סבבי ההתייעצויות לקראת הרכבת הממשלה הם תמיד מעמדים מתוחים שעיני כל העם מופנים אליהם. כשהמפה הפוליטית מקוטבת כל כך לנשיא המדינה יש השפעה לא מבוטלת על זהות ראש הממשלה הבא – ולכן יש חשיבות לכל מילה שנאמרת.
פליטת הפה של נשיא המדינה יצחק הרצוג, שחשב שהמיקרופונים כבויים במהלך פגישתו עם נציגי סיעת ש"ס, מספקת הזדמנות לחזור אל הרגעים הגדולים בסבבי ההתייעצות להרכבת הממשלה.
פליטת הפה של הנשיא הרצוג הבן
(צילום: משה מזרחי)

בשנים האחרונות, בעקבות המבוי הסתום במערכת הפוליטית בישראל, כבר התרגלנו למעמד הזה לפחות פעם בשנה, אם לא פעמיים. הנשיא הקודם, ראובן ריבלין, פתח את המעמד לתקשורת והוא משודר בשידור חי.
בעבר אולי היה מאתגר יותר לחשוף פליטת פה כמו זאת של הנשיא הרצוג במהלך הפגישה השבוע עם נציגי סיעת ש"ס, אך היו לא מעט מקרים בעבר שבהם הפגישות עלו לכותרות.
ארכיון ידיעות אחרונות 1955 חירות החרמה התייצעות נשיא המדינה בחירות
ב-1955 החרימה סיעת חירות את ההתייעצויות עם הנשיא השני יצחק בן צבי. למרות ההישג של המפלגה, שהייתה השנייה בגודלה בכנסת השלישית, היא לא הוזמנה לבית הנשיא מיד אחרי מפא"י אלא לקראת הסוף, לפני המפלגות הערביות.
בבית הנשיא הסבירו אז כי סדר הפגישות נקבע אישית על ידי הנשיא בהתאם להרכב הקואליציה. קודם הוזמנו חברי הקואליציה היוצאת, אחר כך המפלגות שהיו חברות מתישהו בקואליציה ורק אז מפלגות האופוזיציה.
ארכיון ידיעות אחרונות 1984 התייעצות נשיא המדינה בחירות הרב מאיר כהנא חיים הרצוג
לאחר הבחירות לכנסת ה-11, סבב ההתייעצויות בבית הנשיא עורר סערה. הנשיא חיים הרצוג סירב להיפגש עם הרב מאיר כהנא שעמד בראש סיעת כך. כהנא שלח מכתב זועם לנשיא שבו כתב "אם לא תזמין אותי להתייעצויות על הרכבת הממשלה אני אפרוץ בכוח ללשכתך". הרצוג הגן על החלטתו ואמר כי ההסתה של כהנא מסכנת את שלומם של אלפי יהודים המתגוררים עדיין בארצות האיסלאם.
הרצוג התבסס על המרווח שניתן לו מהיעדר המילה "כל" בלשון החוק שהורה לנשיא "להתייעץ עם נציגי סיעות בכנסת".

