קצת יותר משנתיים אחרי הנאום שבו חשף שר המשפטים יריב לוין את "הרפורמה המשפטית" שלו, נאום שסלל את הדרך למחאה הסוערת ולקרבות הפנימיים שקרעו את העם, ואחרי הפוגה משמעותית בעקבות המלחמה – המהפכה המשפטית שוב חוזרת לקדמת הבמה, כשחיילים עדיין נופלים בקרבות בעזה, וכשעשרות חטופים עדיין מוחזקים בשבי חמאס.
כעת מוצגים השינויים הדרמטיים כפשרה, בתמיכתו של שר החוץ גדעון סער שלפני שנתיים היה באופוזיציה והתנגד נחרצות למהפכה. הוא ולוין טוענים כי המתווה – שהמוקד שלו הוא שינויים מהותיים בוועדה לבחירת שופטים – הוא מתווה הגון שלא יאפשר לאף צד, לא לקואליציה, לא לאופוזיציה ולא לשופטי העליון, יכולת לכפות את עמדתו, אבל סביב המתווה יש לא מעט שאלות פתוחות, כשהמרכזית היא האם יהיה ניסיון לקדמו כפשרה אמיתית מול האופוזיציה, שבינתיים ראשיה – יאיר לפיד ובני גנץ – לא הבהירו מה עמדתם בנוגע לפרטי הההצעה.
מתווה לוין-סער – עוד כותרות:
• השינויים המוצעים, מול המצב כיום: המתווה המלא
• לוין ימשיך בחרם על עמית, כך יקודם המתווה במהירות
• בכירים במערכת המשפט מתנגדים: "לא יהיה כל דיל"
לוין וסער מציגים את "מתווה ההסכמה"
במוקד ההצעה, נזכיר, שינוי ההליך בוועדה לבחירת שופטים כך שלבחירת שופטי עליון יהיה צורך ברוב של 5 מתוך 9, והסכמה של לפחות נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד. זאת בניגוד למצב כיום שבו נדרש רוב של 7 מתוך 9 למינוי שופטי עליון, והמשמעות היא שלשלושת שופטי העליון החברים בוועדה, שהיסטורית מצביעים כגוש אחד, כבר לא יהיה וטו אוטומטי. המתווה מציע גם להחליף את שני נציגי הלשכה בוועדה בשני עורכי דין אחרים - שאחד מהם ימונה על ידי הקואליציה והשני על ידי האופוזיציה.
בנוסף, המתווה מציע לחוקק לראשונה "חוק יסוד: החקיקה" - כך שבית המשפט העליון יוגבל בביטול חוקים, ומנגד גם הכנסת תוגבל בחקיקת חוקי יסוד. במקביל למתווה, וכפי שנחשף ב-ynet, לוין צפוי לאפשר את מינויו של ממלא מקום נשיא העליון יצחק עמית לתפקיד באופן מלא – כמעין פעולת ריכוך לקידום היוזמה. לוין, יודגש, נדרש ממילא בהוראת בג"ץ לאפשר את ההצבעה בוועדה, שבה צפוי עמית להיבחר לנשיא, עד יום חמישי בשבוע הבא. המתווה, אם יאושר, יחול לפי ההצעה רק מהכנסת הבאה. אלו השאלות הפתוחות המרכזיות סביב ההצעה.
האם האופוזיציה תתמוך, והאם המתווה יקודם בלעדיה?
המתווה מוצג כאמור כפשרה, ולוין וסער קראו שניהם לאופוזיציה לתמוך בו – אבל בינתיים נראה שהקואליציה מתכוונת לקדם אותו במהירות, מבלי להמתין לשיחות שבהן ייתכן שיעלו חברי האופוזיציה דרישות למשא ומתן כפי שהיה ב-2023. למעשה, כבר בשבוע הבא יחל לוין בחקיקת החלק המרכזי במתווה, לשינוי הוועדה לבחירת שופטים.
