בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (חמישי) את בקשת ההגנה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא לדון ב-141 דרישות סיקור שהופנו לאתר וואלה ומופיעות בנספח לכתב האישום בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה). בעוד ההגנה טענה כי כתב האישום לא מייחס לנתניהו אחריות ומודעות לאותן דרישות ולכן יש למחוק אותן מכתב האישום, השופטים קבעו כי נוסח כתב האישום מייחס לנתניהו אחריות ומודעות כללית להן.
לעיון בהחלטה המלאה של בית המשפט - לחצו כאן
בהחלטתם אף ציינו השופטים כי נתניהו עצמו התייחס במענה לכתב האישום לפריטי הסיקור הללו, תוך הבנה כי כתב האישום מייחס לו אחריות להם. בדיון בחודש שעבר טען סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, כי ישנם 82 פריטים בנספח דרישות הסיקור שהופנו לוואלה אשר מצורף לכתב האישום ומתייחס לדרישות פנימיות שהתנהלו בתוך אתר וואלה, ללא טענה של הפרקליטות כי מקורן בנתניהו.
עו"ד חדד ציין בנוסף כי ישנן 59 דרישות סיקור המיוחסות שלא לנתניהו עצמו אלא למתווכים אחרים שהפנו אותם אל אתר וואלה, ולכן יש לבטל אותם משום שכתב האישום לא מייחס לנתניהו מודעות ואחריות לדרישות שהופנו על-ידי מתווכים.
התובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, ניסתה להסביר באותו הדיון כי כתב האישום בהחלט מייחס לנתניהו אחריות גם לדרישות הסיקור הללו, וכי כתב האישום טוען שלנתניהו מודעות כללית להשחתה הפנימית של אתר וואלה בעקבות היחסים השוחדיים שלו עם בעלי אתר וואלה דאז שאול אלוביץ' שמואשם אף הוא בשוחד.
בדיון בדצמבר התקשו השופטים לקבל את טענותיה של עו"ד תירוש, והשופט עודד שחם אמר אז: "אני לא רואה את זה בכתב האישום". בעקבות כך התקיים דיון משלים שבו חשפה התובעת כי לא רק שכתב האישום מתייחס לכך, אלא שנתניהו עצמו התייחס כאמור לאותן דרישות הסיקור במענה לכתב האישום, והבין בעצמו כי כתב האישום מייחס לו אחריות ומודעות כללית להן.
נתניהו ביום העדות החמישי במשפטו
(צילום: לע"מ)
השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ושחם פרסמו כאמור היום את החלטתם, שלפיה הם דוחים את טענות ההגנה, וקובעים כי כתב האישום בנוסחו כלל גם את 141 הפרטים וייחס לנתניהו אחריות ומודעות כללית להם.
בנוגע ל-82 הפריטים שלגביהם טען חדד כי הם פעולות פנימיות של אתר וואלה, דחו השופטים את דבריו וציינו כי "שילובם של סעיפים 23 , 30 , 31 , 36 לכתב האישום מלמד כי קיימת בו תזה בדבר פעולות שבוצעו על ידי נאשם 1 (נתניהו. נ"ב) לעניין זה. מן הסעיפים אף עולה טענה בדבר קיומו של יסוד נפשי רלוונטי. יוצא, כי אין מקום לקבלת טענות ההגנה ביחס לפריטים אלה".
בנוגע ל-59 דרישות הסיקור שהופנו לאתר וואלה על-ידי מתווכים, קבעו השופטים כי "כי גם לעניין הפריטים האמורים קיימת בכתב האישום תזה בדבר פעולות שבוצעו על ידי נאשם 1 (נתניהו - נ"ב) לעניין זה. מן המתואר באותם סעיפים אף עולה קיומו של יסוד נפשי רלוונטי. אין בידינו לקבל את טענות ההגנה".
השופטים אף התייחסו לטענת התובעת תירוש וכתבו כי "לא למותר להפנות גם לכך, שמתשובת הנאשם לכתב האישום עולה, כי הוא עצמו הבין שכתב האישום מייחס לו מודעות כללית ביחס לנטען בו". כלומר, נתניהו בעצמו הודה במענה ששלח לכתב האישום כי הבין את ניסוח כתב האישום כך שמייחס לו מודעות לאותם פריטי סיקור. השופטים מוסיפים כי "לא נעלמה מעינינו הבהרת המאשימה, כי אין היא מייחסת מודעות בפועל לכל פריט ופריט לעניין זה".
דברי התובעת כבר ב-2020
נתניהו מואשם בתיק 4000 בשוחד והפרת אמונים על בסיס יחסי הסיקור התקשורתי באתר וואלה, שלפי כתב האישום טווה עם בעלי האתר דאז אלוביץ' בתמורה להטבות רגולציה. כבר בדיון שהתקיים בשנת 2020 בבית המשפט, הסבירה התובעת תירוש כי כתב האישום מייחס לנתניהו מודעות כללית לעסקת שוחד ולפעולות של אנשיו שנבעו מאותה עסקה נטענת וכי לא נצרך להוכיח כי הוא מודע לכל פעולה ופעולה אלא די במודעות הכללית.
עו"ד תירוש אמרה אז: "כתב האישום יוכח הן על-ידי דרישות הסיקור שיש בתוך החומר והן על-ידי עדויות כלליות. בעל מסעדה אומר לאיש ציבור 'יש לך 'קארט בלאנש' לבוא לאכול אצלי במסעדה, אתה ובני משפחתך, מתי שאתם רוצים'. לפעמים נעשה רישום במסעדה שהם הגיעו, לפעמים לא. לשיטתנו לא נצטרך להמציא רשימה מדויקת של כל הפעמים שהם נכנסו ובאו למסעדה. מה כן? כמובן שנצטרך להביא ראיות שהסיפור שאני מספרת הוא סיפור נכון". המשפט צפוי להתחדש ב-20 בינואר, אחרי שנתניהו ביקש להשהות את עדותו בעקבות החלמתו מהניתוח שעבר להסרת ערמונית.
