לאחר שהוציא צו על תנאי נגד חלוקתם, בג"ץ קבע היום (רביעי) כי תלושי המזון של יו"ר ש"ס אריה דרעי יחולקו הפעם בגלל שתקופת החגים כבר בפתח - אך הקריטריונים לחלוקה ייבחנו מחדש בשנה הבאה.
השופטים קבעו כי "לאחר ששמענו את טענות הצדדים, התרשמנו כי אכן נדרשת בחינה נוספת בכל הנוגע לתכנית חלוקת תווי המזון, והמשיבים אף הם הצהירו כי בדעתם לערוך בחינה מחודשת שתתייחס הן לאופן התקצוב, מסגרתו ותוכנו, והן לאמות המידה שייקבעו לזכאים. הבחינה תיערך ביחס להמשכה הצפוי של התכנית בשנת 2024, בהתייעצות עם המשנה ליועצת המשפטית לממשלה".
הדיון התקיים בפני המשנה לנשיאת העליון השופט עוזי פוגלמן והשופטות דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, לאחר שהשופט אלכס שטיין קבע בשבוע שעבר כי הצו נגד חלוקת התלושים "ניתן אך ורק בשל החשש ממעשה עשוי שייתר את הדיון בעתירה, ואין בכך כדי להביע דעה לגופם של דברים לכאן או לכאן". הצו הזמני הוצא כדי לעצור את הפעולה כעת, ולמנוע מצב שאי אפשר לחזור ממנו. כלומר, במקרה שבו הייתה מתקיימת חלוקת תלושי מזון ובג"ץ יחליט בהמשך שלא להתיר זאת, לא יהיה אפשר לבקש אותם חזרה מהמקבלים.
בית המשפט קבע כי על הממשלה להגיש "הודעה מעודכנת, שבה תפרט את המועד המשוער שבו יסתיים תהליך הבחינה, לרבות השלמת הכנתן של אמות מידה מעודכנות. זאת, על מנת לאפשר את המשך הדיון בעתירה במועד מתאים, לפני שתתקבלנה החלטות בלתי הפיכות לשנת 2024". השופטים כתבו כי "בנסיבות אלה, לאחר שבחנו את השינויים שכבר בוצעו בהתייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - מבלי לנקוט עמדה ביחס לכך - מטעמים של מאזן הנוחות, ובשים לב לעובדה שתקופת החגים עומדת בשער, אנו מסייגים את תחולתו של הצו הארעי כך שלא יחול על סך 400 מיליון השקלים שנועדו לחלוקה בשנת 2023. בהתאם לכך אנו מורים על מתן צו ביניים שימנע חלוקת כספים בסך 600 מיליון שקלים בשנת 2024. צו הביניים יעמוד בתקפו עד למתן החלטה אחרת".
בעתירתה, התנועה לאיכות השלטון ציינה כי התלושים אינם שוויוניים - וטענה להעדפת חרדים מובהקת. "מתווה החלוקה של תווי המזון כבר הוכח בעבר כלא יעיל, מפלה, ולמעשה מעביר מיליארדי שקלים מתקציב המדינה גם למי שאינם בהכרח נזקקים לכך", נכתב. לטענת הארגון, "מתווה החלוקה מפלה באופן קיצוני וחריג. התווים אינם משרתים את תכליתם, וגובשו בהליך לקוי - ובניגוד גמור לעמדת הדרגים המקצועיים בממשלה".
התנועה הוסיפה כי שיעור הזכאים לתלושי המזון ביחס לשיעור המצויים באי-ביטחון תזונתי גבוה בציבור החרדי פי כמעט שלושה מאשר בציבור הכללי, ופי כמעט חמישה מאשר במגזר הערבי. כמו כן, התנועה טענה כי הקריטריונים נקבעו מבלי שהתקיימה היוועצות מספקת בנסיבות העניין עם המועצה הארצית לביטחון תזונתי - הגוף הסטטוטורי המוסמך לייעץ לממשלה בתחום זה - כנדרש בדין, ובניגוד גמור לעמדת הדרגים המקצועיים הרלוונטיים.