לקואליציה, נזכיר, יש כעת יחד עם סיעת "הימין הממלכתי" של סער 68 מנדטים – ויהיה לה קל הרבה יותר לקדם את החקיקה מאשר ב"סבב הקודם", כשהיו לה 64 בלבד, אם כי עולה עדיין השאלה כיצד יגיבו החרדים שזועמים על העיכוב בקידום חוק הפטור מגיוס, ובמקביל המשבר הקואליציוני מול "עוצמה יהודית" טרם נפתר.
כך או כך, בראשית השבוע מתכוון לוין לבקש מיו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן להטמיע את השינויים של המתווה בתוך הצעת החוק לשינוי בחירת השופטים, שכבר קודמה במרץ 2023. אותה הצעה אושרה כבר לקריאה שנייה ושלישית, וכך שר המשפטים מתכוון לקצר הליכים בדרך לסיום החקיקה. באופוזיציה, מנגד, צפויים להתנגד להחזרת החוק לוועדה – ולדרוש לפתוח בחקיקה מההתחלה, עקב השינויים המאז'וריים.
באופוזיציה כאמור לא הבהירו אם יסכימו לפרטי ההצעה, ובתגובה שלו עקץ יאיר לפיד את לוין – מבלי לשלול את המתווה: "נענה ליריב לוין מיד אחרי שיקיים את צו בית המשפט וימנה נשיא לבית המשפט העליון עד ה-16 לינואר". גם ב"מחנה הממלכתי" ערכו התייעצויות, אבל ח"כ מתן כהנא שחבר בסיעה של גנץ מיהר להביע תמיכה במתווה - והפך בכך לראשון מהאופוזיציה שעושה זאת. מנגד, שר התקשורת שלמה קרעי היה לראשון שהביע הסתייגות מקרב חברי הקואליציה, וקרא "לוודא" שהמתווה לא ינוצל "כדי להנציח את הדומיננטיות של קבוצות מסוימות בבית המשפט או למתן לגיטימציה לפגיעה בסמכויות הכנסת".
האם המתווה יגביר את הפוליטיזציה בוועדה?
החוק כיום קובע כאמור כי בחירת שופטי עליון מחייבת רוב מיוחס של 7 מתוך 9 חברים בוועדה, כך שנדרשת הסכמה רחבה – כשמבקרי הוועדה מרבים להתלונן על מה שמכונה "דילים" שנסגרים מאחורי הקלעים כדי להגיע לכך. אלא שגם המתווה המוצע לא משנה את הסוגיה הזו באופן מהותי, ולמרות שאינו דורש רוב מיוחס אלא רק 5 מתוך 9 – יש צורך בהסכמה של לפחות נציג קואליציה אחד ונציג אופוזיציה אחד.
לוין וסער מדגישים כי בכך מוסר הווטו של השופטים, באופן שמונע מהם "לשלוט בתהליכי המינוי של עצמם", לשון לוין, והם טוענים שגם הסרת שני נציגי לשכת עורכי הדין והחלפתם מטעם הקואליציה והאופוזיציה היא מהלך חיובי, כשלדברי שר המשפטים הלשכה נמצאת לכאורה ב"ניגוד עניינים מול המערכת השופטת". אולם ייתכן מאוד שהתנגדותו ללשכה נובעת מכך שנציגיה הנוכחיים בוועדה תומכים שניהם בצד של השופטים והאופוזיציה.
במערכת המשפט סבורים שהקטנת השפעת השופטים החברים בוועדה על מינוי שופטים בכל הערכאות, והגדלת השפעת הפוליטיקאים, תגרום להעברת מרכז הכובד של המינויים מנימוקים של כישורים מקצועיים – למינויים בהשפעה פוליטית. ה"דילים" יישארו, אך החשש הוא שהם יתבססו על הסכמים פוליטיים ולא מקצועיים-פוליטיים כפי שהיה עד כה.
כך או כך, המתווה עצמו כולל מנגנון נוסף שאמור לכאורה למנוע שיתוק אם לא תושג הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה: אחרי שנה בלי מינויים, ואם שני תקנים בעליון יהיו פנויים, הקואליציה תציע שלושה מועמדים והאופוזיציה שלושה מועמדים, וכל צד ימנה שופט אחד מהרשימה של הצד השני. בכך, עשוי דווקא להיות אינטרס לאחד הצדדים שלא להגיע להסכמות במשך שנה שלמה.
