בכפר רג'ר, מוקד המתיחות בצפון
(צילום: אביהו שפירא)
כפר המריבה: לאחר חודשים של פרובוקציות חוזרות ונשנות לאורך הגבול עם לבנון, וניסיון פיגוע בתוך שטחי ישראל, בחיזבאללה מסמנים בימים האחרונים את העילה שעלולה להביא למלחמה מול ישראל ומצדיקה עבורם - כמי שרואים עצמם כ"מגיני לבנון" - את התרחשותה.
במוקד מאבק חיזבאללה עומדת הטענה להשתלטות ישראל על השטח הצפוני של הכפר העלאווי רג'ר שבמורדות הגולן, שטח שעל פי החלטת האו"ם משנת 2000 שייך ללבנון. לפני קרוב לשנה השלימו במועצה המקומית הקמת גדר גבול חדשה, ולצידה חומה - אך בחיזבאללה מאשימים שצה"ל הוא זה שביצע את העבודות כדי להשלים את כיבוש חלקו הלבנוני של הכפר.
בארגון קראו לממשלת לבנון לפעול מיידית לשחרור הכפר ו"החזרתו למולדת". מבחינת הארגון השיעי החזק, הנשלט כלכלית בידי איראן, נראה ששעון החול כבר נגמר, וזאת על פי סדרת האירועים שהולכת ומסלימה מול צה"ל, שפועל להכלתם ונמנע מעימות.
עם זאת, אתמול בשעות הצהריים נדמה היה שהחום הכבד של תחילת יולי בעמק החולה פסח על הכפר עטוף מרבדי הפרחים הצבעוניים, מעשה ידי גנני העיירה. אוטובוסים מלאים במטיילים ישראלים הגיעו אליו והורידו בו עשרות מבקרים, שנכנסו לראשונה בשעריו.
בספטמבר 2022 פתחו בצה"ל את המחסום שהיה סגור לכניסת אורחים מחוץ ליישוב מאז הנסיגה מלבנון, ועדנה שטפה את הכפר. "מאז שנפתח הכפר פקדו אותו לא פחות מ-900 אלף מבקרים", סיפר בהתרגשות בלאל חטיב, דובר המועצה המקומית. "הם מגיעים לכאן כדי ליהנות מהאוכל העלוואי-סורי האותנטי ומהנוף. אנשים מאוד נהנים ואומרים שזו תחושה של חו"ל, ביקור בכפר יווני או איטלקי".
אחרי תקרית ירי טיל הנ"ט ביום חמישי החזירו בצה"ל את החיילים ושוטרי מג"ב לשמירה בשער הכניסה ליישוב. בזמן השיחה עם חטיב, לא הרחק מבניין המועצה, נאספו בצידו השני של הגבול, בלבנון, כמה חברי פרלמנט לבנוני והמשיכו בקמפיין חיזבאללה, שמבקש לכאורה להכין את דעת הקהל בלבנון למלחמה קרובה.
"הכרסום של האויב הישראלי בחלק הצפוני של העיירה רג'ר הוא תוקפנות מסוכנת ביותר, התקפה מתמשכת על ריבונות לבנון והפרה של כל האמנות הבינלאומיות", הצהירו חברי הפרלמנט המזוהים עם חיזבאללה, והעלו לרשתות החברתיות את תמונתם על רקע הכפר הישראלי.
"זה שטח שלנו והלבנונים יודעים זאת טוב מאוד, ואפילו המפות הסוריות מודות בזה", הסביר חטיב, והציג מפות סוריות ישנות שלפיהן הכפר היה תחת שלטון סורי ולא לבנוני לפני מלחמת ששת הימים. חטיב מאשים את אהוד ברק שאפשר לאו"ם לחלק את הכפר לחצי ולהכריז שהוא לבנוני: "ברור שהם לא יסרבו למתנה שהוא נתן להם, אבל אנחנו לא גלשנו לשום שטח של אף אחד וחיים פה טוב בשטחים ובבתים שלנו".
בניגוד לטענות חיזבאללה על "תוקפנות הצבא", במטרה לכאורה להכשיר את העימות הצבאי, הסביר חטיב שהמועצה המקומית היא זו שהקימה ומימנה את הגדר והחומה החדשים. "היו לנו לא מעט מקרים של חיות בר שהגיעו, ובאחד המקרים תן סחב ילד וברגע האחרון אמא שלו שמה לב ומשכה אותו. היו הרבה תלונות מתושבים על חיות בר שנכנסות ופנו לראש המועצה שביקש שנעשה גדר כדי שלא ייכנסו חיות", סיפר.
העיבוי הביטחוני על הכפר הביא לא רק למניעת כניסת חיות בר, אלא בעיקר לכניסת המוני מבקרים ולשגשוג תיירותי חסר תקדים. "חיזבאללה מקנא ולא רוצה שממשלת ישראל תשקיע פה", הסביר אבי גריאני, נכה צה"ל ממלחמת לבנון שהגיע לביקור בכפר לראשונה.
חברו לקבוצה, אפרים אברהם, פצוע מלחמת יום הכיפורים, צפה בעניין רב בלבנונים ששכשכו במים בערוץ החצבאני הרחק מאיתנו, בסמוך למקום שבו פגע טיל הנ"ט שנורה בחמישי בבוקר, לכאורה בתגובה למבצע הצבאי בג'נין. "לא חששתי להגיע לכאן", אמר. "אני לא מפחד. למה צריך לפחד? נלחמנו בהם ואנחנו לא מפחדים מהם. למה הממשלה שלנו צריכה להראות פחד? יש שם אוהל אז תוריד אותו וזהו, יש לנו צבא חזק, למה לא להשתמש בו?".
טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא לחקר האתגרים הביטחוניים בצפון, משוכנע שאירועי ההסלמה בהובלת חיזבאללה ובהכוונתו, מאז אפריל האחרון בפיגוע בצומת מגידו, נעשות בידיעה שהן יכולות להביא למלחמה: "מצבו של חיזבאללה חזק מאי פעם, צבאית ואזרחית, וזו הנקודה האידיאלית מבחינתו לצאת ממנה למלחמה על רקע המשבר בלבנון והרצון שלו להגביר את אחיזתו במדינה הקורסת".
בארי, קצין מודיעין לשעבר שעוסק זה שנים רבות בזירה הלבנונית והסורית, טוען כי מאז אמצע השבוע שעבר בונה החיזבאללה את הנרטיב והסיבות למלחמה, גם בתוך דעת הקהל הלבנונית, ומעלה את סוגיית החומה ברג'ר כסיבה מרכזית שבגינה יש לפתוח בעימות מול ישראל.
