ישראל הכירה היום (שני) בריבונות מרוקו על סהרה המערבית, יותר מ-40 שנה אחרי שמרוקו כבשה את האזור - שהסכסוך על השליטה בו נמשך כבר עשרות שנים. כך עולה ממכתב ששלח ראש הממשלה בנימין נתניהו למלך מרוקו מוחמד השישי, ופורסם בהודעה רשמית של ארמון המלוכה ברבאט.
רק כשעתיים לאחר פרסום הודעת ארמון המלוכה ברבאט אישרה ישראל את הדברים, אך לא פירטה מעבר לכך. "ישראל מאשרת את הפרטים שבהודעת ממשלת מרוקו", נמסר מלשכת נתניהו. בכירים בישראל אמרו הערב כי המכתב שנתניהו שלח למלך מרוקו יוביל לשדרוג הנציגות המרוקנית בישראל לשגרירות, ולהזמנתו של נתניהו לביקור במרוקו.
במכתב, שנתיים וחצי אחרי שנחתם הסכם עם מרוקו כחלק מ"הסכמי אברהם", אמר נתניהו כי ההחלטה הישראלית "תשתקף בכל המסמכים והפעולות הרלוונטיים של ממשלת ישראל", ותועבר "לאו"ם ולארגונים האזוריים והבינלאומיים שבהם חברה ישראל, וכן למדינות שאיתן מקיימת ישראל יחסים דיפלומטיים".
נתניהו אמר עוד כי ישראל "בוחנת בחיוב" פתיחת קונסוליה בעיר דאחלה שבסהרה המערבית. ממשלת מרוקו בירכה על ההחלטה הישראלית, ואמרה כי הדבר "מאשר את היחסים החזקים בין שתי המדינות, ופותח אופקים חדשים לשיתוף פעולה בכל התחומים".
לאחר הפרסום, אמר שר החוץ אלי כהן: "אני מברך על הודעת ראש הממשלה נתניהו על ההכרה בריבונות מרוקו על סהרה המערבית. צעד זה יחזק את היחסים בין המדינות ובין העמים והמשך שיתופי הפעולה להעמקת השלום והיציבות האזורית".
כבר בביקורו במרוקו בחודש שעבר אמר יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי הוא מאמין שישראל צפויה להודיע בקרוב על המהלך, וציין אז כי למיטב הבנתו הנושא מצוי ב"דיונים מתקדמים" - וכעת נראה שאלו הבשילו לכדי החלטה סופית. ב-7 ביוני ביקר במרוקו גם ראש המל"ל צחי הנגבי, ודן בסוגיה עם שר החוץ המרוקני ובכירים אחרים במדינה.
ההכרה בסהרה המערבית הייתה תנאי שהציבה מרוקו לשדרוג הנציגות שלה בישראל למעמד של שגרירות. על הפרק גם כינוס פורום הנגב במרוקו, שנדחה כמה פעמים - בפעם האחרונה הוכרז שיידחה עד לאחר הקיץ - וזאת בגלל המתיחות הביטחונית ביהודה ושומרון.
גורם בכיר ששוחח הערב עם סוכנות הידיעות רויטרס אמר כי ההכרה הישראלית היא ברורה וחד-משמעית, וכי היא מצטרפת להישג דיפלומטי נוסף של רבאט לאחרונה, שבמסגרתו הכירו ארה"ב, ספרד ומדינות נוספות באירופה בתוכניתה של רבאט להעניק לסהרה המערבית אוטונומיה. הגורם ציין כי ההכרה הישראלית לא תשפיע על ה"עקרונות" של מרוקו בכל הנוגע להגנה ותמיכה בפתרון שתי המדינות בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
עצם הסכם השלום בין ישראל למרוקו ב-2020, נזכיר, הושג תחת הסכמתו של נשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ להכרה אמריקנית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית, הכרה שאכן ניתנה בדצמבר אותה שנה. "מרוקו הכירה בארה"ב ב-1777, לכן ראוי שנכיר בריבונות שלה במערב סהרה", הכריז אז טראמפ, בהחלטה שהיוותה שינוי מדיניות חד מבחינת וושינגטון - שהפכה למדינה הראשונה במערב שמכירה בסהרה המערבית כחלק ממרוקו. יורשו בתפקיד, הנשיא ג'ו ביידן, לא ביטל את ההכרה הזו.
הסכסוך על השליטה בסהרה המערבית, חבל ארץ מדברי ענקי לחופי האוקיינוס האטלנטי, התלקח ב-1975, אחרי שהכוחות הקולוניאליים הספרדיים עזבו את האזור. מרוקו טענה כי השטח שייך לה וסיפחה אותו רשמית אליה ב-1979. במשך 16 שנה ניהלה שם מלחמה נגד תנועת הפוליסריו, שדרשה עצמאות ליושבי האזור וגם הכריזה על עצמאות כזו ב-1976, כשהודיעה על הקמת "הרפובליקה הדמוקרטית הערבית הסהרווית".
כיום שולטת ממשלת מרוקו בכשלושה רבעים מסהרה המערבית, ובין השאר היא מחזיקה בשליטתה מאגרי פוספט ושטחי דיג שם. חזית הפוליסריו שולטת בשאר השטח. מרוקו טוענת כי סהרה המערבית היא חלק אינטגרלי מהממלכה שלה, והציעה לבדלנים שם לקיים אוטונומיה נרחבת תחת שליטה מרוקאית, אבל היא מדגישה כל העת כי לא תוותר על ריבונותה באזור. חזית הפוליסריו מצדה דורשת לקיים משאל עם על זכותם של תושבי האזור להגדרה עצמית, כפי שנקבע בהסכם הפסקת האש שהושג ב-1991. ההצבעה נדחתה מאז שוב ושוב בשל חילוקי דעות בין הצדדים, בין השאר על נוסח השאלה שתופנה למצביעים. בסהרה המערבית חיים כ-600 אלף איש.
