450 מבני משפחת אל-דבסאן, המתגוררת ביישוב לקיה שבנגב, הפגינו מול הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב על כך שנותרו ללא מקום מגורים אף שהבטיחה להם פעמים רבות כי תקצה עבורם קרקע ייעודית.
ברשות אף הציעו למשפחה לעבור לרהט - עיר שסובלת גם כן ממצוקת קרקעות קשה - אך עד כה ההבטחות לא קוימו, והמשפחה נותרה ללא מקום מגורים מסודר. באין מענה וחלופה ראויה, בני המשפחה התגוררו עד כה בפחונים ובצריפים שאינם ראויים למגורי אדם, ללא תשתיות ומערכת ניקוז ובמצב תברואתי ירוד.
הסוגיה, שמתנהלת כבר עשרות שנים, החלה כאשר המשפחה נאלצה להתגורר בשטח שבבעלות משפחת אל-סאנע באופן ארעי, אך אחרי 50 שנים של מגורים משותפים פרץ סכסוך בין המשפחות - ובעלי הקרקע דרשו ממשפחת אל-דבסאן לעזוב.
"מדובר בסיטואציה בלתי אפשרית שבה משפחה מאוימת כי תפונה ממקום מגוריה - המקום שאמור להוות קרקע בטוחה ומוגנת עבור כל אדם באשר הוא", מחו בני המשפחה.
במשפחת אל-דבסאן סיפרו כי הם חיים במצב של חרדה ואינם יודעים מה יעלה בגורלם. "המשפחה הקימה אוהלי מחאה בשטחים נטושים בנגב ודרשה מהרשות לספק פתרונות ראויים, אך התבקשה לפנות את המקום", אמרו המפגינים. "נמשיך במאבק לא משנה מה יקרה".
חוסאם אל-דבסאן, מבני המשפחה, הבהיר כי "המצב הזה מסוכן מאוד. אם לא נקבל פתרון ראוי, ניאלץ לחיות ברחובות או באדמות נטושות וללא תנאים. זכותנו לקבל קורת גג שתגן עלינו, המדינה לא יכולה להפקיר אותנו".
תושבים נוספים אמרו כי "אנחנו לא יכולים לשאת את המצב הקיים. אם נפונה מבתינו נהיה במצוקה קשה - עדיף לנו למות ולא לחיות בסבל כזה. הילדים יסבלו באופן החמור ביותר. הם מיואשים ומפחדים, אין להם רצון ללמוד וללכת לבתי הספר".
הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב מסרה בתגובה כי "במהלך החודשים האחרונים התקיימו פגישות רבות עם משפחת אל-דבסאן. הוצעו לה פתרונות מגורים רבים ביישוב מרעית ובאדמות המדינה ברהט, ואף התקיימו סיורים במקום יחד איתה. המשפחה משכה את הזמן וסירבה לכל ההצעות שניתנו לה. הרשות אינה מתערבת בסכסוכי שכנים אלא בהסדרת ההתיישבות. הרשות איננה משטרה או בית משפט, וידע כל תושב שאם נקלע לסכסוך שכנים, ייאלץ למצוא לעצמו פתרון מגורים חליפי בשכירות ברחבי הנגב".
עוד נמסר כי "לרשות או למדינה אין שום אחריות למשפחה שמגיעה לסכסוך אלים ועברייני. סכסוך שכנים צריך להסתיים בהידברות וכבוד הדדי, ולא באלימות ובירי שנמשכים כבר במשך חודשים. הרשות מגנה את המשפחה, שלמרות כל מאמצי הרשות לעזור לה - אף שאין זה תפקידה - החליטה להפנות אצבע מאשימה כלפי מי שהציע לה פתרונות מגורים ראויים. הרשות הציעה למשפחה כבר לפני שבוע לעבור למגרש ציבורי בשכונה 30, בתיאום עם ראש המועצה, ועד לרגע זה לא התקבלה תשובתה".