עבר יותר משבוע וחצי מאז תקפו מתנחלים רעולי פנים מהמאחז גבעת רונן פלסטינים ופעילים מארגון "רבנים לזכויות אדם" בכפר בורין. הם עשו זאת באלות ובאבנים והציתו את המכונית של אחד מהם. עשרה מהפעילים נפצעו. חלקם פונו לבית חולים עם פגיעות ראש. התמונות פורסמו, מספיק להעיף בהן מבט כדי להתרשם מהאכזריות. כמה שבועות קודם לכן השחיתו מתנחלים שירדו מכיוון הישיבה בחומש קברים בכפר בורקה שעל אדמת תושביו יושב המאחז. בחודש שעבר הותקפו ראאד אל-חראז ובנו בן ה-10 באבנים שיודו לעברם כשנסעו במכוניתם סמוך לכפר אל-מועייר. האב נפצע קשה ואיבד את עינו.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• כך נופצו החיים הכפולים בעולם הערבי
• כך ייעשה למי ששומר על פדופילית
• אישה יפה, רעיון גרוע
• לא קונים יועמ"ש בשק כי זה עלול לעלות ביוקר
אפשר להמשיך לגלול אחורה ולהאריך את הרשימה הזאת. התקשורת בעברית דיווחה מדי פעם על האירועים האלה – פה פוגרום, שם עקירת עצים – אבל לא תמיד. וחמור מכל, נכון לשעת כתיבת שורות אלה, ואף שבישראל רווחת הטענה ש"מדובר בקומץ" ו"כולם יודעים מי אלה", אף לא אחד מהפורעים נעצר.
הנה העובדות הידועות: על פי גורמים ביטחוניים, שיעור התקיפות נגד פלסטינים גדל פי 2.5 בשנת 2021 לעומת השנתיים שקדמו לה (וזה רק עד מחצית השנה, טרום אירועי האלימות שאפפו את כל עונת המסיק). רוב האירועים הללו יוצאים ממאחזים לא חוקיים: דו"ח של שלום עכשיו מצא כי 63% מהתקיפות האלימות התרחשו בסמיכות להם. שיאני האלימות הם חמשת המאחזים שעלו לכותרות בחודשים האחרונים בשל ריבוי אירועי אלימות כלפי חיילים, ישראלים ופלסטינים: יצהר, עדי-עד, אש קודש, גבעת רונן וחומש.
הפורעים הם המוצב הקדמי של מפעל ההתנחלויות ועל כן הם זוכים לגיבוי שקט. מנהיגי המתנחלים לא מנסים להילחם באלימות היוצאת מהמאחזים, אלא רואים בה לכל היותר משבר יח"צ
מערכת הביטחון הישראלית, כשהיא רוצה, מסוגלת לאתר מבוקשים פלסטינים בתוך שעות ספורות, ואם תתנו לה עוד קצת זמן היא גם תמצא, תארוז ותשלח ארכיון גרעין מבירה מזרח תיכונית עוינת. אוזלת היד שלה בכל הנוגע לאכיפת החוק נגד אלימות מתנחלים לא יכולה להיות מקרית. אפרופו, גם העובדה שהמאחזים הבלתי חוקיים מתרחבים ומשגשגים במקביל לאלימות היוצאת מהם אינה מקרית.
צופה מהצד שמביט במכלול הנתונים עשוי להסיק כי למדינה יש עניין לאפשר את תופעת האלימות של מתנחלים בשטחים. ואם כך, למה? צריך להגיד את האמת: המדינה מפחדת מהלובי המתנחלי ונפגעי האלימות הם כנראה קורבנות שהממשלה מוכנה להקריב. כמו שח"כ ניר אורבך (ימינה) כתב לאחרונה לשרה מרב מיכאלי (העבודה) שגינתה את האלימות: "הפורעים האלה הם מצביעי ימינה שגם בזכותם את שרה בממשלה".
בימין המתנחלי עסוקים בינתיים במשטור השיח לגבי האלימות היוצאת מהמאחזים הבלתי חוקיים. יש להם הרבה פחות להגיד על האלימות עצמה. הם יודעים היטב שהפורעים הם חוד החנית/המוצב הקדמי של מפעל ההתנחלויות, אלה שיוצרים עובדות בשטח, ועל כן נותנים לנערי הגבעות גיבוי שקט. מנהיגי המתנחלים לא מנסים להילחם באלימות היוצאת מהמאחזים, אלא רואים בה לכל היותר משבר יח"צ. מבחינתם, שנים של ניסיונות התנחלות בלבבות שיח המיינסטרים הישראלי נמוגות מול מראות בריונים רעולי פנים מכים קשישים ישראלים באלות עד זוב דם.
ד"ר דנה מילסאוזלת היד של ממשלת ישראל ושל כוחות הביטחון מול האלימות היוצאת מהמאחזים הבלתי חוקיים, והיעדר הפעולה לפינויים, נותנים לגיטימציה למצב הקיים. ממשלת "השינוי" צריכה להפסיק להתרפס בפני הלובי המתנחלי בתפקודו כסנגורם של פורעים שמבעירים את השטחים. האינטרס הישראלי יזכה לרווח כפול מפירוק המאחזים - גם הוכחה ששלטון החוק לא מדלג מעל הרי החושך של הגדה המערבית, וגם מיגור של הטרור היהודי שמעבר לנזק הפיזי-אנושי-מדיני שהוא גורם, מבייש את כלל אזרחי ישראל.
לממשלה, ודאי כזו שכוללת את מפלגות העבודה ומרצ, יש אחריות פוליטית ומוסרית לתת גיבוי לכוחות הביטחון לאכיפת החוק - לפנות את המאחזים הבלתי חוקיים ולעצור את ההתיישבות האלימה מוקדם ככל האפשר.
- ד"ר דנה מילס היא ממלאת מקום מנכ"לית שלום עכשיו
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
