הממשלה הבדלנית בנגורנו-קרבאך, המובלעת הארמנית באזרבייג'ן שנכנעה לכוחותיה של באקו בשבוע שעבר – כניעה היסטורית שהובילה לנטישה המונית של תושבי האזור לארמניה השכנה – הודיעה היום (ה') על צעד נוסף בדרך לפירוקה המוחלט, אחרי 30 שנות סכסוך שבהן שמרה על שלטון עצמאי. בצו שפרסמה הממשלה הבדלנית הוכרז כי ב-1 בינואר יפורקו כל מוסדותיה של רפובליקת ארצאך – השם של הישות העצמאית של הבדלנים שלא-הוכרה על ידי הקהילה הבינלאומית כמדינה – והיא תחדל למעשה להתקיים.
הצו נחתם על ידי סמוול שחרמניאן, מנהיג הממשלה בבירת נגורנו-קרבאך סטפנקרט, ומוזכר בו הסכם הפסקת האש שהבדלנים נאלצו לקבל בתום המבצע הצבאי בן 24 השעות שניהלה נגדם אזרבייג'ן. המבצע, נזכיר, יצא לפועל אחרי שהבדלנים נחלשו מאוד בעקבות מצור אזרי שנמשך עשרה חודשים ואחרי שארמניה העצמאית סירבה להתערב לטובתם. בצו שהתפרסם כעת מצוין שהסכם הפסקת האש כולל את התפרקותם מנשק של הבדלנים בתמורה לכך שאזרבייג'ן תאפשר תנועה חופשית של תושבים בנגורנו-קרבאך.
התנועה הזו, בינתיים, היא לכיוון אחד בלבד: החוצה, אל ארמניה השכנה. באקו אמנם מצהירה שוב ושוב כי בכוונתה להתייחס לארמנים בקרבאך כאזרחים שווי זכויות, אבל אלו לא מאמינים לה וחוששים ממעשי נקם וטיהור אתני על רקע האיבה ההיסטורית בין העמים – ובורחים מהחבל בהמוניהם. ארמניה עדכנה בצהריים כי עד כה נקלטו בשטחה 68,386 פליטים. משמעות המספר הזה הוא שיותר ממחצית מאוכלוסיית נגורנו-קרבאך – 120,000 ערב הכניעה – כבר נטשו אותו.
הפליטים נמלטים לארמניה בכביש המכונה "מסדרון לאצ'ין" – הכביש היחיד שמחבר בין נגורנו-קרבאך לבין המדינה הארמנית העצמאית, ואשר נחסם על ידי אזרבייג'ן במסגרת אותו מצור שהטילה על החבל. בכביש נוצרו פקקי ענק בעקבות הנטישה ההמונית, ואף שמדובר במסע של עשרות ק"מ בלבד הוא נמשך יממה שלמה.
הפליטים, שבורחים בכל אמצעי תחבורה אפשרי ונצפו בין היתר בתוך משאיות ואפילו בטרקטורים, מספרים על ייאוש כבד ועל רעב קשה שעמו התמודדו בקרבאך. "זו אחת התקופות האפלות ביותר בהיסטוריה הארמנית", אומר דויד, כומר בן 33 שהגיע לגבול כדי להעניק לפליטים תמיכה רוחנית. "ההיסטוריה הארמנית מלאה בקשיים", ציין.
בינתיים, ובמקביל להבטחה שלה לשמור על זכויות הארמנים בנגורנו-קרבאך, באקו מאותתת כי לא תסלח למנהיגי הבדלנים שלקחו חלק בסכסוך הממושך – שהוביל לאורך השנים למותם של אלפי בני אדם בשני הצדדים. היום, אחרי שעצרה את מנהיגה הקודם של הממשלה הבדלנית בקרבאך, כשניסה לחצות את הגבול, הודיעה באקו כי רובן ורדניאן מואשם לצד ניסיון חצייה לא-חוקי בעבירות של מימון טרור והקמת "ארגונים חמושים לא-חוקיים".
ורדניאן, מיליארדר שעשה את הונו ברוסיה, כיהן כראש הממשלה הבדלנית במובלעת הארמנית מנובמבר 2022 עד פברואר 2023. אם יורשע בעבירות שבהן הואשם הוא יעמוד בפני עונש של עד 14 שנה. בירבאן מחו היום על מעצרו והגדירו אותו כלא-חוקי. ראש הממשלה הארמני ניקול פשיניאן אמר במהלך ישיבה עם שריו כי הוא מודאג מאוד ממעצר המנהיג הבדלני. ארמניה פנתה לבית הדין של האיחוד האירופי לזכויות אדם, וביקשה שידרוש מבאקו מידע על המיקום שבו מוחזק ורדניאן ועל מצבו הבריאותי.
נגורנו-קרבאך, נזכיר, הוא חבל ארץ בעל חשיבות תרבותית הן לארמנים הנוצרים והן לאזרים המוסלמים, ושורשי הסכסוך בו נעוצים בשנותיה האחרונות של ברית המועצות: בימי האיחוד הסובייטי, שאזרבייג'ן וארמניה היו חלק ממנו, נהנתה המובלעת מאוטונומיה נרחבת בתוך אזרבייג'ן, אך עם תחילת ההתמוטטות של ברית המועצות פרצה בחבל מרידה של בדלנים ארמנים, וכשהתפרקותה הושלמה הפכה המרידה הזו למלחמה כוללת בין כוחות ארמניים, שקיבלו סיוע מארמניה העצמאית, לבין אזרבייג'ן העצמאית.
במלחמה ההיא, שנמשכה עד 1994, נהרגו 30,000 בני אדם ורוב האוכלוסייה האזרית של נגורנו-קרבאך נאלצה לברוח מהחבל. הכוחות הארמניים השתלטו אז לא רק עליו אלא גם על אזורים אזריים נרחבים המקיפים אותו. במשך כשני עשורים וחצי נותר הסכסוך קפוא בעיקרו, למעט תקריות ירי ספורדיות, עד שב-2020 המתיחות התלקחה לכדי מלחמה איומה נוספת, שבה נהרגו כ-6,800 חיילים וכ-90 אלף איש נעקרו מבתיהם. המלחמה הסתיימה בהסכם הפסקת אש בתיווך רוסי, שבמסגרתו החזירה לעצמה אזרבייג'ן את השליטה בחלקים מנגורנו-קרבאך ובכל האזורים סביב החבל שבהם שלטו כוחות ארמניים מאז שנות ה-90.
בשנים האחרונות נשמרה ברובה הפסקת האש בין הצדדים, אבל מאז דצמבר אשתקד גברה המתיחות מחדש בעקבות המצור שהטילה אזרבייג'ן על נגורנו-קרבאך. ביום שלישי בשבוע שעבר באקו הודיעה לפתע על מבצע צבאי נגד הבדלנים, אחרי שלטענתה שניים מחייליה נהרגו ממוקש שהטמינו שם הארמנים. יממה בלבד לאחר מכן נאלצו הבדלנים להסכים לתנאי הפסקת האש שהציבו להם האזרים, אחרי שארמניה סירבה כאמור להתערב לטובתם. ראש הממשלה פשיניאן הזהיר שאזרבייג'ן רוצה "לגרור" את ארצו לעימות – ונמנע מעוד מלחמה מולה, חרף הפגנות ענק שנערכו בירבאן בדרישה שיסייע לבדלנים.