בסגנונו האירוני הצליח המחזאי יהושוע סובול לנסח את מהות הדיבוק של החברה הישראלית: ילדים זה שמחה, ועושים אותם לא בהכרח כי רוצים, אלא כי כתוב בתורה, או אולי בגמרא, או כי זה מה שאמר הרב. כי "פרו ורבו", היא מצווה ולא רק כמיהה אישית של בני אדם. התפיסה הזו של עשיית ילדים כמצווה דתית הייתה יכולה להיות עניין פרטי של מי שעושים זאת ללא יכולת אמיתית לשאת בעול פרנסתם וחינוכם, אבל היא הופכת לבעיה לאומית כאשר יש מי שמבקשים לכפות את הנורמות הדתיות שלהם על מי שאינם מאמינים בהן.
הודעתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ על קידום שורת צעדים להקלה על נשים המבקשות לבצע הפסקת הריון, היא אולי ניצן ראשון של שינוי בנושא הזה. יש לא מעט מניעים להחלטתן של נשים להפסיק הריון, אבל החוק הישראלי - שנחקק בהשראת אותה תפיסת "פרו ורבו" דתית - לא מכיר בסיבה הנפוצה והרווחת מכל: רצונה של האישה. הוועדות להפסקת הריון, אותם גופים ארכאיים שעצם קיומם מפקיע מנשים את זכותן על גופן, לא מוסמכות על פי חוק לאשר הפסקת הריון רק בשל רצון שלהן.
הן יכולות להפסיק הריון בשל גיל צעיר או מבוגר, הריון מחוץ למסגרת הנישואים, כתוצאה מאונס, כשיש חשד למום, או שיש סכנה לבריאותה של האישה, אבל לא מהסיבה הפשוטה והנפוצה ביותר - כשהאישה פשוט לא מעוניינת בהריון.
דת היא אידאולוגיה ותפיסת עולם. כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה, אבל המדינה חייבת להיות ניטרלית ככל הניתן ולא לכפות על אחד את התנהלות שתואמת את ערכיו של האחר
לא רק שעצם הדרישה מאישה להתייצב בפני הרכב "שופטים" שיכריעו בעבורה על גופה היא מעשה משפיל, הרי שמדובר במציאות שמעודדת את האישה לשקר ביחס לסיבות לכך שברצונה להפסיק את ההיריון. הביזוי וההשפלה נמשכים כשהוועדות מאלצות נשים לענות על שאלות בדבר אמצעי המניעה שבהם השתמשו, ואם לא השתמשו אז מדוע ועוד. כך מעודד החוק הישראלי חדירה לנבכי נשמתן של נשים.
השר הורוביץ מבקש לקדם תחילתו של שינוי, הן בכל הקשור לשאלות הנשאלות על ידי הוועדות והן בעצם הצורך לפנות אליהן בשליש הראשון של ההיריון, אבל השינוי המלא חייב להיות ביטולן המוחלט של הוועדות והסרת ידה של המדינה מהרחם שלנו. היחידה שיכולה להחליט על הפסקת ההיריון עד השליש האחרון חייבת להיות האישה בלבד. היא לא צריכה לעמוד בפני ועדות, לשקר או לחשוף את צפונות ליבה.
עו״ד אירית רוזנבלוםהמציאות הזאת, למרבה הצער, לא תתממש כל עוד לא נבין שעלינו לנתק את הציבור הישראלי מכבלי הדת. דת היא אידאולוגיה ותפיסת עולם, מקבילה לתפיסות עולם אחרות. כל אחד מאיתנו יכול להאמין במה שהוא רוצה, אבל המדינה חייבת להיות ניטרלית ככל הניתן ולא לכפות על אחד את התנהלות שתואמת את ערכיו של האחר.
כך גם לגבי הפלות, נישואים ותחבורה בשבת. זכותה של אישה דתייה להתחתן איך שהיא רוצה, להימנע מהפסקת הריון או מנסיעה בשבת, אך אסור לה למנוע את כל אלו ממי שאמונתה שונה. עד שלא נשכיל ליישם את הכלל הבסיסי הזה, אולי נזכה לעוד ניצנים של שינוי, אבל לא נגיע אף פעם לפריחתו המלאה.
- עו"ד אירית רוזנבלום היא מנכ"לית ומייסדת ארגון "משפחה חדשה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
