעית ביישוב מגוריהם. אפשר לחזק את עכו ונוף הגליל וזה חשוב, אבל לא ייתכן שיהיה אסור לגור בהתיישבות הכפרית. אין לי מושג איך הגענו למצב שדווקא ממשלות הימין הובילו את המדיניות הזאת במשך שנים. ההתיישבות בגליל היא לא עניין של ימין ושמאל".
בישיבת הממשלה השבוע המשיך השר גולדקנופף במאמציו להגן על מדיניות משרדו, והבהיר במכתב שהפיץ בין השרים – ויועד בעיקר לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' - כי רק הוא זה שיוביל את מדיניות הממשלה בפיתוח ועידוד ההתיישבות באזורי העדיפות הלאומית, בהתאם לסמכותו. הוא התייחס לסוגיית "ייבוש" ההתיישבות היהודית בגליל וטען כי האשמות המוטחות ברמ"י ובמינהל התכנון בישיבות הממשלה בשבועות האחרונים הן "טענות סרק וללא היגיון המטילות דופי בהתנהלות הרשות ובמניעיה".
גולדקנופף נגד סמוטריץ'
הרקע לעימות בין שר השיכון לבין ראש הממשלה ושרים נוספים בליכוד ובציונות הדתית הוא בסדרת מאמצים שמובילה שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, לצד שרים נוספים ובתמיכת נתניהו, לעידוד התיישבות יהודית בגליל באמצעות שינוי חקיקה ותקנות המגבילות את התפתחות היישובים הכפריים, ומונעות מתן סבסוד לקרקעות ביישובים בדומה לאלו שניתנים ביישובים הערביים. במכתבו האשים גולדקנופף את סמוטריץ' בכך שהוא "מהווה חסם מרכזי בהוצאה לפועל של תוכניות דיור איכותיות". הוא קבע כי "רשות מקרקעי ישראל בראשותי עושה כל שלאל ידה כדי להגדיל את היצע הקרקעות ובשנתיים האחרונות עברה בעשרות אחוזים את היעדים שקבעה לה הממשלה".
במועצה אזורית משגב טוענים כי גולדקנופף הציג במכתבו טבלאות ונתונים על מחירי הקרקע ביישוב, אלא שאלה עברו מניפולציה. לדבריהם, נתונים אלה אחראים למצג שווא שלפיו מחירי הקרקעות למתיישבים היהודים נמוכים באופן יחסי למחירי הקרקע במגזר העירוני. "ההטעיה בטבלה היא כפולה ומכופלת מאחר שגולדקנופף בחר להציג נתונים מלפני שמונה שנים ולא שומות קרקע מהשנים האחרונות", אמר ראש המועצה דני עברי.
ראש מועצת גליל תחתון פלג מוסיף: "ביישוב קהילתי, מושב או קיבוץ - לבנות בית על מגרש עולה כשלושה מיליון שקל. לרוב אין לזוגות מיליון שקל להביא מהבית. זה הופך את המרחב הכפרי לאתר נופש למי שיכולים להרשות לעצמם לקנות בית קיט או להשכיר אותו לווילות אירוח".
פלג מאשים שמחירי הקרקע הגבוהים ביישובים יהודיים, עד פי שמונה ממחירי קרקע זהה ביישוב ערבי, נובעים מכך ש"האינטרס של רמ"י הוא רק כסף. עד 2020 הכניסו למדינה בין 11-10 מיליארד שקל בשנה משיווק קרקעות ובשנתיים האחרונות שילשו את הסכום. זו הפרה החולבת של משרד האוצר".
לדבריו, ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד הבינוי והשיכון דורשים את הרחבת היישובים לגובה מבלי לחרוג מקווי הגבולות שלהם, וכך, על כל דונם אדמה, ייבנו בצפיפות שש יחידות דיור: "רמ"י נמדדת במספר יחידות הדיור שנבנו ולכן אין להם בעיה שכל המרחב הכפרי והצביון הקהילתי והיהודי ייפגע. יש לשמר את מוסד ועדות הקבלה, כי צביון קהילתי הוא נכון לכולם – ליהודי חילוני, לדתי, מוסלמי, דרוזי או נוצרי. זה לא סותר שכנות טובה שהיא חשובה. אבל כמו שבכפר כנא או טורעאן לא ישמחו לראות שכונה יהודית צומחת בתוכם, גם בקיבוץ ובמושב רוצים לחיות ולשמור על הקהילה שלהם".
מה אנחנו, הקופה של רמ"י?
במכתבו לשרים, טען גולדקנופף כי דווקא המועצות האזוריות בגליל הן האשמות במצבן, מאחר ש"כל הניסיונות של רמ"י להרחיב את היישובים בשנים האחרונות נתקלו בהתנגדות עזה של היישובים ושל המועצה - ולא בשום צורה ואופן עקב היעדר ביקוש לגור באזורים אלה. ביישובי משגב מתוכננות כ-4,000 יחידות דיור, אשר טרם שווקו למרות פניות חוזרות ונשנות של רמ"י להאצת השיווק".
עברי אומר מנגד כי מדובר במספר מגמתי שמתייחס לתוכנית מתאר ארצית כוללנית ואינו משקף נאמנה את המציאות בפועל ולא מתייחס לאינטרס של שימור מרקם היישובים: "רמ"י דורשים שנקים בניינים ביישובים הכפריים ונשנה את האופי שלהם. אנחנו עוסקים בבינוי קהילתי ולא נסכים לאפשר ליישוב לגדול בכל שנה בקצב של 50%, אלא בגידול קבוע של 10% במספר התושבים בו, כדי לשמר את האופי שלו ולא להפוך אותו לפרויקט נדל"ן עירוני לשם הגדלת הקופה של רמ"י.