6 צפייה בגלריה
לוין בראשות הוועדה לבחירת שופטים, בדיון בנובמבר 2023 - כשפוגלמן עוד היה מ"מ נשיא העליון ומאז פרש והוחלף בעמית
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי דין שמתנגד כצפוי למתווה שיסלק את נציגיו מהוועדה, אמר שהמשמעות היא שבפועל הממשלה תוכל למנות "חצי" משופטי העליון. "לשם ההמחשה: אם המנגנון היה חל היום, אזי נציגי הקואליציה היו מציעים 3 מועמדים מטעמם, כדוגמת ד"ר אביעד בקשי, ד"ר רפי ביטון ופרופ' משה כהן-אליה, ונציגי האופוזיציה יחויבו לבחור אחד מהם. זו הזיה מוחלטת", אמר.
מה חסר במתווה?
המתווה שהציגו לוין וסער כולל לא מעט חורים, כשבין היתר אין בו אף התייחסות לשאלת בחירת נשיא עליון. במצב כיום, ובניגוד לבחירת שופט עליון חדש, בחירת הנשיא נעשית ברוב רגיל בוועדה – כשמאז קום המדינה נשמרה מסורת הסניוריטי, שבמסגרתה נבחר ותיק שופטי העליון. לוין מתנגד נחרצות לשיטה זו, אבל כעת הוא חייב על פי הוראת בג"ץ לאפשר, אחרי שעיכב במשך יותר משנה – את ההצבעה על מינוי נשיא לעליון, שבה מובטח כאמור רוב למ"מ הנשיא יצחק עמית. המתווה, שממילא יהיה תקף אם יאושר רק מהכנסת הבאה, לא מבהיר לעת עתה כיצד ימונו הנשיאים הבאים של העליון.
ובעוד החלק הנוגע לשינויים בוועדה לבחירת שופטים – שיקודמו כעת במהירות – מפורט למדי, החלק השני הנוגע לקידום "חוק יסוד: החקיקה" אינו מפורט דיו, ומדבר רק על "עקרונות מוסכמים". בהודעה המשותפת של סער ולוין נכתב כי "הליכי החקיקה של חוק יסוד, תיקונו או ביטולו יהיו שונים מחקיקת חוק רגיל ויבטיחו שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות" – אולם לא מוסבר כיצד בדיוק תוגבל הכנסת.
6 צפייה בגלריה
לוין, עמית וסער. העימות מול מערכת המשפט לא ייעלם
(צילום: עמית שאבי, רויטרס, אלכס קולומויסקי)
"חוק יסוד: החקיקה", אם יחוקק, יהווה למעשה "מלכת החקיקה" המסדירה את היחסים שבין בית המשפט העליון לבין הכנסת ובעיקר את הדרך לחקיקת חוקי יסוד, את הביקורת השיפוטית עליהם ולמעשה את הקווים האדומים ביחסי הכוחות שבין שתי הרשויות. מאז קום המדינה לא נרשמה הצלחה בקידומו, בעיקר בשל מאבק הכוחות בין שתי הרשויות בנוגע לשאלה למי נתונה המילה האחרונה.
דווקא סביב שאלת הביקורת שיפוטית על חוקים, המתווה מפורט יותר – וקובע כי רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חוקים, ורק ברוב של 5 מתוך 9. לפי ההצעה, מעתה גם לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, "למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט". עד היום הייתה מחלוקת בשאלה אם בית המשפט יכול לבטל חוקי יסוד – והפעם הראשונה והיחידה שהדבר אירע הייתה בפסיקה אשתקד שפסלה את חוק היסוד שביטל את עילת הסבירות.
פרט נוסף שלא ברור במתווה הוא האם תקודם "פסקת התגברות" – כזו שתאפשר לכנסת "להתגבר" על פסילה של חוקים בבית המשפט. הדבר לא מוסבר בהודעה המשותפת של סער ולוין.
