ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה נכנסה לישורת האחרונה של עבודתה. השבוע היא ראיינה את אחרוני המועמדים ולקראת סוף השבוע הבא תפרסם את המלצותיה. קשה לדעת מה תהיה ההחלטה הסופית, אך נראה שהמועמדת המועדפת על שר המשפטים גדעון סער היא פרקליטת מחוז תל אביב-אזרחי לשעבר, עו"ד גלי בהרב מיארה. ואם כך אכן יקרה, ובהרב מיארה תמונה לתפקיד, מדובר יהיה בתקדים מסוכן עבור מדינת ישראל.
היועמ"ש הוא אחד האנשים החזקים ביותר במדינה בימינו. זה לא תמיד היה כך, אבל בעקבות שורת פסיקות של בג"ץ החל משנות ה-90 הועצם כוחו ללא היכר. הוא חולש על כל תחומי העשייה של המדינה, ובמובנים רבים הוא חזק יותר מראש הממשלה ואפילו מנשיא בית המשפט העליון. יכולתו להשפיע על המדינה היא עצומה. הוכחה לכך עלתה מהריאיון שנתן לאחרונה ל"הארץ" שופט העליון בדימוס והיועמ"ש לשעבר, מני מזוז, שהשווה בין האפקטיביות הרבה מאוד של היועץ לבין זו הפחותה בהרבה של שופטי העליון.
והנה, דווקא לתפקיד הזה מבקש השר סער למנות מועמדת שאיש אינו יודע דבר על עמדותיה בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום המשפטי והפוליטי. בהרב מיארה היא אדם אלמוני כמעט לחלוטין. אפילו במערכת המשפט יודעים עליה מעט מאוד. שאלתי השבוע בכיר במערכת המשפטית הציבורית על מועמדותה והוא השיב לי בכנות ובמבוכה: "אני לא מכיר אותה. אני לא יודע להגיד לך עליה כלום. היא לא בלטה במיוחד מחוץ לפרקליטות מחוז תל אביב שבה צמחה, ומלבד הדיווחים שיוצאים כעת על חריצותה וכשרונה איני יודע דבר".
הוועדה כמובן עצמאית, ועל כן מן הראוי שלפחות היא, אם לא השר שאיננו יודעים את מניעיו, תשקול את השיקולים הנכונים. כי את המחיר עלולה ישראל לשלם לפחות שש שנים
הפער בולט במיוחד כאשר משווים את עו"ד בהרב מיארה, למשל, למי שנחשב עד הגשת מועמדותה למועמד הבולט לתפקיד, המשנה הנוכחי ליועמ"ש רז נזרי. אופי עבודתו בעשור האחרון, וגם לפניו, חשף אותו ואת עמדותיו בפני הצמרת המשפטית, בפני המערכת הפוליטית ואפילו בפני הציבור הרחב. כולם יודעים שעמדותיו המשפטיות-ציבוריות נמצאות באגף השמרני-מתון של הסקאלה. כולם מכירים את גישתו הזהירה בתחום הפלילי, ואופיו האישי, הנוח למדי, מוכר גם מחוץ למסדרונות הבניין של משרד המשפטים ברחוב צלאח א-דין. דעותיו המתנגדות לאקטיביזם ייעוצי נחשפו גם הן ואף עוררו עליו לא פעם את כעסם של עמיתיו שלא אהבו את גישתו השמרנית לתפקיד.
עדו בן פורתיצחק קלמןבממשלה שבתיק המשפטים שלה מחזיק גדעון סער, שעמד לא פעם על חשיבות המשילות ועצמאות הרשות המבצעת, היה אך טבעי ומתבקש לבחור מועמד מסוגו של נזרי, כזה שאנו יודעים כיצד יתנהל כאשר יתיישב על כיסא היועץ. אפילו מן הבחינה המקצועית גרידא מדובר בבחירה מתבקשת משר כמו סער, ששם את מקצועיות המערכת במקום גבוה בסולם העדיפויות שלו.
הוועדה כמובן עצמאית, ועל כן מן הראוי שלפחות היא, אם לא השר שאיננו יודעים מהם מניעיו, תשקול את השיקולים הנכונים. בתפקיד רגיש כל כך וחשוב כל כך אסור להמר, כי מחירה של כל טעות עלול להיות כבד, ואותו תשלם מדינת ישראל לפחות שש שנים. אם לא, חלילה, הרבה יותר.
- עדו בן פורת הוא משנה לעורך באתר ערוץ 7
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
