לקראת סיום עסקת שחרור החטופים בחודש נובמבר החמיצה ישראל הזדמנות לשחרר שלושה מהגברים הישראלים המבוגרים שהוחזקו באותה עת ברצועת עזה - יחד עם שבע נשים. האפשרות עלתה ביום האחרון של המתווה, במה שהייתה אמורה הייתה להיות הפעימה השמינית, ובשל מחלוקת מול חמאס על זהות המשוחררים החליט קבינט ניהול המלחמה לפוצץ את העסקה ולחזור ללחימה.
נכדו של אברהם מונדר על פיצוץ העסקה בנובמבר:
באותו יום הסכים חמאס להחזיר 10 ישראלים, אך הודיע שיש באפשרותו לשחרר רק שבעה מקטגוריית הנשים והילדים. הוא הציע להשלים את העשירייה בשלושה גברים קשישים. יומיים לפני כן, טען חמאס - מבלי להציג הוכחות - כי שירי ביבס וילדיה, אריאל וכפיר, נהרגו בשבי ולכן לא ישובו בעסקה.
הדם בישראל רתח, וקבינט ניהול המלחמה דן בנושא - ואחרי התלבטות קשה החליט לדחות את הצעת חמאס. לישראל היה מידע שלפיו ישנן עוד נשים חיות בשבי, ומשמעות ההסכמה לקבל גברים מבוגרים במקומן תהיה הפקרה שלהן. חבר קבינט המלחמה היחיד שתמך בהשלמת המכסה בשלושת הגברים היה גדי איזנקוט, שסבר שעדיף לשחרר עשרה חטופים גם אם שלושה מהם אינם מהקטגוריה המוסכמת, מאשר לא לשחרר אף אחד. בסופו של דבר, כידוע, לא רק ששבע הנשים שהחמאס הצהיר שהן בחיים לא שוחררו, אלא גם אותם חטופים קשישים.
בבוקר חילץ צה"ל מרצועת עזה את גופותיהם של יורם מצגר (80), אברהם מונדר (79), חיים פרי (80), אלכס דנציג (76), נדב פופלוול (51) ויגב בוכשטב (35).
בריאיון לאולפן ynet אמר שחר מור, אחיינו של מונדר: "ידענו שהוא בחיים עד בערך ינואר. לחשוב שהוא שרד את כל הזמן הזה, שלושה חודשים אחרי החטיפה, זה בלתי נתפס. ההבנה שהוא יכול היה להיות כאן אם עסקת החטופים לא הייתה מתפוצצת ביום האחרון מרתיחה את הדם".
בדיוני ועדת החקירה האזרחית לאירועי 7 באוקטובר אמר גיל דיקמן, בן דודה של החטופה כרמל גת: "היא הייתה אמורה להשתחרר ביום השמיני של העסקה ואז קרסה הפסקת האש. אנחנו יודעים מעדויות של שני חטופים שחזרו בהפסקת האש שכרמל בחיים. הם היו איתה ממש עד הרגע שבו שחררו אותם הביתה. על הנסיבות שבמסגרתן היא לא שוחררה באותו יום שמעתי כמה גרסאות אבל אנחנו לא יודעים להגיד בדיוק".