ביל ברנס, ראש סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (CIA), הוא אולי האיש החשוב ביותר בשאלה אם תהיה עסקת חטופים ואם המלחמה בעזה תגיע לקִצה. ברנס הוא האיש שעליו הטיל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן את המלאכה הקשה מכול: לנסות לגבש עסקה בין ישראל לחמאס כשבין הצדדים משבר אמון קיצוני.
ברנס היה הגורם המרכזי שהביא לעסקה הקודמת, בחודש נובמבר, שבה שוחררו יותר מ-100 חטופים במהלך הפוגה שנמשכה שבעה ימים. את ההסכם ההוא הוא הציל מקריסה כמה פעמים, וגם כעת הוא הגורם המרכזי אולי שדוחף לעסקה ומחבר בין כל הקצוות המנוגדים: ישראל, חמאס, קטאר ומצרים.
בימים האחרונים התפרסמו דיווחים שלפיהם יש בישראל חשדנות כלפי ברנס וטענות שהוא העומד מאחורי הצעת חמאס שאינה מקובלת על ירושלים. הטענה היא שבשליחות ביידן דחף ברנס לעסקה בכל מחיר, גם כשהמשמעות שלה היא חציית קווים אדומים שהציבה ישראל. גורם ישראלי אומר שבישראל היה חשש שארה"ב תתמוך בהצעת חמאס: "היה חשוב לברנס להביא משהו, ובשיחות שהוא קיים עם בכירים ישראלים אחרי הצעת חמאס הנגדית הוא אמר 'לפחות הבאנו משהו'. כלומר האמריקנים קצת חשבו שזה יערער אותנו עם רפיח, ושזה יביא משא ומתן גם אם יש המון פערים".
בכיר ישראלי יצא להגנתו של ברנס ואמר: "כל הדיווחים האלה הם שטויות במיץ עגבניות. ההאשמות האלה לא נכונות מהיסוד. ביל ברנס מעולם לא פעל ולא נתן לחמאס תחושה, לא במישרין ולא בעקיפין, שהם יכולים להניח הצעה כזאת על השולחן. להפך. הוא תמך תמיכה מלאה וחזקה בעמדה הישראלית וגיבה את ישראל במשא ומתן. כל אמירה אחרת היא שקר וכזב". בכירים בישראל שמכירים היטב את ברנס אומרים כי יש הערכה רבה מאוד כלפיו בארץ על מאמציו להביא לעסקה: "הוא מקצוען ודיפלומט ברמה גבוהה, פיו ולבו שווים ויש לו חלק אדיר בחוסן הביטחוני והמודיעיני של מדינת ישראל", אמרו.
מאחורי הגב של ישראל: המו"מ החשאי בעומאן
ברנס בן ה-68, שחקן כדורסל לשעבר שמוצאו אירי וסקוטי, נכנס לתפקיד ראש ה-CIA ב-19 במרץ 2021. לפני כן כיהן במשך 32 שנה כדיפלומט במחלקת המדינה. הוא מילא תפקידים רבים בשירות החוץ, והבכיר שבהם היה שגריר ארה"ב ברוסיה. הוא דובר ערבית ורוסית.
שגריר ישראל בארה"ב לשעבר מייקל אורן, שמכיר את ברנס כבר שנים, מספר עליו: "הוא איש רציני מאוד, דיפלומט דגול ומדינאי מובהק. באופן יוצא דופן הוא עבד תחת נשיאים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. הוא לא מעצב מדיניות, אלא ממלא פקודות. אחרי שעות רבות איתו לא מצאתי אצלו שום נטייה אנטי-ישראלית. הוא הכי ניטרלי שיש, וזה נדיר מאוד".
לצד זה מצביע אורן על העבר הבעייתי של ברנס בהקשר הישראלי-איראני: "בשנת 2013 הוא וג'ק סאליבן, שהיה אז אחראי על מחלקת המדיניות במחלקת המדינה, נשלחו לעומאן כדי לנהל בחשאי משא ומתן עם האיראנים מאחורי גבנו. אנחנו שאלנו ואמרו לנו שאין שום נתיב סודי, בעוד מאחורי גבנו הוא וסאליבן ישבו עם האיראנים. הדבר הכי קשה הוא מה שהוא חשף בספר שלו 'ערוץ אחורי': הסתבר שבפגישה הראשונה עם הנציגים האיראנים ברנס ויתר על העיקרון של זכות ההעשרה, זכות שלא קיימת בעולם.
