אחרי שראש הממשלה פעל להנמכת גובה הלהבות והורדת מפלס הלחץ, השבוע הקרוב עלול להבעיר את הכל מחדש. המהפכה המשפטית צפויה לחזור אל קדמת הבמה, כשעל הפרק עומדת הוועדה למינוי שופטים שהכנסת צפויה לבחור עד 15 ביוני. במקביל, רגע ההכרעה על השיחות בבית הנשיא מתקרב - אך נכון לעת עתה ניכר כי פתרון לא נראה באופק. "ההתקדמות או עצירת המהפכה המשפטית תלויות בשבועות הקרובים באדם אחד בלבד - בנימין נתניהו", כך מעריכים גורמים משפטיים ופוליטיים.
נתניהו, לוין ואמסלם מתלחששים באחת מישיבות הממשלה האחרונות
(צילום: גיל יוחנן)
לדבריהם, נתניהו רוצה למצות את השיחות בין הקואליציה לאופוזיציה בעיקר מתוך כבוד לנשיא המדינה יצחק הרצוג. אלא שההערכות הן שבסוגיית הליבה - הרכב הוועדה לבחירת שופטים - לא יושגו הסכמות. "למרות הרוח הגבית שהעניקה לו העברת התקציב ושיכוך עוצמת הפגנות המחאה, הוא מבין שהוא חי על פצצה מושהית מבחינת דעת הקהל העולמית, בעיקר בקרב צמרת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב והנשיא ביידן", טענו הגורמים והוסיפו: "ישנו גם החשש הכלכלי מתוצאות המהפכה. לכן הוא כעת מרוויח זמן בדמות השיחות המתמשכות בבית הנשיא".
מקורות בקואליציה מבהירים כי מובילי המהפכה, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, ממתינים למוצא פיו של נתניהו כדי לכלכל את צעדיהם. לוין לא התבטא בנושא באחרונה, ואילו רוטמן אמר: "אם הרפורמה לא תקרה בהסכמה, היא תקרה שלא בהסכמה". שניהם מבקשים לחוקק לפחות אחד מרכיבי המהפכה עד סוף מושב הקיץ של הכנסת, בתחילת חודש אוגוסט. לוין ורוטמן צפויים להתמקד בשלושה נושאים עיקריים:
הוועדה לבחירות שופטים
שר המשפטים לוין יחל במשא ומתן עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כדי להגיע להסכמות סביב בחירת שני שופטי עליון, במקום הנשיאה חיות ושופטת העליון ענת ברון הפורשות בסוף חודש אוקטובר. בהיעדר הסכמות בבית הנשיא, החוק מאלץ את לוין להקים את הוועדה על פי הרכבה הישן: על מנת לבחור שופט עליון נדרש רוב מיוחס של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. כלומר, לשלושת שופטי העליון החברים בוועדה יש גוש חוסם המטיל וטו על בחירת כל שופט עליון.
בקואליציה משוכנעים שלוין לא מוכן לוותר על בחירת שני שופטים "שמרנים" לעליון. יתרה מכך, בשלב זה, מספר חודשים בלבד לפני פרישתה, הנשיאה חיות לא תוותר על בחירת שופט ליברלי אחד ואף עשויה להטיל וטו על בחירת שופט שמרני שעליו ימליץ לוין אם יהיה "קיצוני מדי", על פי השקפתה. באופוזיציה טוענים כי חיות עשויה להסכים לבחירת שופט שמרני רק אם יהיה בנוסח ההשקפות של השופטים נועם סולברג או אלכס שטיין, כאשר ברור שמדובר קודם כל באנשי מקצוע מהמעלה הראשונה.
בשלב זה, ההערכה שלאחר שתושלם הקמת הוועדה עד אמצע חודש יוני, באמצעות בחירת נציג הממשלה ושני ח"כים, שר המשפטים לוין לא ימהר לכנס אותה. מספר ימים לאחר מכן - תבחר לשכת עורכי הדין את ראשה. בוועדה לבחירת שופטים מכהנים שני נציגים של הלשכה. אם ייבחר המועמד אפי נוה, שכבר כיהן בעבר כיו"ר הלשכה, הוא צפוי להיות נוח לקואליציה וללוין. ואילו אם ייבחר עמית בכר, הוא צפוי לשתף פעולה עם האופוזיציה ועם שופטי העליון.
