בג"ץ ידון היום (ראשון) ב-16:00 בעתירות נגד "חוק טבריה" של ח"כ עמית הלוי, שיאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף - מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי - להתמודד בבחירות לראשות העיר. בעקבות העתירות שהוגשו, בהן נטען כי מדובר בחקיקה פרסונלית, בג"ץ הוציא לפני כשבוע וחצי צו על תנאי לחוק, שאושר סופית בתחילת החודש בכנסת.
יוסף צפוי להגיע לדיון בבג"ץ, וטען כי לא מדובר בחוק פרסונלי כפי שהעותרים טענו. "יש לי הרגשה שאם הייתי אשכנזי, זה לא היה מגיע לבג"ץ. 25 בני אדם מכהנים בוועדה ממונה, ועדיין לא הצהירו על כוונתם להתמודד", אמר יוסף. "מכל האנשים שהחוק הזה נוגע להם נפלו רק עליי והפכו אותי למשיב בתיק. אילצו אותי להגיע לבג"ץ ולהגן על רעיון תיאורטי שעדיין לא הצהרתי עליו.
"לעומת זאת יש חוק פרסונלי אחר שכל תכליתו הייתה לתת לבני גנץ להיות ראש הממשלה החליפי - ואיש לא פנה לבג"ץ", אמר יוסף, על אף שכן הוגשה אז עתירה לבג"ץ בנושא ראש ממשלה חליפי. "אני תוהה אם במקום גנץ היו כותבים דרעי, האם גם אז לא הייתה מוגשת עתירה?", המשיך יוסף - על אף שהתשובה לכך היא, כאמור, כן.
לדברי יוסף, "מנסים ללכת על הראש שלי, אבל אגיע לבית המשפט בראש מורם. הזכות להיבחר במשטר דמוקרטי גוברת על הכול".
המועמדים באולפן בחודש יוני
(צילום: משי בן עמי)
עו"ד שני אילוז, שמתמודדת לתפקיד ראש העיר בטבריה ועתרה לבג"ץ נגד הצעת החוק, אמרה הבוקר ל-ynet Live כי "הסיבה היחידה שהחוק הזה נולד והביאו אותו לעולם זה כדי לאפשר לאדם אחד, בועז יוסף, להתמודד". אילוז התייחסה לדבריו של יוסף, שאמר כי "החוק לא היה מגיע לבג"ץ אם היה אשכנזי", ואמרה: "כשאין מה לטעון, עולות טענות מהסוג הזה. על הידיים שלו ועל השם שלו נכנס לספר החוקים של המדינה חוק כל כך פרסונלי ומושחת, ובמקום לסגת אחורה ולהגיד 'אני אדם ישר, אני לא משתמש בכספי ציבור, אני לא מוכן שיהיה כאן חוק שגורם לכל כך הרבה קרע, גם בטבריה וגם בחברה הישראלית', הוא מוסיף חטא על פשע עם אמירות מפלגות".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה בשבוע שעבר את עמדתה לבג"ץ בנוגע ל"חוק טבריה", ואמרה כי "קיימים פגמים מהותיים ביותר בהסדר שלא ניתן להשלים איתם. בית המשפט מתבקש לקבוע כי החוק יחול רק מהבחירות הבאות". היא הוסיפה: "ככל שיימצא שהתחולה של ההסדר היא מיידית - תוצאת הדברים תהיה אי-עמידתו במבחנים החוקתיים. מדובר בשינוי כללי המשחק, תוך כדי המשחק".
שר הפנים משה ארבל (ש"ס) התנגד לקביעה כי יש בחוק פגם מהותי שיביא לפסילתו או לדחיית כניסתו לתוקף, ואמר כי "אין כל בסיס ואף ראשית טענה להיותנו מדברים על חוק שנפל בו פגם חוקתי היורד לשורשו ואשר יש בו להביא לעצם הצורך בבחינתו ובוודאי לביטולו".
הצעת החוק של הלוי מבטלת למעשה את ההוראה האוסרת על מי שכיהן כחבר ועדה ממונה או למי שעומד בראש ועדה, להתמודד בבחירות לרשות מקומית שבה כיהן. על פי החוק הקודם, מכיוון שמי שעומד בראש ועדה קרואה לא נבחר על-ידי התושבים, אלא מונה על ידי שר הפנים, נדרשת תקופת צינון של קדנציה אחת עד שאותו ראש ועדה יתמודד בבחירות באותה רשות בבחירות המוניציפאליות. החוק המקורי עבר לנוכח החשש שראש הוועדה הקרואה - שאמור להיות תפקיד מקצועי ונטול אינטרסים פוליטיים - ישתמש במשאבים שניתנו לו, מבלי שנבחר על-ידי התושבים, כדי להתמודד על ראשות העיר.
