דברי ראש הממשלה והנשיא בטקס ביד ושם
(צילום: מזמור הפקות)
מדינת ישראל מרכינה ראש לזכר ששת המיליונים: אירועי יום הזיכרון לשואה והגבורה, שנפתחו אמש בטקס המרכזי ביד ושם, יימשכו היום (חמישי), ובשיאם תישמע צפירה בת שתי דקות בשעה 10:00 בבוקר.
לפני כן, בשעה 09:30, יתקיים טקס הדלקת נרות במשכן הכנסת. בטקס תשתתף נשיאת בית הנבחרים הגרמני, הבונדסטאג, בארבל באס, שהגיעה לארץ כדי ללוות את אירועי יום השואה.
לצד חתימתה בספר האורחים הרשמי של הכנסת, כתבה הנשיאה באס: "ישראל וגרמניה הן ידידות אמת ואני אסירת תודה על כך. אני רואה בהזמנה לאירועי יום השואה כבוד ואמון. אני מרכינה ראש בענווה בפני סבלם הבלתי נתפס של קורבנות הפשעים נגד האנושות שביצעו הגרמנים. לקחי השואה מחייבים אותנו לא לתת מקום לאנטישמיות. אחריותה של גרמניה לא הסתיימה. אנחנו עומדים לצד ישראל".
אחרי הצפירה, שכאמור תישמע בשעה 10:00 בבוקר, יחל טקס הנחת הזרים ביד ושם, שמתקיים מדי שנה באנדרטה לזכר מרד גטו ורשה. לאחר מכן, בשעה 11:00, יתקיים בכנסת אירוע "לכל איש יש שם", שבו מתקיים מעמד קריאת שמות קורבנות השואה ברבים, עם הדלקת נרות זיכרון על ידי ניצולי שואה.
בשעה 13:00 ייפתח טקס האזכרה הממלכתי באוהל יזכור במוזיאון יד ושם. כשעה לאחר מכן, ייצא לדרך מצעד החיים בפולין, שבו יצעדו אלפים בין מחנה אושוויץ למחנה בירקנאו. היום, לראשונה בהיסטוריה, צפויה להתקיים בטקס המרכזי של מצעד החיים הדלקת לפיד זיכרון משותף על ידי נציג הדור השלישי של ניצולי השואה יחד עם נציג מאיחוד האמירויות. בשעה 17:30 תתקיים במוזיאון יד ושם עצרת תנועות הנוער, ובשעה 20:00 יינעלו אירועי יום הזיכרון בעצרת הנעילה בבית לוחמי הגטאות.
בלי איראן, עם רמז לזלנסקי
בעצרת המרכזית לפתיחת יום השואה נאם ראש הממשלה נפתלי בנט. בתחילת נאומו הוא הציג דף עד מצמרר. "למען הדור הצעיר אסביר שדף עד הוא טופס רשמי של 'יד ושם' המתאר את פרטיו הבסיסיים של יהודי אחד שנרצח בשואה - מתי נולד, במה עסק, שם הוריו ומשפחתו וכיצד נרצח", הסביר. "מי שמילא לאורך עשרות שנים את דפי העד הללו הם בדרך כלל בני משפחה או חברים שיכלו לתאר בצורה אמינה ומדויקת את הפרטים של אותו יהודי או יהודיה שנספו בשואה".
או אז הקריא בנט את פרטי דף העד: "שם המשפחה של הנרצחת: רייך. שם פרטי: ריק. מקום הלידה: אושוויץ. מקום המוות: אושוויץ. תיאור נסיבות המוות: נלקחה מידי אמה באושוויץ. פרטי ממלא הדף: האמא, איירין רייך. גיל בעת המוות: חצי שעה". אותו דף עד, המפרט על התינוקת שזה עלתה נולדה, מולא לפני 15 שנה במלבורן שבאוסטרליה, כאמור על ידי האם.
בנט רמז לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי כי אין מקום להשוות בין השואה לבין אירועים אחרים שמתרחשים בעולם, אחרי שהאחרון השמיע דברים ברוח דומה, בין היתר בנאומו בכנסת, בעקבות הפלישה הרוסית לארצו. "ככל שהשנים נוקפות, יש יותר שיח שמשווה אירועים קשים לשואה", אמר בנט. "אבל לא, שום אירוע בהיסטוריה, אכזרי ככל שהיה, לא משתווה להשמדת יהודי אירופה על ידי הנאצים ועוזריהם".