"ברגע שהאמריקנים ויתרו לאיראנים על הזכות להעשרת אורניום, כל המשא ומתן הפך למסחרה על מספר הצנטריפוגות ואחוז ההעשרה. הסעודים דורשים כיום את אותה זכות בטענה מוצדקת שהאמריקנים כבר נתנו את זה למדינה עוינת, אז למה לא לתת את זה למדינה ידידותית. אני אומר את זה לא כדי להטיל בו דופי, זו הפקודה שהוא קיבל מאובמה. ברנס הוא אדם שכשאתה מדבר איתו זה כאילו אתה מדבר עם הנשיא".
הדרך לבית הלבן עוברת אצל ביל
אנשים שמכירים את ברנס מתארים אותו כאדם סימפתי, ידידותי, בעל חוש הומור והגון מאוד, אבל גם כמתוחכם למדי: "זו ההגדרה של דיפלומט במובן הכי קלאסי של המילה", אומר דן ארבל, לשעבר הציר בשגרירות ישראל בוושינגטון ומרצה ב-American University. "גם כשהוא אומר דברים נוקבים וקשים זה עטוף במשי. הוא לא מנחית על אנשים אגרוף, לא נותן בוקס בפנים, אלא מעביר את המסר בעדינות. הוא איש מאוד דוגרי. יכול להיות שמול התנהגות נתניהו ואנשיו הפיוז שלו קופץ, יכול להיות שלוחצים לו על כפתורים שגורמים לו לפעול בבוטות, אבל הוא בעד ישראל. אסור לשכוח שהוא מייצג את הנשיא ביידן, שרוצה כרגע עסקה וזה בראש סדר העדיפויות שלו".
ברנס זוכה להערכה גם במדינות ערב. בירדן ובמצרים מתארים אותו כמי שיודע להאזין ואינו נושא הרצאות ארוכות כדי להקרין סמכויות על שותפיו לדיון. לפי עדויות, בכל פעם שעבדאללה מלך ירדן רוצה להגיע לפגישה בבית הלבן או לקבל עצה מבכיר אמריקני, האיש שאליו הוא מתקשר - בעצמו - הוא ברנס. השניים מכירים היטב מהימים שבהם כיהן ברנס כנציב האמריקני העליון בירדן, אז גם למד לפטפט בערבית, מה שסייע לו בתפקיד.
לצד זה, בקהיר זוכרים לברנס עד היום כי היה חבר בצוות הבכיר של הנשיא ברק אובמה, שפעל יחד עם סגניתו הילרי קלינטון להדיח ב"רכות תקיפה" את הנשיא חוסני מובארק בימי ההתקוממות העממית נגדו. מחליפו של מובארק מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, הוגדר על-ידי השלטון האמריקני, בכלל זה על-ידי ברנס, כנשיא הראשון שנבחר בבחירות דמוקרטיות במדינה ערבית. ישראל העבירה אז מסרים של אזהרה, אבל יועצי הבית הלבן המשיכו להתעקש, ובמשך תקופה ארוכה שמרו על טינה כלפי הנשיא הבא, עבד אל-פתח א-סיסי, שהדיח את מורסי והשליך אותו לכלא.
ברנס נחשב גם למנוע שמאחורי צעדי ההתקרבות בין סעודיה לישראל. השיחות החשאיות בארמונו של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ובמקביל במשרד ראש הממשלה בירושלים כמעט הבשילו לכדי השלמת המשימה ולהסכמה מלאה בין שני הצדדים, אבל אז באה מתקפת הפתע של חמאס וחיבלה בכול. "ובכל זאת, ברנס ממשיך להתעקש", אומר גורם ישראלי. "הוא הפך את ההסדר בין ישראל לסעודיה לבייבי שלו".