(צילום: אורי דוידוביץ, נויל האריס)
היו ימים שבהם רחוב דיזנגוף בתל אביב היה הרחוב הנכון, ו"להזדנגף" היה הפועל הנכון. מאז חלפו כמה עשורים, וכעת תערוכה חדשה בשם "דיזנגוף בשחור-לבן", של הצלמת המוערכת יעל רוזן, מחזירה את הרחוב המיתולוגי לימי הזוהר שלו בשנות ה-70, אל הבילויים התוססים ואל בתי הקפה שמשכו אליהם אמנים ואנשי רוח.
התערוכה, שתיפתח בחמישי הקרוב בכיכר דיזנגוף, תציג ממיטב התצלומים שהוצאו מארכיונה הפרטי של רוזן, שנהגה לשוטט ברחוב בשנות ה-70 העליזות ולהעביר דרך העדשה את ההווי, את הבוהמה ואת האווירה ברחוב הכי מפורסם במדינה.
בתערוכה, אותה אצרה גילי סיוון-כהן ומתקיימת ביוזמת עיריית תל אביב-יפו, יוצגו במשך כשלושה שבועות לאורך רחוב דיזנגוף משני צדדיו – בין הכיכר לשדרות בן-גוריון - 46 תצלומים נדירים שצולמו בדיזנגוף. בחלקם ניתן לראות מקומות מיתולוגיים כדוגמת קפה "כסית" וקפה "קליפורניה", ובחלקם דמויות תל אביביות ידועות כמו ג'וזי כץ, שמוליק קראוס, עמוס קינן, חנה לסלאו וחלי גולדנברג.
9 צפייה בגלריה
מעצבי האופנה חנה שוורץ ואבי טנצר. במקור צולמו ליד קפה "פינתי" והיום ליד "סגפרדו"
(צילום: יעל רוזן)
9 צפייה בגלריה
אביבה אפל-רוזנטל, אז שחקנית והיום מנהלת תיאטרון, צולמה בחנות "מיד ליד", והיום בגלריית "בורדו"
(צילום: יעל רוזן)
רוזן (76) נחשבת לאחת מחלוצות הצילום בארץ, בדגש על צילום מגזין. את דרכה היא החלה ב-1968 כשצילמה עבור העיתון "על המשמר" והחל מתחילת שנות ה-70 עבור המגזין "את".
"במסגרת העבודה שלי בירחון הזמינו אצלי כתבות של אופנת רחוב וצילומים של בוטיקים מוכרים", היא מספרת. "חלק מהצילומים נעשו כחלק מאותן סדרות כתבות, ואחרים צולמו כששוטטתי ברחובות תל אביב במסגרת העבודה וגם בזמני הפנוי וקלטתי כל מיני רגעים בעדשה. זה היה מאוד אינטואיטיבי, ראיתי וצילמתי".
תמונות רבות מארכיונה הפרטי צולמו ברחוב דיזנגוף. "זה היה רחוב מרכזי שמשך אליו אנשי רוח ושחקנים. הייתי מצלמת ב'כסית' ו'פינתי' את כל המי ומי", היא משחזרת. "היה אז את העניין של 'להזדנגף' ביום שישי. אנשים הגיעו מכל הארץ ללכת ברחוב הלוך-חזור. לאחרונה חזרתי לצלם ברחובות וגיליתי מחדש את דיזנגוף. הוא תוסס אבל אחר. כבר אין את בתי קפה שמשכו אליהם את כל היוצרים בארץ. אנשים היו באים רק כדי שיראו אותם יושבים שם".
רוזן נולדה בתל אביב והעיר שזורה בתצלומיה. היא הציגה תערוכות רבות בארץ ובעולם שבהן העיר הייתה המוקד. צילומיה עיטרו ספרי ילדים ובוגרים והוצגו בטלוויזיה, בין היתר בסרטים על דן בן-אמוץ ויונה וולך. בשיא הקריירה שלה היא חזרה בתשובה ועברה למספר שנים לירושלים. אחרי שיצאה בשאלה, שבה אל העיר הגדולה.
"תל אביב זה בית ואני מרגישה בה הרבה יצירתיות. האינטנסיביות שלה מאוד מאתגרת ומזינה", אומרת רוזן, שמתעקשת שאין צילום שאהוב עליה במיוחד. "אפילו לתערוכה היה קשה לי לבחור מספר צילומים", היא צוחקת.
בעקבות התערוכה והנבירה בארכיון החליטה רוזן לשחזר תמונות מסוימות מדיזנגוף של שנות ה-70. "היה לי חשק לחזור לאנשים האלו, לפגוש אותם שוב ולצלם אותם. יכול להיות שזו תהיה התערוכה הבאה, השחזורים עצמם, כי הצטבר לי חומר. דיברתי עם חלק מהמצולמים שיבואו להצטלם כשהתערוכה תתחיל ליד התמונות שלהם וזה גם יכול להיות מעניין".
תערוכת "דיזנגוף בשחור-לבן" מיועדת בין היתר לקדם את עסקי הרחוב שנפגעו בעקבות מגפת הקורונה ועבודות התשתית שבוצעו בו. בעלי עסקים רבים לקחו חלק פעיל במיזם, בין היתר על ידי מתן הטבות לקונים בהם בימי קיום התערוכה. כמו כן יתקיימו סיורים ופעילויות ובמקום תמוקם עמדת צילום בסגנון נוסטלגי.
"אני שמח שהצלחנו להחזיר עטרה ליושנה ולראות את רחוב דיזנגוף חי ופורח כמו בימי הזוהר שלו בשנות השבעים", אומר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. "עכשיו, בניגוד לעבר, אפשר ליהנות גם ממדרכות רחבות שמזכירות את השדרות המפוארות באירופה, משביל אופניים בטיחותי ונוח ומכיכר ציבורית פתוחה".