מעורבות נשיאותית

הלכה למעשה, לנשיא המדינה יש אפשרות להשפיע בצורה משמעותית על הרכב הממשלה החדשה. כבר בתקופת הנשיא הראשון חיים ויצמן עלו טענות מצד חברי האופוזיציה להטייה פוליטית. ח"כ יוחנן בדר מ"חירות" האשים את ויצמן ב"פוטש, אמנם פוטש בלי יריות, בלי צבא, אבל בכל זאת פוטש", לאחר שהנשיא לא הטיל על האופוזיציה את מלאכת הרכבת הממשלה.
אצל הנשיא בן צבי נמשכה המתיחות מול סיעת "חירות", בטענה שהוא התערב יותר מדי במשחק הפוליטי. זאת בעקבות שיחות שערך עם כלל ראשי הסיעות לשם הרכבת ממשלה מחודשת בראשות בן גוריון, שיחות שמנעו את פיזור הכנסת לאחר התפטרות הממשלה.
ארכיון ידיעות אחרונות 1959 התייעצות נשיא המדינה יצחק בן צבי
הנשיא זלמן שז"ר זכה לביקורת כשפעל בצורה אסרטיבית ביותר להרכבת ממשלה רחבה ככל האפשר, לרבות הצעות לחברי כנסת לכהן כשרים וכסגני שרים במשרדים ספציפיים. הנשיא אפרים קציר ספג ביקורת כשתרם לשכנועה של גולדה מאיר לחזור בה מהתפטרותה כמזכירת מפלגת העבודה.
שיקול הדעת הנרחב של הנשיא בהענקת המנדט להרכבת הממשלה בא לידי ביטוי בצורה ברורה אחרי שהממשלה ה-23 נפלה בעקבות "התרגיל המסריח". ראש הממשלה יצחק שמיר ויו"ר המערך שמעון פרס קיבלו מספר זהה של ממליצים – והמצב היה לכאורה תיקו.
ארכיון ידיעות אחרונות 1990 תיקו ממליצים נשיא המדינה הנשיא חיים הרצוג שמעון פרס יצחק שמיר
הנשיא הרצוג האב הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על פרס, ולא על ראש הממשלה המכהן. כדי להימנע מטענות של התערבות פוליטית לטובת המחנה ממנו הגיע, הרצוג תירץ את ההחלטה בשלושה נימוקים שונים.
הראשון היה נימוק המפלגה הגדולה – למרות מספר הממליצים היה שווה, סיעתו של פרס הייתה גדולה מזו של שמיר באותה נקודת זמן. הנימוק השני – האזרחים המיוצגים – 60 חברי הכנסת שתמכו בפרס ייצגו ציבור גדול יותר בכ-24,500 מצביעים מאלה שתמכו בשמיר.
הנימוק השלישי, ואולי הדרמטי ביותר, היה הטענה שהזירה הפרלמנטרית מהווה "מקום התמודדות בין גישות ותפיסות עולם, פעם זו זוכה בתמיכה ופעם האחרת". לכן, במקרה של תיקו יש לתת הזדמנות לדרך חדשה ושונה מזו של הממשלה שהופלה.
ארכיון ידיעות אחרונות 1990 תיקו ממליצים נשיא המדינה הנשיא חיים הרצוג שמעון פרס יצחק שמיר
אבל לא צריך ללכת רחוק כל כך כדי לראות את המתיחות בין הפוליטיקאים לנשיא המדינה, ואת הניסיונות של האזרח מספר 1 להשפיע על מצב המערכת הפוליטית.
הנשיא הקודם ריבלין כיהן בתקופה של משבר פוליטי שמדינת ישראל לא חוותה כמוהו, נקרא פעם אחר פעם להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה, וזכה לביקורת תקיפה מימין ומשמאל. נתניהו חשד בו כל הזמן שיטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על גנץ רק בגלל האיבה ביניהם. למרות החששות, ריבלין הטיל שוב ושוב את המנדט על נתניהו.
1 צפייה בגלריה
ריבלין נתניהו וגנץ
ריבלין נתניהו וגנץ
ריבלין נתניהו וגנץ. מתווה הנשיא הוביל להקמת הממשלה
(צילום: קובי גדעון לע"מ)
התקופה המורכבת טמנה בחובה השפעה נשיאותית גדולה במה שכונה "מתווה הנשיא" שהיה לדברי השותפות הקואליציוניות מעין מצע או השראה להסכם שנחתם לבסוף. המתווה גם גרר בהתאם ביקורת ציבורית עזה מפלגים רבים של הציבור.
בתוך כל המתיחות וההיסטוריה של התערבויות נשיאותיות, ריבלין היה הנשיא הראשון שהכניס את המיקרופונים והמצלמות לסבבי ההתייעצויות, כדי שלא יוכלו להאשים אותו בהתערבות פוליטית. את המחיר של הכנסת המצלמות ושקיפות היתר שילם עכשיו הנשיא הרצוג הבן, כשהמיקרופון נשאר פתוח ותיעד את פליטת הפה שלו נגד איתמר בן גביר וסיעתו.