ראש הממשלה ביקש להתמקד בנאומו בחשיבות של האחדות הפנימית בתוך מדינת ישראל, והשווה בין הפלגנות שהייתה בין ימין לשמאל במרד גטו ורשה לבין "גן מסוכן של פלגנות שמאיים כיום לפרק את ישראל מבפנים", כלשונו. "אחיי ואחיותיי, אסור, פשוט אסור לנו, לאפשר לאותו גן מסוכן של פלגנות, לפרק את ישראל מבפנים. היום, ברוך השם, במדינת ישראל, יש לנו צבא אחד, ממשלה אחת, כנסת אחת, ועם אחד - עם ישראל. כשאנו מאוחדים, אף אויב חיצוני לא יוכל לנו", אמר בנט.
בנאומו, בשונה מראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, לא הזכיר בנט את האיום האיראני ולא העביר מסרים שונים לקהילה הבינלאומית. בנט גם לא השווה בין הנאצים למשטר האייתוללות, ולא הביע דברים אלרמיסטיים בנאומו. נתניהו מצדו, אמר אמש כי "בערב יום השואה כולנו מתייחדים עם זכרם של אחינו ואחיותינו, שישה מיליון בנות ובני עמנו שנספו בתופת השואה. גם היום עלינו להבטיח את ביטחון ועתיד עמנו מול משטרי הטרור, ובראשם איראן, שקמים עלינו לכלותינו. לעולם לא עוד - זאת משימתנו העליונה".
נשיא המדינה יצחק הרצוג, שנאם לפני בנט, הציג בתחילת נאומו "תמונה נדירה, שמי שראה אותה, לא יוכל לשכוח לעולם. העיניים רואות, המוח קולט, והנפש לא רוצה להאמין, שהשחור-לבן הוא בעצם שחור משחור. זו לא תמונה של המספרים הגדולים, אלפים, רבבות, מיליונים. זוהי תמונה של משפחה אחת, יהודית. משפחה שמוצאת להורג בידי קלגסי השטן הנאצי ומשתפי הפעולה. אם וילדיה על שפת הבור. קני הרובים נוגעים בגבה".
8 צפייה בגלריה
הנשיא יצחק הרצוג. "חובה עלינו ללמד את לקחי השואה, ולהעבירם מדור לדור"
(צילום: יואב דודקביץ')
8 צפייה בגלריה
התמונה שהציג הנשיא הרצוג
(צילום: Security Services Archive, Historical Collection of the State Security Service (StB) Prague, archival no. H-770-3)
הוא המשיך ותיאר את התמונה, שצולמה ב-13 באוקטובר 1941: "אי אפשר לראות את פניה של האישה, גם לא את פני ילדיה. רגע לפני שגופה קורס אל בור המוות, היא רוכנת אל ילדיה הפעוטים. וברגע אחד כל הרובים מעלים עשן. הם יורים בה יחד, לא מסתפקים בכדור אחד. מתואמים. יעילים. ילד אחד נשמט תחתיה. בשארית כוחותיה אוחזת האם ביד בנה הקטן שיושב יחף על ברכיו, על האדמה הספוגה בדם. מה לחשה האם באוזנו של ילדה הקט? האם הפצירה בו שלא יבכה? והילד - האם בכה? האם שתק? האם הבין? האם פחד? התמונה שותקת, אבל קולה זועק. מטלטל. משתק. כשראיתי את התמונה הרגשתי שכל ישותי מתהפכת בקרבי ביגון, בזעם, בכאב. הזוועות האלה התרחשו בערים ועיירות רבות, רבות מספור, שבכולן - השמש זרחה על הגיא. ציפורים צייצו. היער שקט. והשוחט – שחט. ושחט. ושחט".
הרצוג אמר כי למדינת ישראל אין תוחלת וכי לעם ישראל אין צידוק כעם, אם לא יזכור לנצח את שאירע לבני העם היהודי. "אהובינו, שורדות ושורדי השואה, הזיכרון שלכם הוא הזיכרון שלנו, ומשימת הנחלתו מוטלת על כולנו. עלינו מוטלת החובה ללמד את לקחי השואה ולהעבירם מדור לדור", אמר הנשיא. "לצד זאת, עלינו להוכיח, ובראש ובראשונה לעצמנו, שלא רק ההיסטוריה מלכדת אותנו כעם, אלא גם העתיד המשותף שלנו. הוא בסיס איתן להעמקת החיבורים בינינו, לא פחות מעברנו".
פורסם לראשונה: 23:49, 27.04.22