המתווה מוצג כפשרה. האם זה אומר שהעימות מול מערכת המשפט ייפסק?
התשובה, כך נראה, היא לא. לוין וסער אמנם מתארים את ההצעה כ"מתווה הסכמה", אבל לא קישרו אותה רשמית לפרסום, שנחשף לראשונה ב-ynet, ולפיו לוין לא יפר את צו בג"ץ ויאפשר את מינוי עמית לנשיא העליון בשבוע הבא. לוין ממשיך למחות על כך בתוקף, וצפוי לצאת מהדיון כאשר תיערך ההצבעה. הוא גם לא מתכוון להפסיק את החרם שלו על כל שיתוף פעולה ניהולי בינו לבין עמית, שכבר כיום מכהן כמ"מ הנשיא – באופן שפוגע בניהול מערכת המשפט.
המתווה גם לא מתייחס כלל לסוגיות אחרות שעל הפרק, בראשן כוונת הקואליציה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – כוונה שלא נראה כי נזנחה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שאמנם אמר כי המתווה אינו מושלם "אך ניתן לחיות עמו", טרח להדגיש את הסוגיה הזו בהודעתו: "חובה לפתור בדחיפות את סוגיית היועמ"שית, שאופן פעילותה הלעומתי לממשלה ולשריה הוא חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל".
מה טוענים לוין וסער?
שר המשפטים ושר החוץ פרסמו סרטון ארוך שבו צולמו מדברים יחד ומסבירים את המתווה החדש. לוין הזכיר את פסיקת בג"ץ שחייבה אותו לאפשר את ההצבעה בוועדה עד 16 בינואר, שבה צפוי כאמור רוב למינוי עמית לנשיא העליון, ואמר כי זו למעשה הסיבה שהמתווה המוצע מפורסם כעת. "אנחנו מגיעים ב-16 לחודש לנקודת הכרעה – האם אנחנו בוחרים בדרך של תיקון של הדברים מן היסוד, בהסכמה רחבה ובדרך שתיתן גם שינוי אמיתי וגם שקט לשנים קדימה, או שאנחנו בוחרים בדרך של התנגשות חזיתית", אמר.
לוין הוסיף כי העיקרון המנחה הוא של מינויים בהסכמה רחבה: "כשכל הגורמים צריכים להגיע להסכמות, בהכרח יהיה גיוון, בהכרח נקבל קשת רחבה מאוד של שופטים שבאים מכל שדרות העם, מכל שכבות הציבור, עם תפיסות משפטיות מגוונות. העובדה שמערכת המשפט, בגלל שיטת המינויים, סגורה בפני ציבורים לא מעטים – ומה שאנחנו עושים זה פותחים אותה בפני כולם, אבל לא מאפשרים לאף אחד להשתלט עליה".
הוא טען שניסה להגיע ל"פשרה הוגנת" גם מול נשיאת העליון בדיוס אסתר חיות, גם מול מחליפה מ"מ הנשיא בדימוס עוזי פוגלמן וגם מול מ"מ הנשיא הנוכחי עמית, והאשים ש"עם אף אחד מהם אי אפשר היה להגיע להבנה ולהסכם". שר המשפטים טען כי המתווה הנוכחי הוא "נוסחה" שמאפשרת ל"אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית לקבל אותה וגם להרגיש איתה בטוחים". כשסער העיר בסרטון המשותף כי הוא "לא מקנא" בשר המשפטים, לוין העיר בבדיחות: "אף אחד לא הכריח אותי".
סער ציין מצדו כי היה לו "קושי" עם ההצעות המקוריות של לוין למהפכה משפטית, וטען כי המתווה הנוכחי שומר על העקרון שתמיד נדרשת הסכמה רחבה וכי השינוי בוועדה לבחירת שופטים הוא "אבולוציוני" ולא מהפכני, בגלל שההרכב הבסיסי נשאר, מלבד החלפת נציגי לשכת עורכי הדין בעורכי דין מטעם הקואליציה והאופוזיציה.
