ריאיון עם מנכ"ל משרד החינוך על הפיילוט של הכיתה הירוקה באולפן ynet
(צילום: גיל יוחנן, שחר גולדשטיין)
במשך כמה ימים פיזר משרד החינוך שברי תדרוכים וחצאי רמזים ובעיקר דיסאינפורמציה. אמש, בישיבה מיוחדת עם ראש הממשלה ונציגי מערכת הבריאות, מפא"ת ומשרד החינוך, התבררה התמונה האמיתית: הפיילוט לכיתה הירוקה נכשל. הוא נכשל בכל מיני רמות מגוונות, ואפשר לייפות את התמונה ולומר שלמדנו ממנו הרבה. זה בהחלט נכון, מכל כישלון לומדים משהו - אבל זהו עדיין כישלון.
ייאמר לזכותה של המצגת שהוצגה אתמול בידי איש מפא"ת שניהל את הפרויקט, ד"ר יובל כהן, פרויקטור הקורונה של מנהלת המחקר ופיתוח אמצעי לחימה, שהיא הייתה מפורטת להפליא וכנה לחלוטין במסקנותיה. הבעיה לא הייתה איתה, אלא בשרת החינוך ואנשיה שניסו לפזר אבק פיות בימים האחרונים. ייאמר לזכותו גם של ראש הממשלה נפתלי בנט שהוא לא ניסה לייפות את התוצאות, או להתעלם מהן. הוא הבין במהירות שדרוש "פתרון אחר" ו"אי אפשר להסתמך רק על בדיקות האנטיגן". אלה דברים שאמר בישיבה.
מדוע הפיילוט לא הצליח? ראשית, בגלל ההורים. הפיילוט היה מורכב מאוד והיו בו מתווים שונים. מצב שבו יש ילד שנדבק בכיתה, ולאחר מכן כולם עושים בדיקת PCR - ושבוע של בדיקות אנטיגן בביצוע ההורים. מצב שבו הכיתות לא עושות PCR אלא רק אנטיגן. כיתות שעושות PCR וממתינות לתוצאה לפני החזרה לכיתה - וכאלה שלא ממתינות לתוצאה. בסך הכל, נדרשו בערך 42 אלף תוצאות של בדיקות אנטיגן מצטברות. כמה הגיעו? כעשרת אלפים. זה כשלעצמו שיבש לגמרי את היכולת להבין כמה ילדים נדבקו ומתי.
היו הורים שלא דיווחו בכלל על הבדיקות שביצעו, היו הורים שדיווחו בקפדנות, והיו רבים שהתחילו לדווח ואז הפסיקו. הורים רבים לא המשיכו, בניגוד לנהלים, לבצע בדיקת PCR אחרי שהילד שלהם קיבל תוצאה חיובית בבדיקת ביתית. ככה אי אפשר להבין עד כמה התוצאה שקיבל הייתה אמיתית או כוזבת. ההורים, למרות שהיו בפיילוט, וגם במקרים של הדבקה בכיתה, לא עשו בחלקם הגדול את מה שהתבקשו. זו איננה ביקורת על ההורים בהכרח, זה אומר שמבנה התכנית כנראה מסורבל מדי עבורם.
העניין השני הוא אמינות בדיקות האנטיגן עצמן. בגלל מיעוט המשתתפים, נמצאו רק כ-400 מאומתים בסך הכל. קשה לגזור מכך מסקנה סטטיסטית כלשהי, אבל מתוך הילדים הללו שאומתו - יותר מ-10% קיבלו תוצאה שלילית באנטיגן ואז התברר שחלו. ואלה שהתגלו כחולים היו עם עומס ויראלי גבוה, כפי שנמדד בערכי ה-CT של בדיקת המטוש שעברו. במילים אחרות: הם היו גם מדבקים.
המסקנות של אנשי משרד הבריאות ומי שניהל את הפיילוט פשוטות: רוב ההורים לא מדווחים על ביצוע הבדיקה וגם אם היא יוצאת חיובית הם לא הולכים לעשות PCR. לא הוכח שהאנטיגן מונע הדבקה. הוא מאתר מעט מהנדבקים. אלה שאותרו כנדבקים אותרו בפשטות כי הם חשו חולים והלכו לעשות PCR ולא הסתפקו בבדיקה המהירה. אלה אינם דברים שאני כותב, אלה המסקנות שהוצגו לראש הממשלה.
בואו נדבר בעלויות. במונחי כסף, המשמעות היא שכל מאומת שנמצא באמצעות אנטיגן עלה למדינה בין עשרות למאות אלפי שקלים, בין המבצע שהתקיים לפני החזרה ללימודים מחופשת סוכות או בפיילוט. זהו המרכיב השלישי: מבחינה כספית, זה לא משתלם.
בנט הבין יפה את התמונה וחתך מהר. הוא אמר שדרושה זהירות והורה לנציגי הפקידות לשוב לפתרונות "שמרניים" יותר - דהיינו בדיקות PCR ממש. הוא אישר לבדוק את האפשרות של בדיקות PCR שיבוצעו בידי נאמני קורונה בבתי הספר והבהיר שאין פטור מבידוד לילדים מחוץ לבתי הספר, בחוגים ופעילויות אחר הצהרים. נחשפו לילד חולה בכיתה? שיישארו בבית. בעצם, ממשלת ישראל חוזרת לשולחן השרטוט ובעיקר ממתינה לחיסוני הילדים.
