"כולם בסדר? היה פיגוע בצומת מסמיה". זאת ההודעה שכתב אשר, אביו של אורי יעיש, ביום שישי בצהריים, בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית. שעתיים אחר כך הוא פגש שלושה קציני צה"ל במדים בכניסה לבניין מגוריו במודיעין ששאלו אותו "פה זה מנחם בגין 122?" ולדבריו, "כבר הבנתי הכל רק ביקשתי מהם אל תעלו. תנו לי לבשר לבד לאמא שלו שאורי כבר לא בחיים ולא יחזור הביתה מהמילואים לחופשת שישי שבת".
חייל המילואים בגדוד 8119 של חטיבת ירושלים , רס"ל אורי יעיש בן 27 , נרצח בתחנת האוטובוס בצומת מסמיה בדרכו הביתה לחופשה עם המשפחה בביתם בעיר מודיעין. אשר מספר כי "אורי תרם את האיברים שאפשר היה כדי להציל חיים של אחרים. זה מה שאורי רצה ואנחנו מיד הסכמנו לתרום. אורי נהרג ממה שפחד ממנו - מאיזה אסון שיקרה לו בדרך".
אורי הוא בן הזקונים בין שלושת הילדים של אשר וחיה. בבוקר יום שישי התכתב עם אימו וכתב לה שהוא יוצא בטרמפ מהבסיס בגוש עציון. כמו כל אמא דואגת כתבה לו "טרמפ מהבסיס, כמובן" - וקבעו ביחד עם אבא לאסוף אותו מתחנת האוטובוס נוף איילון, היישוב הסמוך לביתם.
בשעה 12:40 לדברי האבא אשר "אורי לא הגיע. מחייגים אליו וזה מצלצל ולא עונה וזה לא מתאים לאורי. שמעתי על פיגוע, אבל לא דמיינתי שזאת הדרך שיעשה מגוש עציון בתחבורה ציבורית הביתה למודיעין".
האבא סיפר עוד כי "אורי לא נסע עם הרכב לבסיס כי לא מרשים להחנות את הרכב בתוך הבסיס ואמרו להם שמי שמחנה את הרכב מחוץ לשער לא בטוח שימצא את הרכב שלם בשל הגניבות והנזקים לרכבים. אורי והחברים שלו כעסו שלא מרשים לחנות בבסיס והוא נסע בתחבורה ציבורית לבסיס ביום רביעי האחרון, היום שבו התחיל את המילואים". אורי גויס ב-7 באוקטובר בצו 8 למילואים בעוטף עזה ושוחרר בחנוכה וביום רביעי האחרון גויס בשנית לפעילות באזור גוש עציון.
האבא אומר בכאב "כי אחרי השעה 14:00 כשאורי לא ענה לעשרות השיחות התקשרתי למשטרה מודאג שהבן שלי חייל יצא עם נשק מבסיס בשטחים בחטמ"ר עציון וחס וחלילה אולי קרה לו משהו אולי נחטף". שוטר ממשטרת מודיעין תוך דקות הגיע אליו חייג לסלולרי של אורי ופתאום מישהו ענה מלמל וניתק. השוטר בעצמו החל לדאוג וביקש לבצע איכון לסלולרי כדי להתחיל לחפש אחריו. דקות בודדות חלפו ואשר שעמד עם השוטר בכניסה לבניין ראה שלושה קציני צבא והבין הכל.
אשר אומר עוד כי "היו לי שני בנים במילואים מגויסים במלחמה, אחיו אייל ואורי הקטן. כל לילה חששתי יותר לאייל האח שהוא יותר לוחם וקרבי ובסוף אורי נרצח בפיגוע חבלני בדרך הביתה". אורי למד בבית ספר ותיכון במודיעין: "אורי ילד שאהב מוזיקה. מאוד חברותי, איש של אנשים. אוהב שלום ורודף שלום", סיפר אשר. בשירות הסדיר שירת בשריון, סיים תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטת אריאל.
"נדמיין את החיוך הענק - ונעשה מעשים טובים"
מאות בני אדם ליוו בדרכו האחרונה את אורי, שהובא למנוחות לאחר צאת השבת בשעה 23:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין. הוא הותיר אחריו הורים אשר וחיה, אחות תום ואח אייל. חבריו הטובים של אורי ספדו לו. "מוטלת עלינו האחריות להנציח אותך. נדמיין את החיוך הענק של אורי ונעשה מאמץ למעשים טובים", אמר אחד מהם.
הלווייתו של רס"ל (במיל') אורי יעיש ז"ל
תום נפרדה מאחיה הקטן, וציינה כי "אין מילים לתאר את הכאב מהרגע שקיבלתי את הבשורה". לדברי האחות, "לאורי היה לב טהור, והיה מוקף חברים שאוהבים אותו. רק רצה שנהיה ביחד ושמחים".
"אחי הקטן והאהוב", הספיד אותו אחיו אייל. "ביום שישי ב-12:35 ראית את כל התכנונים של הסופ"ש ליום הולדת של אמא. שנשיר וננגן יחד כמו שתמיד אהבת. מבקש מעצמי ומהעם שלי שנזכור לאהוב זה את זה אהבה שמקדשת את החיים עצמם. אוהב אותך אח יקר שלי, לעולם לא אפסיק להתגעגע. ביי אורי".
3 צפייה בגלריה
"המחבל לקח ממך רק את הגוף, אבל לא את הנשמה והאור שפיזרת". חיילים נושאים את ארונו של אורי ז"ל
(צילום: מאיר תורג'מן)
האמא חיה נפרדה בכאב מבנה: "אני ידעתי, בתוך תוכי ידעתי. בשבוע האחרון עננה התיישבה על ליבי. אתה אורי התגלמות הטוב. הנה הגיע לעולם הילד שלנו. קראתי לך מאהב כי כל הזמן הייתה מפזר אהבה. אורי שלי, כל השבוע האחרון אמרת לי 'אמא תחבקי אותי, תחבקי אותי, את לא הולכת לישון בלי חיבוק'. היית דבק מחבר, ומשפחה הייתה ערך עליון עבורך. שאפת שלכולם יהיה טוב וכיף. כל כך רגיש ובלי שיפוטיות. היית לוחם צדק אמיתי, ופציפיסט אמיתי, וידעת לדרוש צדק".
האם הוסיפה: "כל כך שמחתי שאתה בא לשבת, וכשלא ענית ידעתי שמשהו לא טוב קרה. המחבל הנתעב לקח ממך באכזריות רק את הגוף שלך, אבל לא את הנשמה והאור שפיזרת. ביום רביעי בערב סיפרת לי שהגעת למילואים, אחר כך הכנתי לעצמי פלייליסט חדש, שירים חודרים וכואבים. היה שלום מלאך שלי. למרות הבור העצום, תמיד תהיה לי אור הטוב. אוהבת אותך אוריקי שלי".
