פרסום ראשון: הצעת חוק של חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית, שנועדה להעניק לכוחות הביטחון חסינות מהעמדה לדין על פעולות שבוצעו במהלך פעילות מבצעית, צפויה לעלות ביום ראשון הקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה, אם תעלה ותתקבל, עלולה לסבך את ישראל מול בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג.
כיום, בזכות יוקרתו של בג"ץ וחקירות הפרקליטות הצבאית, נמנע בית הדין הבינלאומי וכן טריבונלים בינלאומיים מלהאשים את חיילים וקציני צה"ל בשל ביצוע פשעי מלחמה, שכן בשם העקרון המשפטי של "משלימות" מקובל על בית הדין הבינלאומי שאם מוסדות חקירה עצמאיים של המדינה, המקבלים גם גיבוי של בג"ץ חוקרים את המקרים השנויים במחלוקת, בית הדין הבינלאומי סומך על החלטתם ונמנע מלתבוע את ישראל בחו"ל. הצעתו של פוגל עלולה לגרום לכך שמוסדות משפט וזכויות אדם בינלאומיים יתבעו את ישראל בקלות, שכן בישראל החיילים יהיו "חסינים".
בדברי ההסבר להצעתו קבע פוגל שהיא נועדה להעניק לכוחות הביטחון חסינות בפני כל פעולה משפטית על פעולות שבוצעו במהלך פעילות מבצעית או פעילות נגד מעשה טרור. החסינות תוענק ללוחמים ולמפקדים מאנשי כוחות הביטחון שהיו מעורבים באירוע מבצעי או אירוע טרור. ההצעה, על פי ח"כ פוגל, אינה כוללת חסינות כאשר מתעורר חשד לעבירות כגון: גניבה, ביזה, השחתת ציוד, לקיחת שוחד, התעללות, השפלות ואלימות כלפי עוברי אורח בלתי מעורבים.
החסינות תחול גם על איש כוחות ביטחון המעורב באירוע, אך תהיה ניתנת להסרה על ידי ועדה לבחינת הסרת החסינות, ששר הביטחון ימנה את חבריה, ותפקידה יהיה לבחון בקשות להסרת החסינות במקרים בהם התעורר חשד כי איש כוחות הביטחון פעל בחוסר תום לב או בזדון. כמו כן, תוקם ועדת ערר שאליה ניתן יהיה לערור על החלטות שהתקבלו בוועדה לבחינת הסרת החסינות.
"כך למעשה יבוצע איזון ראוי בין הרצון להעניק גיבוי לכוחות הביטחון בהתמודדותם המבצעית המורכבת, ובין חשש מניצול ההסדר הקיים בהצעת החוק לשם ביצוע מעשים פסולים. אף על פי כן, קיימת תקווה שאנשי כוחות הביטחון לא יצטרכו לעשות שימוש בחסינות שהצעת החוק נועדה להעניק להם, ושימים שקטים יבואו על מדינת ישראל", הוא אומר.
5 צפייה בגלריה
לפי ההצעה, הוא ימנה את חברי הוועדה "לבחינת הסרת חסינות". שר הביטחון גלנט
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ח"כ פוגל, תת-אלוף במילואים, מזכיר כי חוק המאבק בטרור הרחיב את גבולות הגדרת הטרור ונתן בידי הרשויות השונות אמצעי הרתעתי ומשפטי מתקדם למלחמה בטרור. אולם "למרות הכלים המצויים בידי הרשויות השונות, נראה כי חומת המגן האנושית – חיילי צה"ל ומפקדיו, שוטרי משטרת ישראל ושאר כוחות הביטחון, נשארו חשופים לאישומים פליליים ולדיונים משפטיים, שבהם מתייחסים אליהם כאחרוני הפושעים ולא מייחסים חשיבות לכך, שמדובר באנשי כוחות הביטחון, המחרפים נפשם יום יום בכדי להגן על אזרחי מדינת ישראל, תוך סיכון חייהם וחיי חבריהם".
לטענתו, ברור ומוסכם כי על אנשי כוחות הביטחון להיות נחושים במשימתם ועליהם לבצע כל משימה, ורכבת ככל שתהיה, ללא דופי. עם זאת, פעמים רבות, מורכבות המשימות מעמידה אותם במצבים מורכבים, לא רק מבצעית, כי אם ערכית, ושאלות של דילמות לחימה, מוסר לחימה וטוהר הנשק צצות תוך כדי אירועים מבצעיים.
איש כוחות הביטחון המצוי ב"ערפל קרב" בעת תפעול אירוע טרור או אירוע מבצעי, נמצא בתנאי אי-ודאות ולחץ רב, כשאחריות רבה מוטלת על כתפיו במציאת מענה מיידי. סיטואציה זו עשויה ליצור מצבים כמעט בלתי אפשריים, שבהם יתקשה הלוחם להכריע בצורה מושלמת. "כך לעתים, עם שוך הקרבות, מוצא עצמו לוחם נבוך, נוכח חקירות ואישומים פליליים בשל תפקודו וקבלת ההחלטות השגויות שקיבל במהלך האירוע", ציין פוגל.
5 צפייה בגלריה
"אירועים שהתרחשו במגרש המבצעי, אסור לגלגל אותם למגרש המשפטי". פוגל נתן את מקרה אזריה כדוגמא
"אימת דין זו יוצרת אצל חיילים את התחושה כי הם חייבים עורך דין שילווה אותם ביציאתם לפעולות מבצעיות או בבואם לנסות למנוע או לעכב אירוע טרור, מצב זה פוגע קשות במוטיבציה של המשרתים בשרות הביטחון".
לדעתו, תפקוד לוחמים במהלך אירוע מבצעי, עלול להיות לוקה בחסר עד כדי סיכון חייהם וחיי חבריהם, כל זאת, בשל חששם מביצוע טעות או פעולה העלולה להתפרש כאסורה או לא נכונה, שתובא ותידון בפני ערכאה משפטית. ח"כ פוגל הוסיף כי "לא ניתן להשלים עם מצב שבו איש כוחות הביטחון המסיים למלא את תפקידו באירוע מבצעי או באירוע טרור, מובל באזיקים מזירת האירוע".
"כפועל יוצא, לא ניתן להשלים עם מצב בו אנשי כוחות הביטחון נחקרים בחקירות ממושכות תוך עינוי דינם, כאשר ההחלטות בענייניהם מתקבלות על ידי משפטנים ולא על ידי קצינים בכירים בעלי ניסיון קרבי וידע אודות הדינמיקה המתפתחת בשדה קרב, ושחוו אירועים דומים לאילו שעברו אנשי כוחות הביטחון. היטיב לבטא זאת האלוף במילואים עוזי דיין, בעדות שנתן במהלך משפטו של החייל אלאור אזריה: 'אירועים שהתרחשו במגרש המבצעי, אסור לגלגל אותם למגרש המשפטי'".
