"הכניסו אותי לכלוב, בלי אוויר, בלי אור": מייה שם, שורדת השבי ששוחררה במסגרת עסקת החטופים, סיפרה על מה שעברה בעזה ועל התנאים הקשים שבהם הוחזקה. בטקס של הקונסוליה הישראלית בניו יורק, שהתקיים הלילה (בין שני לשלישי) לציון שנה לתאריך העברי של הטבח, היא התייחסה גם לחטופות שעדיין מוחזקות בעזה.
שורדת השבי מייה שם בטקס בניו יורק
(צילום: הקונסוליה הישראלית בניו יורק)
"אחרי 50 ימים, חלשה ופצועה אני מובלת למנהרות. שעתיים של הליכה: מחבל חמוש מקדימה, מחבל חמוש מאחור. 60 מטר מתחת לאדמה. אני מוכנסת לכלוב, אין אור, אין אוויר. בכלוב בגובה מטר וחצי אני פוגשת חמש בנות צעירות, כל אחת וסיפור החטיפה האכזרי שלה", סיפרה.
"בילינו חמישה ימים בכלוב האפל הזה, כששני שומרים חמושים מחליפים משמרות כל 12 שעות. ניסיתי לעודד אותן, והבטחתי שבקרוב נצא. היינו פצועות והמומות ממה שקרה לנו. רק כמה שבועות קודם לכן, היינו בנות תמימות. ביום החמישי הוציאו אותי. הצלחתי לחבק אותן ולהבטיח שהן ישוחררו מחר, שניפגש שוב בארצנו ונאסוף את השברים".
בסיום דבריה אמרה מייה כי "עברה שנה, אני כאן בגופי, אבל התמימות שלי נשארה בשדות הדם, והלב שלי נשאר חטוף בעזה עם חמש נשים צעירות שעדיין מוחזקות שם מעונות ומנוצלות, בלי אוויר, במרתפי הגיהינום. אני עומדת היום מולכם, אני כבר לא ילדה, אני אישה חזקה שלא תנוח עד שכולם יחזרו ממרתפי הגיהינום".
אימו של החטוף יונתן סמרנו, איילת, סיפרה באירוע על חטיפת בנה, שגופתו עדיין מוחזקת בעזה. על רקע הסערה סביב אישור הכנסת אמש לבטל את ההסכם מ-1967 שאפשר לאונר"א, סוכנות הפליטים של האו"ם, לעבוד בישראל ובכך להפסיק את פעילותה בארץ, אמרה: ״עובד סוציאלי מאונר”א חטף את בני. הוא, שעבד בארגון שמטרתו לעשות טוב, להקל על תנאים אנושיים, חטף את בני, עובד האו״ם הזה חטף את בני לאחר שנורה על-ידי מחבלים. אנחנו מציינים שנה ליום הקשה והמקולל ביותר מאז קום המדינה היהודית״.
איילת, אמא של יונתן סמרנו, באירוע בניו יורק
האב אשכול אבי הרוש, השתתף באירוע וסיפר על בנו, ריף, שנהרג ב-6 באפריל באחת התקריות הקשות ביותר עם מחבלי חמאס בחאן יונס. ״ריף נהרג מכדור בודד שחדר קרוב מאוד לליבו. נאמר לנו שהוא לא סבל״, אמר האב. ״שעתיים לאחר שהצבא הודיע לנו שהוא נהרג, התחלתי לקרוא את הפתקים של ריף. באחד מהם הוא כתב: “למה אני מסכן את חיי? אנשים עשו זאת לפניי, וימשיכו לעשות זאת גם בעתיד. זה בשביל אותה אישה זקנה שמודה לי ובוכה תוך כדי שהיא אומרת ‘תודה’, אני מוכן להקריב את חיי, וזה עבור המשפחה שלי כדי שהם ירגישו בטוחים ומוגנים, וכדי שידעו שיש צבא חזק מאחוריהם שמגן עליהם כל עוד אנחנו עומדים״.
באירוע השתתפו כ-600 אורחים ובהם מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית (IAC) אילן קאר, ראשי הקהילה היהודית בניו יורק, משפחות שכולות, קונסולים כללים זרים, משפיעני רשת, אנשי תקשורת ועוד. הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק אופיר אקוניס אמר בנאומו: "מה שחמאס התכוון לעשות באותו יום היה להרוס את ישראל. הם רצו לבצע רצח עם. כמו שהם כתבו באמנת הייסוד שלהם בשנת 1987 – להרוס את מדינת ישראל ולבנות מדינה איסלאמית במקומה.
״זה לא היה הטבח הראשון בהיסטוריה של מדינתנו. אנחנו מכירים רבים, מאז 1920. אבל זה בהחלט היה האכזרי ביותר. אם מישהו חושב שהעם היהודי ישכח או יסלח על כך אי-פעם, הוא טועה. אם מישהו חושב שנתנצל על כך שאנו מגינים על עצמנו, הוא טועה".