6 צפייה בגלריה
הפגנה בקפלן נגד המהפכה המשפטית, ביולי 2023. סער ביקש מהציבור: "תשקלו את המתווה בלב פתוח ובנפש חפצה"
(צילום: JACK GUEZ / AFP)
"הייתי שמח שהציבור הרחב ישקול את הדברים ויבחן אותם בלב פתוח, בנפש חפצה. זו תוצאה של הליך ארוך שבו אף צד לא נשאר בנקודת המוצא שלו, אלא ניסינו להגיע למשהו שהוא שינוי נכון ומאוזן", סיכם סער, ולוין הודה לו: "אני רוצה להודות לך, גדעון, גם על אומץ לב וגם על נחישות ונכונות לצעדים מורכבים ולא פשוטים, כדי להביא באמת מתווה שהוא שינוי אמיתי ויסודי ומצד שני מבוקר ומאוזן".
יוזמת האבות השכולים: "די, ישראל צריכה שקט"
בהודעה של סער ולוין על המתווה הם הדגישו כי הוא גובש בשיחות עם תא"ל במיל' ונציב שירות הכבאות לשעבר דדי שמחי והשר לשעבר יזהר שי. בשיחה אמש עם ynet סיפר שמחי על הרצון של השניים לקדם פשרה כדי למנוע "משבר חוקתי" בעיצומה של מלחמה – ועל השכול המשותף שקירב ביניהם: בנו של שמחי, גיא ז"ל, שהיה לוחם בסיירת הצנחנים, בילה במסיבת הטבע ברעים ב-7 באוקטובר ונהרג בקרב מול מחבלים – אחרי שהציל 14 מחבריו. גם בנו של יזהר, ירון ז"ל, שהיה לוחם בסיירת הנח"ל, נפל באותו יום בקרב עם מחבלים בכרם שלום.
שמחי סיפר כי הוא ושי "פחדו" שמדינת ישראל בדרך למשבר חוקתי בגלל "המלחמה" על הרכב הוועדה לבחירת שופטים – והחליטו מיוזמתם לקדם פשרה. "למען עם ישראל ומדינת ישראל – די, המדינה הזאת צריכה כבר שקט בימים של לחימה בכל החזיתות", אמר.
"אני ויזהר מנסים לקדם יחד המון הדברים למען עם ישראל ומדינת ישראל. אמנם השכול על הבנים שנפלו בטבח ה-7 באוקטובר חיבר אותנו ואיחד אותנו, אולם אהבתנו למדינת ישראל ולעם ישראל, שכבר למעלה משנה מוכיח את גבורתו בלחימה בכל החזיתות ומוסר את נפשו ואת גופו מכל גווני החברה – זה מה שחיבר והניע אותנו לפעול למתווה, שאני קורא לכל הקשת הפוליטית לתמוך בו", הוסיף.
"ישראל נמצאת בזמן גורלי, אסור בתכלית האיסור שנגיע למצב של משבר חוקתי שהיינו בדרך אליו – והחלטנו לפעול למתווה. נפגשנו עם גורמים מכל המערכת הפוליטית ועם מומחים מעולם המשפט, כולל שר המשפטים לוין שהבין את הצורך להגיע להסכמות. שמחנו שהוא הרים את הכפפה ויזם מתווה של פשרה הגונה, ראויה ומקצועית והיא נבחנה על ידי גורמים בכירים במערכת הפוליטית משני הצדדים", אמר – וציין כי הם התייעצו גם עם נשיא המדינה יצחק הרצוג.
הוא מתעקש, למרות הביקורת שנשמעה במערכת המשפט ובאופוזיציה: "הפשרה היא פשרה טובה, ואנחנו קוראים לכל המפלגות לתמוך בפשרה למען עם ישראל. די, מגיע לנו שקט". לדבריו, "כשמדברים עם כל הגורמים בלי כל ההתלהמות והספינים, פשוט אפשר להגיע להבנות למען עם ישראל. זה מה שיזמנו. מתווה לוין-סער הוא מתווה טוב שבו כולם מקבלים חצי תאוותם בידם".
פורסם לראשונה: 23:46, 09.01.25