"עד לפני 15 שנה היינו רגילים לגדול ב-5 עד 10% בשנה, ובכל חמש שנים להכפיל את היישוב. אבל אז הפסיקו לתת לנו לגדול החוצה ולתכנן הרחבות והמינהל התחיל להעלות את המחיר. אנשים שרוצים לגור פה מחפשים בית קרקע ביישוב קהילתי נחמד וסביר עם איכות חיים. אנחנו מעוניינים לקלוט עלייה ותושבים ממרכז הארץ ולהחזיר את ילדינו שלא מסוגלים לקנות כאן קרקע, אבל כל זה יכול להיעשות רק אם רואים בהתיישבות כאן כערך".
לדברי ראשי המועצות האזוריות בגליל, הממשלה נדרשת לשורת פעולות להצלת ההתיישבות היהודית בגליל: השלמת שינויים בחוק ועדות הקבלה שיאפשר להרחיב את היישובים הקהילתיים עד ל-1,000 משפחות, תוך הגדלת השטח ב-30 עד 50%; הקצאת קרקע למחוסרי דיור ולצעירים יוצאי צבא בהנחה של 90% משווי הקרקע, כפי שמקבלים יוצאי צבא בני מיעוטים בגליל; הקצאות קרקעות לבניית 100 יחידות דיור להשכרה למגורים זמניים בכל יישוב, והקמת מתחם תעסוקה מקומי בכל יישוב קהילתי.
בסוף השבוע פנו ראשי המועצות דני עברי ממשגב, ניצן פלג מגליל תחתון ומשה דוידוביץ ממטה אשר במכתב לראש הממשלה ובו הסבירו כי "ההתיישבות היהודית בגליל היא מימוש הציונות בקונצנזוס מלא ולא ייתכן שמדיניות תכנונית וקרקעית תאט ותגביל את התפתחות יישובנו".
עד שנתניהו ייכנס לאירוע
בישיבת הממשלה בשבוע שעבר הציג שר התפוצות עמיחי שיקלי נתונים המצביעים על צניחה דרמטית של יותר מ-50% במספר הילדים בתחומי המועצה האזורית משגב ב-20 השנים האחרונות. כמו בארבע השנים האחרונות, גם השנה קיבלו מאות הורים לילדים הודעות על הכוונה לסגור גנים ביישובים רבים בתחומי משגב. הסיבה: רישום נמוך לשנת הלימודים הבאה. בין היתר נמסרו הודעות כאלה בשמשית, מצפה עדי, שכניה, מצפה אבי"ב, מנוף, קורנית, יובלים, כמון, מכמנים וגם חנתון שבו מתגורר השר שיקלי. במועצה האזורית עמק יזרעאל ייסגרו בשנה הבאה 14 גני ילדים.
בשנה האחרונה אושרו הרחבות של אלפי יחידות דיור ביישובי בני המיעוטים בגליל שמאופיינים בבנייה נמוכה ורוויה, ואילו באותה התקופה לא אושרה אפילו תוכנית מתאר אחת בכל מרחב ההתיישבות ברמת הגולן, במרום הגליל, בגלבוע ובעמק המעיינות כולו. במועצה האזורית משגב אושרה תוכנית בודדת לבניית 59 יחידות דיור, וביישוב הרדוף בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל אושרה תוכנית אחת לבניית 51 יחידות דיור.
בישיבת הממשלה לפני שבועיים, שעסקה בין היתר בהגדרת אזורי עדיפות לאומית, גילו השרים בזכות חברי מכון המחקר להתיישבות "פורום שילה" שמרכזים את המאבק נגד מה שהם מגדירים חנק ההתיישבות הכפרית, כי במשרד השיכון וברמ"י פועלים להרחיב את הפגיעה לכאורה בסיכויי התפתחות היישובים היהודיים בשל הכוונה לבטל סבסוד עלויות פיתוח, בו בזמן שהמדינה מעניקה סבסוד של עד 90% בדמי הפיתוח והקרקע ביישובים ערביים.
"מדובר בסוגיה אסטרטגית לביטחון המדינה", אומרת מנכ"לית הפורום, ד"ר ענת רוט. "מדיניות רשויות התכנון, משרד השיכון ורמ"י ב-20 השנים האחרונות פוגעת בחוסן יישובי הפריפריה וגורמת לדילול האוכלוסייה באזורים בעלי חשיבות אסטרטגית".
לבקשת השרה סטרוק, הודיע ראש הממשלה נתניהו על הקמת ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרדו, למציאת פתרונות לסוגיה בתוך חודש. בינתיים מקדמת סטרוק הצעת חוק ממשלתית שלפיה יצורפו נציגים של משרד החקלאות ומשרד ההתיישבות למועצת התכנון העליונה ולוועדות התכנון באזורי עדיפות לאומית – מהלך שנתקל בהתנגדות משמעותית של ארגוני הסביבה החוששים מהרחבת היישובים הכפריים ופגיעה בטבע.
בלשכתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף אמרו כי אם ראשי המועצות האזוריות סבורים שהנתונים שהוצגו במכתב אינם נכונים, הם מוזמנים לפנות ולהציג את טענותיהם והן ייבחנו.