משכך, לבחירתם נודעת חשיבות מרכזית בכל הקשור לבחירת שופטים בכלל ושופטים לעליון בפרט. ההערכה היא שאם לוין לא יוכל להגשים את חזונו הוא לא ימהר לכנס את הוועדה ואף ייתכן שעם פרישת חיות וברון יתפקד בית המשפט העליון עם 13 שופטים בלבד. הסכמות בין לוין וחיות יולידו גם הסכמה בשאלה אם הנשיא הבא של העליון ייבחר על פי שיטת הסניוריטי, שלה הוא מתנגד נחרצות. לכן גם בהיבט זה, אם לא יהיה סיכום על הסניוריטי, צפוי שבראש העליון יעמוד המשנה - עוזי פוגלמן, עם כל הסמכויות שיש לנשיא העליון.
חוק היועצים המשפטיים
לוין ורוטמן מבקשים לחוקק עד סוף מושב הקיץ את חוק היועצים המשפטיים לממשלה, למרות שהוא עומד על סדר היום בפגישות המו"מ בית הנשיא. מטרת הקואליציה היא להפוך את המשרה למשרת אמון של השר, בניגוד להתנהלות כיום שבמסגרתה משמשים היועצים כמייצגי האינטרס הציבורי וכפופים להנחיות ולעמדות היועץ המשפטי לממשלה ולפסיקות בג"ץ.
3 צפייה בגלריה
המשנה ליועמ"שית: "הצעת החוק תמוטט למעשה את הערובות הפנים-ממשלתיות לשמירה על שלטון החוק"
(צילום: רפי קוץ)
בשלב הראשון ינסו לוין ורוטמן לחוקק את החוק כהצעת חוק ממשלתית. אולם, נוכח סיכויים קלושים שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תסכים לחוקקו בנוסחה המוצעת על ידם, הם עשויים לפנות לאחד הח"כים שיגיש אותו לוועדת החוקה של הכנסת. היועמ"שית כבר התנגדה לפני כשלושה חודשים להצעת חוק היועמ"שים.
המשנה של היועצת, גיל לימון, אמר בדיון בוועדת החוקה של הכנסת: "מדי יום ביומו רשויות המינהל במדינת ישראל מקבלות מאות ואלפי החלטות בליווי של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה - ניהול כוח האדם הממשלתי, עריכת מכרזים, קידום החלטות ממשלה, מתן וביטול רישיונות וזיכיונות, הענקת וביטול היתרים, קידום הליכי תכנון ובנייה, ועוד ועוד. הייעוץ המשפטי לממשלה פועל להבטיח שההחלטות הללו מתקבלות בסמכות, בהליך מינהלי תקין, תוך שמירה על טוהר המידות והגנה על זכויות האדם. הצעת החוק שהונחה בפני הוועדה תמוטט למעשה את הערובות הפנים-ממשלתיות לשמירה על שלטון החוק בפעולתם של משרדי הממשלה".
חוק היועמ"ש
גורמים בכירים בקואליציה מעריכים כי בנוסף לחוק היועצים המשפטיים, ינסו בממשלה לחוקק גם את חוק היועמ"ש. הצעת החוק צפויה להציע כי היועץ המשפטי לממשלה ייבחר בכל פעם על ידי הממשלה המכהנת ובאמצעות ועדת איתור שתיבחר על ידה. בנוסף, הצעת החוק צפויה להציע את פיצול משרת היועמ"ש בין פרקליט המדינה לבין היועמ"ש עצמו. כיום, עומד היועץ בראש שני התפקידים הללו והוא מאציל מסמכויותיו לפרקליט המדינה.
גם להצעה כזו צפויה בהרב-מיארה להתנגד, שכן להשקפתה היא תהפוך את משרת היועץ למשרה פוליטית - משרת אמון של הממשלה. בראשית השבוע מתכוון יו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן לכנס מספר ישיבות שמטרתן הגברת הפיקוח על עבודת הפרקליטות בהיבט של סחבת בקבלת החלטות. בקרוב יחל בכהונתו נציב התלונות על הפרקליטים, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, ויחלו גם דיונים במשרד המשפטים באשר לעבודת מטה שהושלמה במטרה להקנות יותר סמכויות ו"שיניים" לנציב באמצעות תיקון החוק.
