יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חבר הכנסת שמחה רוטמן, זימן ליום ראשון הקרוב דיון מיוחד בזמן הפגרה שיעסוק בחוקיות הפעילות של צוות הבדיקה המיוחד שהוקם על ידי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, לגילוי מקור הדלפת טיוטת פסק הדין בבג"ץ הסבירות.
רוטמן מתח ביקורת חריפה על פעילות צוות הבדיקה ותהה האם יש לחבריו סמכות חוקית לבדוק את העניין. "מתברר שממלא מקום הנשיא פוגלמן הקים לעצמו משטרה מיוחדת", אמר יו"ר ועדת החוקה, "אני מבקש לברר מכוח איזו סמכות חוקית הוקם הצוות, כיצד נבחרו חבריו והאם הם מתשאלים עובדים של בתי המשפט או שופטים". כמו כן אמר רוטמן כי יש לבדוק "האם יש חובה חוקית לענות להם (לחברי צוות הבדיקה - ט"צ)".
נושא נוסף שיידון בוועדה הוא חשיפת השיחות בין יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה לנשיא בית המשפט המחוזי תל אביב לשעבר איתן אורנשטיין, שמהן עלה לכאורה שנוה סייע לאורנשטיין להיבחר לתפקיד למרות שלא היה חבר ועדת האיתור שבחרה בו. יושב הראש רוטמן טוען כי שמע על הפרשה כבר ב-2019, אך בקשתו לעיין בפרוטוקולים של ועדת האיתור סורבו על ידי הנהלת בתי המשפט. עתה הוא תובע לחשוף את הפרוטוקול.
באשר לוועדת הבדיקה, נזכיר כי לפני כחודשיים החליט פוגלמן ששני ראשי אגף החקירות בשב"כ לשעבר חגי אבימור ואיל דגן, מנהל בתי המשפט לשעבר מיכאל שפיצר והשופטת ד"ר קרן אזולאי, רשמת בית המשפט העליון יחקרו את פרשת הדלפת טיוטת פסק הדין בבג"ץ הסבירות. בהודעתו אז טען פוגלמן כי "כלל שופטי בית המשפט העליון תומכים בהקמת צוות הבדיקה".
בכתב המינוי לצוות הבדיקה נאמר כי על חבריו לבדוק את מכלול ההיבטים המערכתיים הנוגעים לגילוי מידע לשם גיבוש המלצות לנקיטת צעדים למניעת גילוי מידע האסור בגילוי בעתיד. פוגלמן הזכיר בכתב המינוי את הרקע להחלטתו החריגה, לאחר שבשלהי השנה שעברה פורסם על ידי העיתונאי והפרשן הפוליטי עמית סגל ובה "הדלפה" של חלקים מטיוטת פסק הדין הדרמטי, שבמסגרתו פסל בית המשפט העליון תיקון לחוק יסוד לראשונה אי-פעם.
"פרסום חלקים מטיוטות פסקי דין שטרם הושלמה כתיבתם הוא אירוע חמור. יש לעשות כל שניתן כדי לברר את הדברים בהקדם לשם הפקת לקחים לעתיד. לפיכך, לאחר ששקלתי את הדברים לעומקם, בשל הדחיפות והנחיצות באיתור מהיר של הנסיבות המערכתיות שאפשרו את הוצאת המידע שפורסם ומידע דומה מסוג זה, ולשם גיבוש המלצות לפעולה בטווח הזמן הקרוב ובמבט צופה פני עתיד – אני ממנה בזאת, צוות בדיקה, כפי שיפורט להלן", כתב פוגלמן.
פוגלמן הורה לצוות למפות את שיטות העבודה הפיזיות והטכנולוגיות בבית המשפט; את הפרצות האפשריות לדליפת מידע; ואת היקף הגורמים הנחשפים למידע כאמור, אשר בנסיבות המקרה דנן היה רחב. כמו כן, הצוות יבחן את השאלה האם ניתן לצמצם את מעגל הנחשפים למידע, להגביר את הפיקוח על אופן שמירתו ולטייב את תיעוד השימוש בו.
פוגלמן כינה את תשאול שופטי העליון כ"ראיונות". "לצורך כך, יקיים הצוות, בין היתר, ראיונות עם שופטים ועובדים במערכת, וכן יהא רשאי לשמוע ולהסתייע בגורמים נוספים, לרבות מומחים בתחום הטכנולוגיה, ולבקש לקבל לעיונו כל חומר רלוונטי שעשוי לסייע לו בעבודתו". השופט פוגלמן הבהיר שככל שבדיקת הצוות תעלה התנהגות שיש בה משום חשד לפלילים או לעבירת משמעת, על ידי גורם כזה או אחר, יפסיק הצוות את בירור ההתנהגות האמורה ויעביר הטיפול בממצאים הקונקרטיים לגביו לרשויות המוסמכות לכך על פי דין בהקדם האפשרי.
הצוות החל את עבודתו מיד, והוא התבקש להגיש את ממצאיו, ולכל הפחות להגיש דוח ביניים והמלצות ראשוניות, עד 1 במאי 2024 - עוד חודש בדיון. בהתאם להמלצות הצוות וממצאיו, יוחלט על אופן המשך הטיפול בנושא.
הדלפת טיוטה של פסיקת בית משפט עליון היא אירוע חריג ביותר, ולמעשה לא התרחשה בישראל, למעט מקרה דומה שבו דלפה החלטתה של ועדת השחרורים בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. החלטת השופטים בבג"ץ הסבירות התקבלה לבסוף בדעת רוב של שמונה שופטים שפסקו בעד פסילת התיקון לחוק יסוד: השפיטה מול שבעה שופטים שפסקו נגד פסילת התיקון.
השופטים שהיו בדעת רוב טענו כי התיקון לחוק היסוד "חורג מסמכותה המכוננת של הכנסת, ומשכך יש להכריז על בטלותו". לדברי הנשיאה בדימוס אסתר חיות, "נוסח התיקון של הכנסת קיצוני וחריג. התיקון מתייחס לכלל מובניה של עילת הסבירות, ומשכך הוא מונע התערבות גם בהחלטות שלטוניות מופרכות ובלתי סבירות בעליל, ככל שלא נפל בהן פגם מינהלי אחר".
